שלום!

שלום!

שלום לכולם!

אני חדש פה בפורום ובפורומים בכלל, אבל הוזמנתי לכתוב פה אתמול. אמנם מדובר בציפורי לילה, בכל זאת חשבתי לנצל את הבוקר לכתיבה, אבל על מה? אין לי מושג מה החברים מצפים או רוצים לקרוא פה.

אז כך, המחשב פתוח, התכנה מחכה, הסמן מרצד, ולי אין מילים. האם לכתוב על הספר שלידי, או אולי על כמה רעיונות שעלו במוחי? ואולי סתם לבלבל את המוח על שטויות כמו כולם, כדי להמנע מלהשמע יותר מידי פלצני.

אני לא יודע, ולכן נראה לי שהדבר היחידי שנותר הוא לומר שלום ולאחל לכם יום נעים ושמח.
 

poseidon111

Active member
בוקר טוב הנרי. אכן בציפורי לילה נחתת, אך אל

תיתן לזה להטעות אותך. זו סתם הסוואה.
יש פה ציפורים מכל הסוגים, משום מה אור היום עושה להן טוב.
כתוב על מה שבא לך. על הבלים, על נושאים רציניים, על תחושותיך, בקיצור על הכל.

ואל תחשוש מפלצנות. לא תהיה כל כך בולט. קח אותי בתור דוגמא.
 

רינתי77

Active member
ברוך הבא!

אצלנו בפורום אפשר לכתוב על כל נושא שעולה בדעתך.
הפורום שלנו איננו מוקדש לנושא מסויים אלא מהותו היא בשיתוף
והחלפת דעות בכל נושא שהגולשים מוצאים מעניין.
אז אם יש משהו שמעניין אותך, זה המקום לדבר עליו.
 

Aronsona

New member
שלום לך, לפעמים נדמה לי שאנחנו

יכולים לקרוא לעצמנו פלצנים גאים. אז תרגיש נוח
 

poseidon111

Active member
אני לא בטוח אביעד, לגבי המילה "גאים". פלצנים

זה מספיק לטעמי..
 

רינתי77

Active member
לא, לא. גאווה זה חשוב.

זה בכלל טרנד כזה להיות גאה בכל מאפיין אישיותי, הזוי ככל שיהיה.
אז למה שלא נהייה גאים בפלצנותינו...?!!
 

Aronsona

New member
האמת זה לא ממש משנה. נדמה לי

שאם מישהו מעיר לי על הרגל שלי, שלא מפריע לאף אחד אחר, שהוא פלצני, ואני ממשיך בו, אז אני פלצן גאה לעיתים.
אני בשום אופן לא מדבר על מתנשא.
 

Aronsona

New member
אני אתן דוגמא.

איזו גברת מספרד, "העגיל האדום" קראה לדאג לאחרונה פלצנית על צורת ההתבטאות שלה. דאג כמובן לא התייחסה ובצדק.
אז היא פלצנית גאה ומי שלא מוצא חן בעיניו יחפש עץ אחר.
לא נכון?
 

Andy Friese

New member
זה מפריע לי שהקהילה הגאה השתלטה על

המילה הזו על שלל הטיותיה.
כיום יש לה בעיקר קונוטציה מינית.
היא איבדה לחלוטין את משמעותה המקורית ואין אף מילה אחרת בשפה העברית שתחליף אותה.

דבר דומה קרה עם המילה "עליז" אם כי היא הרבה פחות נפוצה.
 

poseidon111

Active member
נסה להגיד בארה'ב שאתה מרגיש gay היום.

כי סתם החיים מחייכים אליך.
אבל אתה יודע מה, אני יכול להבין שהם משתמשים במילה גאה (במשמעות של לא רק שאני לא מסתיר זאת, אני גאה במה שאני).
אבל עליז, על מה?

אני שואל מסקרנות, לא קנטרנות.
 
מותק, המילה gay שלמעשה הושאלה

מאנגלית ואם איני טועה נטבעה במאה ה-19 בכל הקשור להומוסקסואלים
משמעותה המקורית היא: שמח, עליז.
על שום מה? לא יודעה לומר.
 
אנדי, בשם השפה אשיב לך

המילה אומצה על ידי הקהילה הגאה, ולו מן הטעם הפשוט
והדי אפור מסתבר.
לא ניתן להטות את המילה הומו. הצליח להם גם בכפל משמעות.
:) התאמין שרק בזה דברים אמורים?
 
