שלום

[nubi]

שלום../images/Emo13.gif

כבר כמה זמן אני מתלבטת אם לכתוב. מציצה פה הרבה וקוראת. רציתי לכתוב בשם בדוי, אבל זה לא כל כך מתאים לי. כמה מכן מכירות אותי מהפורומים השונים. נסתפק בזה כרגע. אז ככה: לידה ראשונה-22 שעות בבית חולים. נגמרה בנס גדול-שתינו בחיים, בלי יותר מדי נזק (אלא אם בריחת שתן זה נזק, אבל מה זה לעומת העובדה שכמעט עברנו עולם). ה"חוויה" הזאת מונעת ממני להכנס להריון שוב. רק המחשבה על לידה נוספת - גורמת לי להתקפי חרדה. ואני רוצה עוד הריון. כרגע הסכמנו לא לעשות כלום בגלל הפחד שלי. אני לא רוצה ללדת באותה מתכונת. מהתרשמות אישית שלי, כל בתי החולים בסיורי הלידה מאוד ידידותיים ו"טבעיים", בל תכל'ס, כשמגיע הרגע-הם כולם אותו דבר:פיטוצין, חותכים/גוזרים ותופרים בחזרה. מצד שני-אני לא מרגישה נוח ללדת בבית. אני לא רוצה את בעלי לידי (בלידה הראשונה הוא היה). החלום שלי זה להגיע ללידה לבד, בחדר חשוך, עם מיילדת, מוסיקה ברקע, ללחוץ חצי שעה וזהו. בבית לא מרגישה נוח לצעוק, אין לי איפה להשאיר את הילדה כשיגיע הרגע, והסביבה לא תומכת בלידת בית. זהו. הרגשתי צורך לפרוק. מקווה שזה בסדר.

 

[rnati]

../images/Emo24.gif

שמחה לראות אותך פה. מאוד שמחה לשמוע שהגעת לשלב שאת רוצה עוד הריון. אם תישארי פה קצת, מקווה שיהיה לך מספיק ידע לא לפחד מהלידה הבאה ואפילו להגיע אליה מחוזקת

 

[סטיוויה]

הי נובי

אם אני יכולה להתייחס לפסקה השנייה של מה שכתבת.זו שנוגעת למדוע את לא מרגישה נוח ללדת בבית. על כל "טיעון נגד" שהעלית אוכל למצוא פיתרון.כדי שתביני שהכל זה בראש. ההתנגדות נמצאת אצלך-וגם היכולת להגשים את רצונך נמצא בידייך. לא רוצה את בעלי לידי; אז יש לו לאן ללכת לפחות חלק מהלידה. וגם אין לדעת כמה תתארך הלידה השנייה. בדרך כלל היא הרבה יותר קצרה.וחוץ מזה את יכולה להכתיר אותו בתור זה שנשאר עם הילדה,ככה תתפסי שתי ציפורים במכה. בבית לא מרגישה נוח לצעוק;זו לא סיבה לא ללדת בבית. אפשר להתגבר ולעבוד על הנושא הזה.בעזרת מדיטציות,דמיון מודרך,חשיבה חיובית,פרחי באך. ובבית חולים כן נוח לצעוק? מה עדיף? סידור לילדה;הריון זה תשעה חודשים וזה ה---מון זמן לארגן סידור לילדה. להרגיל אותה לבייביסיטר.גם אני מגדלת 3 ילדים קטנטנים בקצה העולם בלי משפחה קרובה,בלי תמיכה ובכל זאת מסתדרים.אולי אפילו יותר טוב כי לומדים לשרוד. צריכים שתהיה דמות מוכרת לילדים שהם סומכים עליה ובשעת הלידה אם יש בכלל צורך אפשר להעזר בדמות הזו.בקיצור,בייביסיטר. סביבה לא תומכת;יקירתי,רק את צריכה לתמוך בהחלטה של עצמך.את לא חייבת דין וחשבון לאף אחד. את צריכה חברה אחת טובה שתהיה איתך בלידה,אם בכלל.ואת צריכה מיילדת מעולה שאת סומכת עליה. מה שאני מנסה להראות לך זה שיש הרבה דרכים להסתכל על הסיטואציה הזו וחבל לפסול מראש אפשרויות. במיוחד שאת יודעת מה האלטרנטיבה של לידת בית חולים. בהצלחה!

