שלום
- אני קצת בהריון

שלום ../images/Emo140.gif - אני קצת בהריון ../images/Emo182.gif

שלום לכולן/כולם, שמי גלית ואני כ"כ שמחה שמצאתי את הפורום הזה. אני יודעת כבר למעלה מ- 10 שנים שבמידה ולא תצוץ שום בעיה רפואית בהריון, ארצה ללדת לידה טבעית, אם לא בביתי שלי, אז שמרכז לידה כלשהו (שלא ממש קיים בארץ). אבל לא בבי"ח. אני ממש רואה כסיוט מצב שבו מתוך מצב של בלית ברירה אצטרך ללדת בבי"ח, מכל הסיבות שרק ניתן להעלות על הדעת. אז זהו, אני בהריון, רק בתחילת שבוע 8
. אבל.... יש לי מום קל בלב - mitral stenosis (או מלידה או מגיל צעיר מאד) שלא הצריך מעולם לקיחת תרופות, ניתוח וכדומה. ההגבלה היחידה שחלה עליי מילדות היתה לא להגיע למאמץ כדוגמת תחרות ריצה ובנוסף לקיחת אנטיביוטיקה כטיפול מונע לפני טיפול אבן (מה שאני כבר לא עושה מס' שנים ומאז אני אדם בריא בהרבה, בלי אנטיביוטיקה ולוקחת על עצמי את האחריות והסיכון). אני מנסה להכין את עצמי נפשית למצב שבו אף מיילדת בית לא תסכים ליילד אותי ולכן, אע"פ שזה אולי מוקדם מאד, רציתי להתייעץ ולשאול האם ידוע לכן על רופאים תומכי לידות בית שניתן לזכור את שירותיהם בבי"ח (אני יודעת לע ד"ר ברדה בירושלים, אבל איזה בי"ח עוד איתו?) מתוך הגינות אספר שכבר דיברתי עם אילנה שמש, שחלומי היה ללדת אתה, שהעלתה ספק בדבר האפשרות שלי ללדת מחוץ לבי"ח. הרגשתי האישית, מתוך היכרות וחיבור מאד טוב עם הגוף והנפש שלי, אני יכולה לומר שאם הכל יתפתח כשורה, אני מרגישה שאוכל לעמוד בלידה טבעית, ללא משככי כאבים ו/או התערבות רפואית. אשמח לקבל כל תגובה, גם כמסר אישי (אני רואה שיש פה כמה מיילדות בית ומדריכות ללידה טבעית
) ואבקר בפורום מידי פעם. תודה רבה, גלית.
 
קודם כל מזל טוב!!

וברוכה הבאה לפורום
. אני לא יודעת לגבי הבעיה הרפואית שלך אבל כמו שכתבת, יש כאן את מיכל בונשטיין ואילנה שמש, מיילדות בית שמייעצות לנו, ואולי יוכלו לתת לך תשובות מפורטות לגבי לידת בית עם בעייתך. בינתיים שיהיה הריון קל וכייפי ואת מוזמנת לשאול כאן כל שאלה שעולה בראשך.
 
איזה יופי של לידה היתה לך

קראתי עכשיו את סיפור הלידה שלך. כ"כ נהניתי לקרוא. נפלא ומעודד. תודה.
 

debby12

New member
מנהל
ברוכה הבאה

אני מאחלת לך הריון רגוע וכיפי, ולידה חוץ-אשפוזית בעליל כמו שאת מייחלת לה. אינני מכירה את המום שאת מתארת והשלכותיו אז אין לי מושג.... למיטב ידיעתי (והאמת שאני לא מומחית) אין הרבה בתי חולים בכלל שבהם ניתן לשכור רופא פרטי ללידה. רוב בתי החולים הם ציבוריים ואז מדובר ב"רולטת בית חולים" מושלמת שבה את זוכה במי שנמצא במקרה במשמרת בזמן שאת מגיעה ללדת (אה - ולדבי12 יש נטייה להפסיד ברולטה הזו
). נדמה לי שרק שתי ה"הדסות" בירושלים ולניאדו הם בתי חולים שבהם ניתן לארגן לידה פרטית עם רופא. ספרי לנו איפה בארץ את גרה וזה יתן כיוון. אם אני לא טועה אז יש גם רופאי תומכי לידות בית שמוכנים ליילד בבית ולא בבית חולים. לא הבנתי מזה זה "טיפול אבן" (כתבת משהו על אנטיביוטיקה כטיפול מונע לפני טיפול אבן) בכל מקרה - ברוכה הבאה והישארי איתנו לעשות שמח...
 
