שלום

שלום../images/Emo9.gif

אז אני אומנם עברתי את גיל הבת מצווה (נכון להיום,אני בת 16 וקצת), אבל החוויה תישאר לעוד שנים רבות
אז...לכל ההורים והחברים שמאוד רוצים להפתיע את החוגגת (וגם את החוגג) בבת/בר מצווה בהפתעה שהיא/הוא לא יישכח/תשכח, הנה מה שאני קיבלתי לכבוד הגעתי לגיל 12: אני ילידת סוף שנה, 11.11, מה שאומר שחגגתי רק בכיתה ז',אחרי רוב בנות השכבה. יום בהיר אחד [או חורפי] הודיעו בכיתה שנצא לטיול של יום [משעות הבוקר ועד לערב] לירושלים ב...נכון, ה-11 לנובמבר. שמחה ועליזה חזרתי הביתה וסיפרתי את החדשות לאמא. עברו חלפו הימים והמשפחה התחילה להתנהג קצת מוזר
הם התלחששו בטלפון, אחי התנדב לראות איתי בטלוויזיה תוכנית שאהבתי (כדי שאמא תוכל לדבר בטלפון בשקט, זה מה שגיליתי בדיעבד) וכו'. יום הטיול הגיע ואני קמתי בבוקר להפתעות הרגילות- בלונים,מוזיקה ועקבות שהובילו לשולחן המטבח שם חיכתה לי מתנה ראשונה. באותו שלה עדיין לא חשדתי בכלום, הכל נראה לי נורמאלי לחלוטין. כשעשינו הפסקת אוכל התלבטתי בקול אם לאכול את ה"מנה חמה" שלי בזמן ההפסקה או באוטובוס חזרה הביתה. המחנכת שמעה זאת ומיד אמרה שעדיף שאוכל עכשיו כי בוודאי באוטובוס לא יהיה לי זמן...קצת מוזר,לא? הטיול היה בירושלים ואני גרה בעפולה,יש מספיק זמן... המשיך הטיול ולבסוף הגענו לתחנה האחרונה- גבעת התחמושת. ירדנו כולנו מהאוטובוס,אני בין האחרונים. לפני הייתה חברה שלי ששנייה לאחר שירדה הסתובבה אלי ואמרה:"שקד,הנה אמא שלך! ואחיך!". אני הייתי המומה. ירדתי מהאוטובוס והופתעתי לראות שם את הורי המחויכים ואחי עם מצלמת ווידאו. מיד כשירדתי התנפלה עלי המחנכת בחיבוקים ונשיקות ואמרה שידעה מהכל ולא יכלה להגיד. מאוחר יותר התברר לי שהסיפור עבר דרך המנהל וסגניתו וכל צוות המורים עד שקיבל אישור (היה צריך להוציא אותי באמצע הטיול). מיד מחאו כולם כפיים והדמעות נזלו נזלו (היו גם צחוקים, אבל חלק מהתלמידים בשכבתי לא היו בוגרים במיוחד...). נפרדתי מהחברות,עדיין המומה, ונכנסתי למכונית. אז אמרו לי שאנחנו נוסעים לבית מלון...ועוד איזה בית מלון. נסענו לבית מלון מפואר ויפה וכשנכנסו כל צוות המלון אמר לי "מזל טוב" וכו' (רק היה חסר שראש הממשלה בכבודו ובעצמו יאחל לי "מזל טוב"
). קיבלנו סוויטה גדולה עם שני חדרי שינה ושם הופתעתי לגלות את הבגדים החדשים שקניתי עם אמא "לכבוד הבת מצווה,כשנעשה...". נכנסתי להתקלח וכשיצאתי חיכו לי בחוץ קערות מלאות פירות,עוגיות,ממתקים וברכה מצוות המלון. לאחר התארגנות וסט צילומים יצאנו ל"אורחה משפחתית" לכבוד היום הולדת. כשהגענו למסעדה (מסעדה מרוקאית נהדרת,אבל זה לפורום אחר) אחי יצא בריצה ונכנס למסעדה יחד עם מצלמת הווידאו (כדי להגיד למסעדה שהגענו). אגב, במהלך הנסיעה למסעדה התקשרה אלינו המון פעמים "חברה" של אמא שאמורה להגיע לירושלים יום אחרי, בדיעבד הסתבר שאלו היו בני משפחה שהיו צריכים הדרכה איך להגיע למסעדה. אחי יצא מהמסעדה ואנחנו נכנסו. הובילו אותנו לחדר פרטי ושם קיבלו אותי כל בני המשפחה בתשואות וברכות. לא היה מישהו יותר נרגש ממני. מלבד הארוחה קיבלתי 12 בלונים (אם אני לא טועה), 3 מתנות מיוחדות (כשכל מתנה מסמלת אות משמי וברכה מיוחדת להמשך חיי), מצגת שלוותה בציורים שציירתי ל"כיתה של אמא" (אמא ביקשה שאצייר כיצד נראית בעיניי המשפחה שלי שתוכל לתלות בכיתה שלה וכן אותי עם פרחים וכו'), תמונות ומוזיקה, היה מדהים
. אה, בנוסף לכך אני קראתי ברכה שהוכנה מראש בעזרת אמא "לכבוד הבת מצווה,כשנעשה..."
כמובן שכולם ברכו וחיבקו ונישקו וההתרגשות הייתה גדולה. אני הייתי כל כך סחוטה שכמעט נרדמתי. יום אחרי בילינו במוזיאון המדע, הוצאנו שם "עיתון" מיוחד עם תמונה משפחתית וכו'. אז, אחרי כל הסיפור הזה, אם יש אנשים ששרדו: מסיבה שכזאת דורשת המון השקעה, נכון, אבל מומלצת החום! לא חייבים ללכת רחוק ולהקפיץ את כל המשפחה (במקרה שלי זה היה מכל רחבי הארץ) לעיר רחוקה, גם מסיבה מושקעת עם החברים והמשפחה הקרובה תהיה מדהימה! פווו,זה היה ארוך
סחטיין עליכם אם קראתם|מלך|
 

katam

New member
היי שקד

כל הכבוד להורים שלך שמחה מאד לישמוע שנהנת
 
למעלה