שלום
אבקש את עזרתכם בנושא שכאוב לי כבר זמן רב שאין לי עם מי לדבר איתו על זה, כי לעולם לא ארצה שידעו את זה. מזה הרבה זמן שיש לי חברה טובה מהצבא. בהתחלה , היינו חברות בסיס כאלו ואז לקראת מחצית השירות נהיינו חברות טובות ונסענו לכל מיני מקומות ויצאנו כל הזמן ועושות הכל ביחד. עם הזמן התחלתי להרגיש אליה משהו מעבר לחברות. כל פעם שראיתי אותה שמחתי בלב בצורה מטורפת, וכל פעם שלא והייתי עם אנשים אחרים בבסיס או בבית, רק חיכיתי לחזור לבסיס ולראות אותה.היה קשה לי בלעדיה. כל פעם שהיא מחבקת אותי ונוגעת בי כולי מתרגשת מבפנים. היו מצבים שהיינו ממש קרובות, וכמעט נישקתי אותה אבל לא העזתי כי היא תעיף אותי לעזאזל. אין יום שאני לא רוצה להיות איתה , במיוחד בבית כשאני חוזרת לחמשוש אני מדוכאת כי אני לא רואה אותה. רק באמת שנהיינו חברות טובות התחלנו לריב כל הזמן, כי הרגשתי שהיא מזלזלת בי , כי אני עושה הכל בשבילה, אין דבר שאני לא עושה. והיא תמיד אומרת שהיא מעריכה אותי ואוהבת אותי אבל אני מרגישה שעם כל מה שאני עושה,זה בחיים לא יהיה הדדי(וכל פעם אני אומרת לעצמי שעכשיו אני אתרחק ולא ארוץ אליה כל פעם שיש לה משהו או שהיא צריכה משהו אבל הרצון העז להיות איתה גובר על זה)וזה בגלל שכשהיא עם החברות האחרות שלה בבסיס יש הרגשה שהיא סוגדת להן ונותנת לי להרגיש תמיד יותר נחותה כשפתאם הן נמצאות. בכל מקרה, הבעיה העיקרית שלי היא בעצם הרגש שלי כלפיה, שהוא כואב לי בצורה שאין לתאר אותו, כי אני בטוחה שהיא לא מרגישה ככה אליי,היא מורידה לי את האנרגיות ברמה מטורפת, אני חוזרת לסופ"ש מדוכאת, רק בסופ"ש שאני יודעת שניפגש אני שמחה. אני לא מסוגלת יותר לסבול את המצב הזה, אני בוכה כמעט כל יום וכל יום אני משתגעת מבפנים.אני משתגעת ככה במיוחד כי אין לי עם מי לשתף את זה, כי לא רוצה לשתף את זה עם אף אחד, זה מביך ומביש אותי. מה אני אעשה כדי לצאת מזה, וכדי להכיר מישהו חדש שיעזור לי לשכוח ממנה, כי בחיים לא הרגשתי ככה כלפי מישהי. בתודה מראש על עזרתכם.
אבקש את עזרתכם בנושא שכאוב לי כבר זמן רב שאין לי עם מי לדבר איתו על זה, כי לעולם לא ארצה שידעו את זה. מזה הרבה זמן שיש לי חברה טובה מהצבא. בהתחלה , היינו חברות בסיס כאלו ואז לקראת מחצית השירות נהיינו חברות טובות ונסענו לכל מיני מקומות ויצאנו כל הזמן ועושות הכל ביחד. עם הזמן התחלתי להרגיש אליה משהו מעבר לחברות. כל פעם שראיתי אותה שמחתי בלב בצורה מטורפת, וכל פעם שלא והייתי עם אנשים אחרים בבסיס או בבית, רק חיכיתי לחזור לבסיס ולראות אותה.היה קשה לי בלעדיה. כל פעם שהיא מחבקת אותי ונוגעת בי כולי מתרגשת מבפנים. היו מצבים שהיינו ממש קרובות, וכמעט נישקתי אותה אבל לא העזתי כי היא תעיף אותי לעזאזל. אין יום שאני לא רוצה להיות איתה , במיוחד בבית כשאני חוזרת לחמשוש אני מדוכאת כי אני לא רואה אותה. רק באמת שנהיינו חברות טובות התחלנו לריב כל הזמן, כי הרגשתי שהיא מזלזלת בי , כי אני עושה הכל בשבילה, אין דבר שאני לא עושה. והיא תמיד אומרת שהיא מעריכה אותי ואוהבת אותי אבל אני מרגישה שעם כל מה שאני עושה,זה בחיים לא יהיה הדדי(וכל פעם אני אומרת לעצמי שעכשיו אני אתרחק ולא ארוץ אליה כל פעם שיש לה משהו או שהיא צריכה משהו אבל הרצון העז להיות איתה גובר על זה)וזה בגלל שכשהיא עם החברות האחרות שלה בבסיס יש הרגשה שהיא סוגדת להן ונותנת לי להרגיש תמיד יותר נחותה כשפתאם הן נמצאות. בכל מקרה, הבעיה העיקרית שלי היא בעצם הרגש שלי כלפיה, שהוא כואב לי בצורה שאין לתאר אותו, כי אני בטוחה שהיא לא מרגישה ככה אליי,היא מורידה לי את האנרגיות ברמה מטורפת, אני חוזרת לסופ"ש מדוכאת, רק בסופ"ש שאני יודעת שניפגש אני שמחה. אני לא מסוגלת יותר לסבול את המצב הזה, אני בוכה כמעט כל יום וכל יום אני משתגעת מבפנים.אני משתגעת ככה במיוחד כי אין לי עם מי לשתף את זה, כי לא רוצה לשתף את זה עם אף אחד, זה מביך ומביש אותי. מה אני אעשה כדי לצאת מזה, וכדי להכיר מישהו חדש שיעזור לי לשכוח ממנה, כי בחיים לא הרגשתי ככה כלפי מישהי. בתודה מראש על עזרתכם.