 

[אמא כפול שתיים]

אם לא נעים לך לצעוק בבית

נשמע שהפתרון בשבילך הוא הצימרים של אילנה, מומלץ מאוד! בעלי לא היה איתי בלידה אבל היתה לי דולה.

 

[מבשלת בבטן]

הי

אני מאוד מסכימה עם כל מה שסטיוויה כתבה לך ואין לי הרבה מה להוסיף לזה. באמת לכל מה שציינת יש פיתרון- אפילו לא מסובך

נראה לי שאת צריכה רק עוד קצת להתבשל ברעיון של לידת בית ומה הפרוצדורה ה"מנהלתית" סביב זה ואז תהי יותר שלמה עם זה. אולי יעזור לך לשמוע קצת מנסיון של נשים שעברו לידת בית ושהיו להן בהתחלה דילמות כמו שלך. אני למשל, גם הייתי מאוד מוטרדת מעניין השכנים (גם רעש וגם זה שהם יכולים להשקיף על הבית מכל כיוון) אבל אז הבנתי שזה ממש לא מעניין אותי ושיש לזה פיתרון- למשל לשים מוזיקה ואז פחות שומעים אותי ולגבי המשקיפים-אני אמורה ללדת לקראת נובמבר, שמזג האוויר יותר נעים, ולכן אני יכולה לדאוג שחלק מהתריסים יהיו מוגפים וככה יותר קשה להשקיף על הבית... בקיצור זה בטח לא ימנע ממני ללדת כמו שאני רוצה!

 

[ט ו ש ה]

מחזקת את מה שנאמר פה על השכנים

בבית של POOH יש חלון ענק על רוב הקיר החיצוני של הסלון, שפונה ישר לרחוב. כל הזמן צחקנו על זה שאפשר יהיה למכור כרטיסים להופעה הכי שווה בעיר... בכל מקרה, כשהחלה הלידה, התריס הזה היה מוגף, ולמרות שהיו צעקות מאד מרשימות (...), ולמרות שיש דיירים שחולקים קיר עם הבית, ולמרות שאנשים היו בחוץ ברחוב - אף אחד לא התפלא, אף אחד לא בא לדפוק על הדלת, אף אחד לא שאל שאלות - והלידה הייתה בשבת בצהריים - בדיוק בשעות שבהן כולם נחים אחרי הארוחה.. אני חושבת שהיולדת עצמה הרבה יותר מודעת לקונספט של עשיית הרעשים, מאשר כמות הרעש בפועל. זה ממש לא צריך להטריד אותך.

 

[מבשלת בבטן]

עודדת גם אותי ../images/Emo13.gif

 

[ט ו ש ה]

טוב מאד ../images/Emo140.gif

 

[אמא אדMה]

אני יכולה לספר על איך אני הייתי...

בדיוק עברנו דירה לבית חדש שבועיים לפני הלידה, ולא הכרתי את היישוב מבחוץ, את "מגבלות" הבית, שעות פעילות מוגברת בחוץ וכו'... בכל מקרה, בזמן הצירים התפשטתי מול החלון הענק של הסלון (ללא וילון) וצעקתי ושרתי ורקדתי ולא ראיתי ממטר, כמו שאומרים.. עד היום אין לי מושג מי ראה או שמע אותי.. מה שכן, שכנה שלי אמרה שהיא שמעה הכל וישר רצה ופתחה ספר תהילים וברכה אותי...

בלידה הבאה אני בטח אהיה יותר מודעת לדברים האלה...

 

[תבשיל קדרה]

אוי, איזה מרגש זה השכנה שהצטרפה

בדרכה.

 

[כרמית מ.]

בדיוק השבוע אחותי סיפרה לי

שעברה ליד אחד הבתים בקיבוצה, ושמעה קולות "מעניינים". היא התפלאה למה דווקא בכזו קולניות ובשעה שהילדים עוברים מסביב (היא חשבה על משהו מסוים כששמעה את הקולות), ורק אחרי יומיים, שמעה שהיתה שם לידת בית... אבל לרוב - מנסיוני דווקא עם תינוק צרחן במיוחד - הסביבה לא שומעת (אמרו לנו שהתינוקות נורא שקטים...). ואם שומעים - אז מה. זו הבעיה שלהם. לא בכל יום אני יולדת, ואין לי סיבה להתבייש בזה.

