שלום
לפני חמש שנים שמעתי מוזיקה בווליום בבית בבניין מגורים, שכנה חדשה יחסית חמומת מוח (שלא התלוננה לפני כן, זה הפריע לה היא לא ידעה שזה ממני כנראה עד אז. הייתי שומע לפעמים, לא כל יום) התרגזה דפקה בדלת הנמכתי ופתחתי לה והיא תוך כמה שניות תקפה אותי בבית שלי. עשיתי הכל להימנע מעימות רק תפסתי לה את הידיים אבל היא לא עזבה ככה בערך שתי דקות עד שהיא חטפה קצת מכות, גם די עדינות, ורותקה לקרקע והבינה שהיא לא יכולה בכוח. הנחתי לה ולפני שחזרתי לבית היא עוד הספיקה לאיים עלי באגרטל. כאן עשיתי מסתבר את הטעות הגדולה אמרתי 'אני קורא למשטרה'. כך עשיתי אבל היא כנראה מתורגלת היטב- היא כנראה הלכה וצבעה את הפרצוף שלה ומיהרה לתחנת המשטרה, איכשהו הספיקה גם לבקר מהר בבית חולים, והקדימה אותי בהגשת התלונה. הגיעה ניידת רציתי לבוא איתם להגיש תלונה, רק אח"כ הבנתי את כל המשמעויות, שאני בעצם 'מעוכב לחקירה'. בתחנה התייחסו אלי כמו לפושע. אמרו לי שמדובר ב'תלונה הדדית' אבל הבנתי שהם כבר לקחו צד מרגע שהיא הגיעה והתלוננה כמו קורבן תמים. ללא שום ניסיון בעולם הזה, סמכתי על המשטרה, חשבתי לתומי שאני רק צריך לספר את האמת כמו שאני כותב פה, בלי לייפות שום דבר, והם כבר יימצאו את האשם. כעדות הבאתי חולצה שלי שנקרעה, ובחקירה עניתי מהר וברור על כל השאלות. הרגשתי את השנאה של החוקרת. רק אחרי כמה שעות בא דוד שלי ז"ל לשחרר אותי בערבות. עד עכשיו לא יודע מה המשמעות אם זה נקרא תיק במשטרה, או רישום פלילי. רק אחרי כמה חודשים קיבלתי בדואר מכתב מהמשטרה שסגרו את התיק או משהו כזה, שבו אני חשוד בגרימת חבלה חמורה. אח"כ השכנה הביאה קרובים שלה לאיים עלי, וכל הזמן אחר כך הרבה פרטי דואר שלי נפתחו והושחתו וחלקם אולי נגנבו, והזיקו גם לרכב שלי פה ושם. יודע גם שהוציאו דיבה בשכונה (אחרי שנתיים עברתי משם). הייתה עוגמת נפש גדולה מכל זה, חשבתי שרק אם אני אתעקש לתבוע למשפט אז הצדק ייצא לאור, אבל גם על השופטים לא ממש סומך, עוד הייתי מפסיד במשפט. פרט לכך לא היה לי שום עבר במשטרה, אפילו לא עבירות תנועה. אני מאוד נוח עם הסביבה ולא אלים. שומר חוק, משלם את כל המסים, עשיתי שירות קרבי בצבא וגם עושה מילואים. גם מאז לא ביצעתי שום עבירה. קצה נפשי ברשויות המדינה שפוגעות דווקא באזרחים הנושאים בנטל. אשמח לדעת באיזה סטטוס אני נמצא עכשיו, מה בעצם היה במשטרה ומה יהיה, ומה אפשר לעשות אם כדאי בכלל?
לפני חמש שנים שמעתי מוזיקה בווליום בבית בבניין מגורים, שכנה חדשה יחסית חמומת מוח (שלא התלוננה לפני כן, זה הפריע לה היא לא ידעה שזה ממני כנראה עד אז. הייתי שומע לפעמים, לא כל יום) התרגזה דפקה בדלת הנמכתי ופתחתי לה והיא תוך כמה שניות תקפה אותי בבית שלי. עשיתי הכל להימנע מעימות רק תפסתי לה את הידיים אבל היא לא עזבה ככה בערך שתי דקות עד שהיא חטפה קצת מכות, גם די עדינות, ורותקה לקרקע והבינה שהיא לא יכולה בכוח. הנחתי לה ולפני שחזרתי לבית היא עוד הספיקה לאיים עלי באגרטל. כאן עשיתי מסתבר את הטעות הגדולה אמרתי 'אני קורא למשטרה'. כך עשיתי אבל היא כנראה מתורגלת היטב- היא כנראה הלכה וצבעה את הפרצוף שלה ומיהרה לתחנת המשטרה, איכשהו הספיקה גם לבקר מהר בבית חולים, והקדימה אותי בהגשת התלונה. הגיעה ניידת רציתי לבוא איתם להגיש תלונה, רק אח"כ הבנתי את כל המשמעויות, שאני בעצם 'מעוכב לחקירה'. בתחנה התייחסו אלי כמו לפושע. אמרו לי שמדובר ב'תלונה הדדית' אבל הבנתי שהם כבר לקחו צד מרגע שהיא הגיעה והתלוננה כמו קורבן תמים. ללא שום ניסיון בעולם הזה, סמכתי על המשטרה, חשבתי לתומי שאני רק צריך לספר את האמת כמו שאני כותב פה, בלי לייפות שום דבר, והם כבר יימצאו את האשם. כעדות הבאתי חולצה שלי שנקרעה, ובחקירה עניתי מהר וברור על כל השאלות. הרגשתי את השנאה של החוקרת. רק אחרי כמה שעות בא דוד שלי ז"ל לשחרר אותי בערבות. עד עכשיו לא יודע מה המשמעות אם זה נקרא תיק במשטרה, או רישום פלילי. רק אחרי כמה חודשים קיבלתי בדואר מכתב מהמשטרה שסגרו את התיק או משהו כזה, שבו אני חשוד בגרימת חבלה חמורה. אח"כ השכנה הביאה קרובים שלה לאיים עלי, וכל הזמן אחר כך הרבה פרטי דואר שלי נפתחו והושחתו וחלקם אולי נגנבו, והזיקו גם לרכב שלי פה ושם. יודע גם שהוציאו דיבה בשכונה (אחרי שנתיים עברתי משם). הייתה עוגמת נפש גדולה מכל זה, חשבתי שרק אם אני אתעקש לתבוע למשפט אז הצדק ייצא לאור, אבל גם על השופטים לא ממש סומך, עוד הייתי מפסיד במשפט. פרט לכך לא היה לי שום עבר במשטרה, אפילו לא עבירות תנועה. אני מאוד נוח עם הסביבה ולא אלים. שומר חוק, משלם את כל המסים, עשיתי שירות קרבי בצבא וגם עושה מילואים. גם מאז לא ביצעתי שום עבירה. קצה נפשי ברשויות המדינה שפוגעות דווקא באזרחים הנושאים בנטל. אשמח לדעת באיזה סטטוס אני נמצא עכשיו, מה בעצם היה במשטרה ומה יהיה, ומה אפשר לעשות אם כדאי בכלל?