בשמחה,

אני יצור סקרני להחריד, שמש.
עד שאני לא אחקור באופן יסודי דבר שעיני צדה אותו,
כמו נניח במקרה הזה זה לא יניח לי:

המילה "גאה" על הטיותיה נפוצה כשם תואר בהקשרים תרבותיים להט"בים. לדוגמה המרכז הגאה, המשחקים הגאים, הקהילה הגאה, וכדומה. בהקשר זה היא מתייחסת ללהט"ב בכלל ולא רק להומואים וללסביות. פופולריות המילה נובעת בין השאר מהקושי להטות את המילה "הומו" כשם תואר בעברית.
כפל המשמעות הנו בגאווה שהם חשים להיות הומוסקסואלים, בניגוד לבושה
שאפיינה תקופות בהן היה הכרח להסתיר זאת.
 
ניסיתי להטות את המילה "הומו"

בכדי להבין את כוונתך, אך לא לקחתי בחשבון את המילה "הומו" בהקשר למילים "מרכז\קהילה\משחקים" וכדומה.
עכשיו כוונתך ברורה לי כמו כן הבעייתיות של המילה.

אישית, אני אוהבת את המילה "גאה" בהקשר של של מיניות קווירית,
ויתרונה בכך שהיא אכן מכלילה בתוכה וריאציות שונות של מיניות,
בשונה מהמילה "הומו".

מעניין מה שכתבת על סקרנות. אני חושבת שסקרנות עזה היא חרב פיפיות. מה דעתך?
 
:)

היה מעניין לקרוא על המובן הקווירי.
לא בקיאה כל כך, אם להודות.

תלוי למה היא שמישה. עבורי, היא המניע הגדול ללמוד.
אני חומדת ידע ותבונה, תשוקה, רעב או חרא אחר מעין זה.
כך שאין בזה מן מה שהזכרת.
ככלל, ייתכן מאוד. ואולי זו קלישאה. אנא עארף
 
אולי מתישהו אפשר הודעה בנושא

כי המחשבה הזו מלווה אותי המון שנים,
מניסיוני האישי.
בבחינת "מרבה ידע- מרבה מכאוב".

ואם כבר דיברנו על מיניות-
סקרנות היא אחת התכונות הכי סקסיות בעיני וזה לגמרי חוצה מגדר
 

Anna begins cc

New member
מותר להתערב?..

את מעלה פה משהו נורא מעניין,
חשבתי על זה לא מעט.

נקרעת כמעט שווה בשווה בין 2 הגישות,
זו שגורסת "ידע זה כוח"
והשנייה, כמו שאמרת- "מרבה ידע- מרבה מכאוב", או איך שאני מנסחת- "אין שכל- אין דאגות"..

לפעמים, אחרי שיחה מתסכלת במיוחדת עם אדם, או אחרי לילה טרוף מחשבות וחסר שינה אני אומרת לעצמי שהלוואי והייתי חיה את החיים ברמה אחרת.
הלוואי ולא הייתי מתייסרת במחשבות,
לא הייתי מנתחת למוות כל מילה שנזרקת לעברי או כל סיטואציה שנכחתי בה,
הלוואי והייתי מוצאת שקט נפשי, חיים פשוטים ומלאי אושר.
ובעיניי, ככל שאני יודעת יותר, לומדת יותר, קוראת יותר, מדברת יותר- כך אני מרגישה שמתרבות צרותי, הסערה הנפשית מתעצמת והשקט המיוחל הולך ומתרחק ממני.

מצד שני- אני לא מסוגלת לא לדעת.
הסקרנות גדולה ממני והיא בלתי ניתנת לריסון.
מבחינתי אין בילוי יותר טוב מללמוד משהו. בין אם זה בקריאת מאמר, שקיעה בספר רומנטי זול, או הדרך האהובה עליי- בשיחה עם בנאדם אחר.
איך אוכל להפנות את גבי לדבר הזה שמסב לי כל כך הרבה כיף?..


וכן, גם בעיניי סקרנות היא תכונה סקסית בעליל,
למרות שאת שלי אני תמיד משתדלת להצניע (לא בצורה מוצלחת במיוחד) כי היא מרגישה לי קצת בזויה וילדותית לפעמים.
(סקרנות מונעת על ידי יצר, ולי באופן אישי קשה להיות בנאדם שמחצין את היצרים שלו.)
 
למעלה