 

[מבשלת בבטן]

../images/Emo6.gif גדולה אחותך...

 

[POOH*]

מוחה בתוקף על התיאור!!!!! ../images/Emo46.gif

לא היו צעקות מרשימות!! טוב אולי קצת.. אבל באמת רק קצת... אבל זה כן נכון שאף אחד מהשכנים לא שמע. ובעלת הדירה שלנו כשבאה להגיד מזל טוב בדקה איתי 3 פעמים את היום והשעה בטענה שזה לא הגיוני כי היא הייתה בבית ולא שמעה כלום... POOH

 

[ט ו ש ה]

סליחה?? לא היו צעקות????

נכון שהן לא נמשכו הרבה זמן, אבל הדציבלים בכמה דקות האלה.....

 

[פלגיה]

ומה רע בלצעוק?

אני צעקתי בכל הלידות שלי ועל כך גאוותי. לרוב אני טיפוס שקט, ורק עוצמה של לידה מביאה אותי לחזור למצב חייתי ו"לצעוק את התינוק החוצה". ייאמר לזכותן של כל המיילדות שליוו אותי בלידות (כן, מיילדות בית חולים "רגילות" בלידת בית חולים רגילה) שלא זו בלבד שלא השתיקו אותי, אלא אף עודדו אותי לצעוק וסייעו לי לכוון את הצעקה למאמץ לידה נכון, ולא לצעוק על ריק.

 

[mise]

גם אני רוצה לצעוק!!

כל ההריון פינטזתי איך אני שואגת אויר החוצה בלידה וכלום. הייתי שקטה כמו דג. אפילו בזמן יציאת העובר, הראש והכל, לא הוצאתי הגה. ודוקא הייתי רוצה לצעוק משהו. להרגיש את השחרור וההרפיה הזו יחד עם הצעקה. בחיי היום-יום אני לא אדם צעקני במיוחד, אבל די רועשת. אני עושה חיקויים קולניים של אנשים סביבי וכל היום שרה שירים. אולי אני צריכה להפוך להיות פחות רעשנית כדי לצעוק בלידה. נראה בלידה הבאה מה יהיה.

 

[פלגיה]

אני לא יודעת איך אפשר ללדת בשקט

 

[סטיוויה]

צעקה נכונה מקדמת לידה

אם צועקים מהבטן(עם אוויר) ולא מהגרון הצעקה(שזו צרחה של הסטריה למעשה) מקדמת את הפתיחה של צוואר הרחם.

 

[פלגיה]

השכנה שלי ילדה בבית ממולי

בשעת בוקר מוקדמת, כשעוד אין רעש בחוץ, ולא שמעתי כלום.

 

[shemesha]

NEIGHBORS AND BIRTH NOISE

In all the hundreds of homebirths, I can only remember two instances where neighbors actually intervened because of the noise. Once, they were worried and called an ambulance and there was a large group of people around the fence of her small backyard (close together houses), and someone had to go over there and explain that it was a homebirth and to cancel the ambulance. Another time someone called the iriya and said there were strange noises of an animal outside in the middle of the night, and the veternary services sent someone to investigate. They didn't find any animal so went home. All the other times, and believe me birth can be very noisy, no one ever did or said anything or even knocked on the door. This surprized me because sometimes it was loud screaming in the middle of the night, and you would think someone would care that their neighbor could be in some kind of serious trouble. Usually the woman is a lot more worried about the noise than her neighbors are! But if you are worried this can prevent you from feeling free so this is not good. Try to find a place to birth where you are free like someone else's house who lives in a more private place, my zimmers, or rent a zimmer someplace. I have a lady that insists on birthing in Jerusalem for religious reasons so she rents a zimmer each birth in Ein Karem. I'm always glad to offer my zimmers for people who need a place to birth if theirs is not suitable for some reason, and I don't charge extra for the zimmer.