שלום...

יום.

New member
שואה..

סיפור קצר ששמעתי על השואה לא מזמן לא בטוחה שהוא אמיתי יהודי אחד רואה יהודי אחר מרים ידיו למעלה ומתפלל ומודה לאלוהים שואל אותו "יהודי למה אתה מתפלל למה יש לך להודות במקום הארור הזה?" ענה לו "אני מודה על כך שהוא לא ברא אותי כמותם" אמונה קיימת גם בשואה אל תפסלו אותה כ"כ מהר יום
 

Alcharzor

New member
../images/Emo46.gif

אין צורך בכושיות חרדיות על שואה זה נושא רגיש בכלל תעזבו את הנושא הזה הוא לא נועד להדגמות זולות
 

oren*

New member
ובכל זאת בתרי"ג מצוות כתוב שזו

מצווה להשמיד את עמלק - סותר את עצמו לא?
 

מאי 229

New member
אני נולדתי ככה

נולדתי למשפחה לא מאמינה לפעמים חשבתי עם אני מאמינה או לא ופשוט אני לא חושבת שזה הגיוני ואין שום דבר שיכול להסביר את זה אז במה אני אמורה להאמין באיזה ספר ???? חוץ מזה הכל מלא חוקים מעצבנים ומטרידים אותי בתור חילוניה גם יש דברים כאלה ברברים כמו ברית מילה או כפרות איך אפשר לחתוך לבנאדם משהו שהוא חי?????? או סתם להרוג תרנגולת זה ממש נורא לפי דעתי וכל זה שהעלו עולה פשוט כל החיות ממש מסכנות וזו מה שבעצם חיזק אותי שגם אם יש ה´ אני פשוט לא רוצה שום "קשר" איתו כי נתן ל6 מיליון יהודים מאמינים למות בשואה הנוראה או כמו אבל בטח בעוד מאות שנים יתחסו לזה כמבחן או משהו אז אני לא יודעת מה איתכם אבל אני לא מתכוונת למות בשום מבחן של ה´. נ.ב. עם פגעתי במישהו מאמין אז אני מצטערת ומקווה שאף אחד לא יפגע בשלי שהיא להאמין בך ובבני האדם!!!!!!!!!!
 

מאי 229

New member
סליחה על כל השגיאות פשוט קצת התבלבל

לי ושכחתי לשים סימני פיסוק
 

DRYICE

New member
היה אצלי הליך הדרגתי,

אני מבית דתי למדיי(אבא שלי דתי קונסרבטיבי אדוק למדיי) בילדותי הייתי הולך לבית הכנסת מדי שבת, בסביבות גיל 11 התחלתי להבין מה קורה, האמונה שהייתה לאחרים לא הייתה אצלי, ובהדרגה התחלתי לנסות להמנע מללכת לבית הכנסת, בגיל13 התחלתי ללמוד בפנימיה בתיכון םרטי המרכז הארץ ואז כשהייתי מגיע הבייתה בסופ"ש פכם בשבועיים, כבר לא התעקשו הוריי שאלך לבית הכנסת, בינתיים המשכתי ללמוד עוד ועוד וגיליתי כל מיני דברים לא הכי הגיוניים, וההתנהגות הדתית ורבים מן המצוות לא ממש הסתדרו לי, אני מניח שאני לא בנוי ל"נעשה ונשמע" לעסוק במצוות רק משום שהן "מצוות" ללא כל נימוק טוב יותר. אני לומד לא מעט דת, ויצא לי ללמוד קצת פילוסופיה, אין ספק שדקארט השאיר עליי רושם עז במיוחד, מה שהנציח באופן סופי את גישתי האגנוסטית שהתחילה להתפתך עוד לפניי שלמדתי את דקארט, וכעת אני אגנוסטי. DRYICE
 
אצלי זה היה תהליך הדרגתי

זה לא שפתאום אמרתי לעצמי "אלוהים לא קיים", לאט לאט שיניתי את דמותו של אלוהים בעיני רוחי, מהסבא הנחמד שהתפללתי אליו שיעזור כשהיה לי כואב, לדמות מופשטת לחלוטין, ולאט לאט איבדתי את האמונה. כל זה התחיל לפני כשנה או קצת יותר.
 
למעלה