תשובות:

1. גרה בנס-ציונה. אני באמת חושבת בכיוון ה"הדסות" שרק בהן יש שירותי שר"פ. ב"לניאדו" - אם הבנתי נכון לפי קריאה באינטרנט וגם בחדר הלידה הטבעי בתה"ש, רוב הסיכויים שלא יקבלו אותי. 2. אשמח לדעת על רופאים מיילדי בית. שמעתי שיש רק 2 כאלה בארץ. 3. טיפול אבן=ניקוי אבן מהשיניים (טעות שלי
). תודה רבה על ההתייחסות ולילה טוב, גלית.
 
התיחסות

שלום גלית, ברכות על ההריון! שמות הרופאים אשר מיילדים בבית הם: ד"ר אבנר שיפטן- 050-5587688, 04-6938333 הוא באזור הצפון ד"ר יצחק ברדה- 050-5745794, 02-6718331 הוא באזור ירושלים ומקבל לידות גם בלניאדו דבר נוסף שרציתי לומר, הוא שלדעתי, בסופו של דבר, לידה פיזילוגית, זה הרבה יותר מחדר טבעי וה"תפאורה" מסביב. הכל מתחיל בראש. אצל אישה הנחושה בדעתה ללדת ללא התערבות בלידה פעילה, הכל מתחיל בעבודה על הגישה וההעצמה בהריון (ובעצם גם הרבה לפני במהלך החיים). אז נכון, שאם החדר הוא לא ביתחולימי ואם זה קורה בבית המקום היותר הגיוני ללדת (אם אישה היא בסיכון נמוך), בהחלט הסביבה תורמת להתקדמות הלידה. אבל זה לא אומר שלא יכולה להיות לך לידה פיזיולוגית בחדר לידה. אם מצבך הרפואי מאפשר זאת, את יכולה להגיע מאוחר לחדר לידה ללדת (שיתפסו את התינוק) את יכולה לקחת רופא פרטי, כמו ד"ר ברדה, גם לחדר רגיל בבית חולים כמו לניאדו. אין סיבה להתיאש אם זה לא יקרה בבית. לידות פיזיולוגיות מתרחשות גם בחדרי לידה בבתי חולים. אני מאחלת לך המון הצלחה ושהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר עבורך, איימי
 
היי איימי

מסכימה אתך לגמרי. לא הבית הוא שחשוב לי, אלא הלידה הטבעית והפעילה ואני יודעת שאצטרך לריב ולהילחם על כל דבר פשוט בבי"ח וזה לא ממש דבר שבא לי, בייחוד לא בסיטואציה כזו. אעשה את זה בלית ברירה, אבל הייתי מעדיפה לא להצטרך לאיים בכל ענין כדי שלא יתערבו, לא יעשו סטריפינג (הם עושים בלי לשאול וגם מרמיםאת היולדת), יזרזו, יחברו לאינפוזיה, למוניטור, יחתכו את חבל הטבור מוקדם, יעשו דיקור עקב, חיסונים וכו'...... אתכונן לזה שכך יהיה וגם אעשה הכנה ללידה פעילה. תודה על המידע. גלית.
 

debby12

New member
מנהל
מסכימה איתך גלית - מנסיון אישי....

