היי לך פה
חחחח אני רואה את הדמות שלה הפוך לגמרי. אישה מוכה משכנעת את עצמה כל פעם שזה מגיע לה, ושאם היא תתנהג יפה היא לא תוכה שוב. בל, לעומת זאת, יודעת מי זה רמפל, ומקבלת אותו. היא לא מאשימה את עצמה במה שהוא עושה, להיפך, היא יודעת שכשהיא איתו הוא פחות רע (כמו שהיא אמרה לו שבגלל זה היא צריכה להישאר). אבל מצד שני היא ריאלית, היא מכירה אותו ולא מצפה ממנו להיות מלאך פתאום. הדמות שלה עברה התפתחות. בהתחלה היא חשבה שהוא השתנה בשבילה ואח"כ הבינה שזה לא עובד ככה והשלימה עם מי שהוא, ועדיין היא יודעת שיש בו גם צד טוב ושרק היא יכולה להוציא אותו החוצה. כך שלדעתי היא חוזרת אליו ממקום של חוזק ולא חולשה, מתוך ידיעה שהיא נותנת לו כוח להיות טוב יותר.
 
הבהרה קטנה: כל זה נכתב על סמך העונה השניה, ולא מתבסס על הפרק האחרון שראיתי (7, הפרק הראשון בסטוריברוק לעונה שלישית) שאני עדיין מתכחשת אליו ומשכנעת את עצמי שגם בסטוריברוק זה הצל של פיטר פן ולא באמת בל