שלום שלום , חזרתי! הלוו - זו אני, סינתטית אפריורית

[יורם714]

עולם כמנהגו נוהג כולל המנהגים של התרבות שבה אתה יושב אין לזה

כל קשר לאמונה מיסטית.

 

[סינתטית אפריורית1]

בגלל

אף אחד.
גילוי נאות: לא מכירה אף אחד מכם כאן. היו לי עניינים אישיים.

 

[סינתטית אפריורית1]

אכן,

באסה של חיים נפלאים.

 

[u r i el]

תראי מה זה ....

אפילו פורום "מייל-שוביניסטי" כמו זה שלנו ( טוב, גם זו מעין חצי בדיחה ) לא מצליח להתעורר עם שובה של הסינטתית היפה והסוערת והייחודית של פעם. אומנם יש כאן כמה חדשים שלא מכירים אותך, אבל זו לא סיבה שלא לברך אותך לשלום בחום. יתכן שאילו ידעו שאת לא פחות מאשר מרת הפרוסי הנמוך והמכוער, זה שתמיד מחדש מאיים על הלייבוביציאניות של ליבוביץ ותמיד מחדש מתפלמסים כאן סביב עניין לא כל כך חשוב זה, אילו ידעו זאת, שאת יודעת לדקלם את הפרוסי בלשונו הוא ואפ' להעיז לומר שאת מבינה מה אמר - יתכן שהיו מתייחסים אליך אחרת, החדשים הללו. והישנים - הישָנים ישֵנים. הפורום די רדום.

אתמול הייתי בכנס שבמחציתו השנייה הוקדש לליבוביץ. רוב הדברים שנאמרו היו דברי ביקורת דווקא, על הפן ההגותי שלו, אם כי איש לא הטיל ספק בגדולתו של האיש. אבל באשר למשנתו - הייתה הדעה הרווחת מתונה ביותר, הצביעו על סתירות, על רטוריקה "ריקה" ואל חוסר שיטתיות. שיהיה. אבל הכל היה לדעתי שווה בגלל המשפט שחתם את דבריו של המרצה האחרון שאמר בהפוך על הפוך שהוא מודה לכל דברי הביקורת שנאמרו על ליבוביץ כי דרך הביקורת הזו אנו מבינים את ליבוביץ יותר לעומק .... ואני מוצא שזו אמירה יפה מאד וחכמה מבחינה רטורית שמותירה את שני הצדדים, הצד המבקר והצד המבוקר במצב של WIN-WIN.

 

[יורם714]

תגיד שמעת על הקלטות הגנוזות בהקשר למורה נבוכים

 

[יורם714]

מה שמצחיק שהבקורת הופכת למהות ומתרחקת מהאמת......

 

[סינתטית אפריורית1]

שטויות,

אם הייתי שמה תמונת פרופיל הייתם מתעוררים, אבל אני לא.

אבל כן, בהחלט הפורום רדום אעפס. היכן כל הותיקים הטובים והמוכרים? שמחה אורי לראות שלא נטשתמו, בניגוד אליי.

 

[סינתטית אפריורית1]

ותודה על מחמאותיך

לגביי הבנתי את קאנט, זה מחמם את ליבי .

 

[u r i el]

אני מסופק

אם יש כאן בפורום יותר מחמשה שיכולים לומר משהו של טעם על קאנט, ואני לא ביניהם, וגם 'משהו' זה - כנראה, וכך חשוד בעיני - לרוב בכפוף לפרשנות הליבוביציאנית. כלומר, להתדיין על משנתו של קאנט וכל זאת בהסתמך על שפת המקור ומבלי לצטט את ליבוביץ בהכנעה - זו בהחלט מעלה שראויה למחמאה, וקיבלת אותה ממני בזכות ולא כחנופה.

אגב, לגבי הפרשנות הליבוביציאנית של טקסטים - זה הרי יותר מ'בסדר', שהרי כל קריאה, בעבר בהווה ובעתיד, וכך כל תרגום, הינם פרשנות - וזה מחזיר אותי לכנס שהייתי בו לפני יומיים ושם היה מי שאמר שיותר מכפי שליבוביץ היה רמבמיסט הוא ( ליבוביץ ) הפך את הרמב"ם לליבוביצאני ... והוא אף ציטט כמה דברים כדי להוכיח את טענתו, זה היה כמובן משעשע אבל מאידך מחייב עיון מעמיק בטרם קביעה נחרצת.

 

[סינתטית אפריורית1]

טוב,

אני כבר ציינתי זאת בעבר שלטעמי לייבוביץ' היה קאנטיאני.

 

[יורם714]

והוא לא ידע שהוא כזה ?!

 

[יורם714]

"הרוצה להבין כיצד אלהים יודע צריך הוא עצמו להיות בעל ידיעה

כזאת " (שיחות על שמונה פרקים לרמב"ם) (ע' - 319)

 

[u r i el]

כאמור -

הסוגיה הזו כבר נדונה כאן "אין ספור פעמים" והדעות לכאן ולכאן הושמעו ולדעתי העניין מיצה את עצמו. בנוסף, משהו ב"ספורט" הזה לקבוע ש-X מושפע מ-Y לא באמת כל כך חשוב, סוף סוף כולם מושפעים מכולם, ביודעין ושלא ביודעין ובמינונים שונים.
שאלה אחרת היא באיזו מידה האדם הוא בעל חשיבה עצמאית גם אם הוא מושפע, ולגבי ליבוביץ אפשר לדעתי לומר שלאיש הייתה חשיבה עצמאית, ביקורתית ובלתי מתרפסת - וזאת בניגוד לאחדים מחסידיו שמוחם נעשה משותק ומקובע נוכח מוחו הפורה של מורם.

 

[יורם714]

אין לו חסידים היו לו תלמידים.......

 

[רועי החושב]

מצויין. הכי בנו בקאנט

 

[יורם714]

מה

 

[רועי החושב]

עימנואל

 

[יורם714]

לא מובן לי ההקשר

 

[רועי החושב]

ההקשר

הוא עימנואל קאנט, אחד מהכותבים המסורבלים ביותר שקמו לאנושות אשר עוררו המוני מזוכיסטים מתרדמתם הדוגמטית להקריב שנים מחייהם וללמוד את כתביו על מנת לייאש את אלו שלא הקדישו את אותן שנים מלהתפלסף. מכאן נודעת לו חשיבות רבה, שאלמלא היו מייחסים לו חשיבות רבה, אי אפשר היה לייאש את המתפלספים הבטלנים ולשלוח אותם לעבודה. שהרי קריאת קאנט היא עבודה סיזיפית השקולה לכל עבודה אחרת ולמי שקורא בו הוא מספק דרשות מוסר רבות בשבח העבודה ובכלל דרשות מוסר מופרכות לאינספור וכך מצייד את קוראיו בכלי מלחמה של הטפה מוסרית. בקיצור- אחד האסונות המוסריים והטרחניים ביותר. עם זאת טוב שקם כי הוא מושך סוג מסויים של אנשים ומרחיק אותם מציבור החושבים הבריא אשר מסוגל לסקרנות ולפילוסופיה של ממש ולא מייעד את עצמו לצמצם את כל הפילוסופיה לתורת הכרה לאדם העובד ואין לו חפץ גדול בהתקשטות בנוצות הגרמני הטרחן ובדרך טווסים לא הלך ובדברים מעטים המחזיקים את המרובה חפצו ולא יסתנוור מכל מוסר נוצץ ואובייקטיביות מפוקפקת.