בלידה של בתי (המכונה בילבי
) תכננתי לידת בית. ההבדל היחיד בין מצבי לשלך היה שחשבתי וגם הייתי לחלוטין בסיכון נמוך רוב ההריון - ולכן לא צפיתי כלל בעיות. רצה הגורל וחטפתי רעלת הריון שהחמירה מאוד עד כדי מצב שבו לא היתה לי ברירה אלא ללדת בשבוע 32. זה תפס אותי בהפתעה לחלוטין (תמיד ועדיין "החזקתי מעצמי" בריאה, בכושר סביר ללא כל גורמי סיכון כמו עודף משקל סוכרת וכו'). וכך מצאתי את עצמי בבית חולים באמצע הלילה במצב שמבחינת הצוות שם היה חירומי לחלוטין. מאחר שהייתי נחושה לפחות לנסות ללדת באופן פיזיולוגי, ומאחר שלחץ הדם והרגשתי הכללית השתפרו מאוד מאוד אחרי 2 שקיות נוזלים - זכיתי לחווית לידה א-י-ו-מ-ה של מלחמת עולם מול הצוות. אכן נאלצתי להילחם ולריב על כל דבר - זה היה ממש מורט עצבים (כמו בסרטים עם דנזל וושינגטון כשהוא מנהל מו"מ עם החוטפים מהצד השני
). אני לא חושבת שהיה שם דבר אחד שלא רבנו עליו. אם אני אעשה רשימה ייגמר המקום בהודעה. מקצת מן המובחר: בהתחלה לא הסכימו לתת לי חוקן (רציתי כדי להרגיש יותר משוחררת ללחוץ בהמשך), אחרי חצי שעה שבה התווכחנו כדי שהם יסכימו לתת לי לעשות חוקן - רבנו עוד כדי שיסכימו לתת לי לעשות אותו לבד עם בן זוגי ו*לא* שהאחות הסיבירית תתקע לי אותו (זה היה ממש בנפשה - כנראה שהיא ממש נהנית מזה
), המו"מ לזכותי למקלחת של 5 דקות וניתוק מהמוניטור לא היה מבייש את הסכמי אוסלו, ניסו לפקוע לי את המים בלי הסכמתי (נכנסו עם המסרגה בלי לדבר - אלא שאני שקלטתי מה קורה דאגתי לסגור רגליים היטב ולסרב בקולניות), סירבו כמובן לתת לי להתנתק מהמוניטור לשניה. גולת הכותרת היתה כמובן סירובי לחתום על טופס הסכמה לניתוח קיסרי (העניין הזה הוציא את הצוות מדעתו והזניק לחדרי אפילו את מנהל חדרי הלידה עם צרור איומים מקורי משל עצמו). כמובן שעשו לי סטריפינג ללא הסכמתי ובמרמה, וגם לחדר זרמו כל הזמן רופאים שדיברו לי מעל הראש כאילו אני עציץ - לפעמים גם ברוסית כך שלא יכולתי להבין. כמו כן נכנסו סטאז'רים, סניטרים, מיילדות מחדרים סמוכים ונראה לי שכל מי שעבר ברחוב והתחשק לו לראות לי את ה#$%#$$@.... [הייתי אטרקציה רצינית - אחר כך במחלקה כולם אמרו לי "אה, שמענו עליך"] גם אני, כמוך, רציתי לידה מחוץ לבית חולים כי ידעתי שאם בבי"ח אז אני אריב (אני לא מהצייתניות השתקניות שעושות מה שאומרים להן בלי להרהר אחרי זה). לכן אני חושבת שאם זו תחושת הבטן שלך אז את כנראה צודקת לגביה.... לפחות, מהפן החיובי, תוכלי לעשות "עבודת ראש" כך שאם תדעי שאת חייבת לידה אשפוזית לפחות תוכלי להתכונן לזה נפשית וכך ליצור חוויה יותר מוצלחת עבור עצמך. אני חושבת ששלמות והכנה נפשית עם מה שהולך לקרות מאוד מאוד חשובים (אין לי ספק שאצלי אלמנט ההפתעה המוחלטת של לקום באמצע הלילה בשבוע כל כך מוקדם ולעוף פתאום לבית חולים - מקום שלא תכננתי לראות מקרוב - תרם לאיכותה הירודה של החוויה האישית שלי. יוווו יצא לי ארוך. בשורה התחתונה מה שרציתי לכתוב הוא שלדעתי את עושה מאוד נכון בלהתכונן במקביל לשתי האפשרויות (גם לידה חוץ-אשפוזית וגם לידת בית חולים) - זה יבטיח לך חוויה יותר טובה.
 
יייווווווווו

איזה סיפור. אל תרגישי אשמה, אבל עושה לי עוד יותר רע עם ללדת בבי"ח. פשוט נורא ואיום. אמרתי קודם שאתכונן גם לזה, אבל האמת היא, שאני מכירה את עצמי, לא אוכל להשלים עם תרחיש כזה ולא להתכונן אליו. אם זו תהא האופציה היחידה, אכין תוכנית לידה מפורטת כדבעי, אחתום עליה כתצהיר (אני עו"ד) אאיים בתביעות אם אצטרך להגיע לרמה כזו, ואכתוב בתכנית הלידה הכל: כל מה שאני לא מרשה לעשות לי ולתינוקי וכל מה שאני כן. נראה.... תודה בכל זאת ומקווה בשבילך שבפעם הבאה שלך, אם תהיה, יהיה יותר נכון וטוב. גלית.
 
ואני דווקא התייחסתי ברצינות להמלצה

ולחשוב על חברה עו"ד שתתלווה אליי. נראה לי שאין צורך ומקווה שלא אזדקק אף לא לשירותיי שלי.
 
יש לי חברה עודית

שרצתה להשתחרר מבי"ח מיד אחרי הלידה, בלי אשפוז, ולמיטב זכרוני, היותה עודית הקלליה (בהתנהלות: ביעקר שלא יכולים להכריח אותה מה שזה לא חוקי להכריח אותה). אז כן - אם יש לך חברה קרובה עודית, זה באמת טוב, בלי צחוק. בוודאי יותר אפקטיבי משלושה A4 מודפסים שאף אחד לא יקרא בזמן.
 
הבעיה בבית חולים שלמרות שנדמה לך

שחשבת על הכל, תמיד עלולות להיות הפתעות. אנחנו שיערנו מראש שיהיו מריבות וויכוחים,והתכוננו להם (בחיי, עשינו חזרות בבית כך שבן הזוג יישמע אסרטיבי מספיק אך לא יותר מדיי מאיים שיוציאו אותו מהחדר), וכך למשל כשהמוניטור הכאיב לי בצירי הלחץ הוא רב פיזית עם המיילדת - היא תוקעת לי אותו על הבטן, אני אומרת שכואב לי, היא אומרת שהיא נורא מצטערת אבל הוא צריך להיות שם, והוא פשוט מזיז אותו משם בלי להתייחס למה שהיא אומרת. אבל אני אגיד לך למה לא התכוננו -לכך שיכולים להיות אנשי צוות מגעילים מתנשאים וחסרי אמפטיה מינימלית. והיה ותיאלצי ללדת בבית חולים, עם בן הזוג ועם הדולה והמיילדת הפרטית והכל - זכרי שאת יכולה לבקש להחליף אחות.
 

debby12

New member
מנהל
הה? להחליף אחות כלומר להחליף את

המיילדת של בית החולים? בחיים לא שמעתי על זה - נשמע ממש לוקסוס מדהים - אבל מאיפה לקחת שאפשר לבקש את זה? (כלומר, אני בטוחה שאפשר "לבקש"..., השאלה היא למה שישימו עליך קצוץ כמו בכל דבר אחר שמבקשים בסיטואציה של לידת בית חולים) אוחח - והזכרת לי נשכחות לגבי המוניטור המכאיב האווילי הזה שהצוות לוחץ לך בכוח לכיוון הבטן במהלך הצירים [כאילו שהציר לא מספיק גרוע).
 
../images/Emo41.gif לבי"ח נהריה

עם התאומים, הפנו אותי לחדר לידה בו היתה מילדת שהיא אמא לתאומים. חשבו - תאומים עם תאומים זה נדבק טוב. אחרי כמה דקות בהן הבנתי על איזו מילדת נפלתי, והמילדת הבינה על איזו יולדת היא נפלה, בלי שביקשתי, התחלפה המילדת באחת מהסוג הטבעי. אשכרה הרגשתי שהיא היחידה שם שלטובתנו.
 

debby12

New member
מנהל
נשמע טוב - אבל זה היא/הם החליטו

להחליף ולא את (כתבת שלא ביקשת אפילו). ועכשיו הסתקרנתי איך זה נגמר. הצלחת ללדת תאומים בבית חולים בישראל בלי סקציה?? <דבי מתכוננת להסיר את הכובע ולהשתחוות אפיים ארצה לרגליך>
 
כן כן!

ברור שבאמצע רבו אתנו, ופקעו את המים כי אי אפשר לחכות, "כי יש שיליה בפנים וזה דימום ואמרג'נסי וסקציה!". והכובע - למילדת. באמת. אגב, חודש לפני ילדה חברה שלי תאומים בליס בלי סקציה. רק קפצו לה על הבטן
 

debby12

New member
מנהל
בו'נה - את מלכה ../images/Emo47.gif

התרשמתי עמוקות - סאחה עליך
{לגבי המריבה עם הצוות - אני לא יכולה להבין איך מישהי שחושבת בשביל עצמה מסוגלת ללדת בבית חולים בלי לריב עם הצוות, אז קל וחומר עם תאומים....}
 
בהחלט ניתן לבקש להחליף מיילדת וזה

יבוצע. זה בימינו אפילו לא גורם להרמת גבה בקרב האחיות האחראיות בחדרי הלידה.
 
למעלה