שלום

שלום

הגעתי למסקנה שלעולם לא תהיי לי זוגיות . אז אני מנסה להבין למה זה כל כך מפריע לי שאני מתארת עצמי מזדקנת לבד . אם זה באמת משהו שאמור להפריע לי או שזה מה שחברה משדרת לי
או שזה בכלל בגלל שאני לא אדם חברתית אז אין לי חברות או ידידים או קשרים עם אנשים בכלל .מצד שני זה לא רק שיש לי קשיים בלהיות בקשר עם אנשים (הכוונה לקשר ידידותי )אני תמיד חושבת בסוף של דבר ה ימצאו את האחד שלהם ואז אני במילא אשאר לבד אז למה להיקשר מלכתחילה

קיצר אני כבר בת 30 וולא רואה את מצב משתנה בקרוב
אז רציתי לדעת אם באמת זוגיות זה הכל או שאני מתרצת לעצמי תירוצים שגם בזוגיות אני לא יהיה אדם מאושר

מקווה שהבנתם אותי אבל גם אם זה לא נורא . אני די מרגישה קלה לכתוב את זה ולצאת מארון לפחות בפניכם
 
זוגיות זה לא הכל בחיים...אבל זה מאוד נחמד להיות בזוג

אני מכיר לפחות אדם אחד שהוא לא חברותי והוא נשוי

העניין מפריע לך כי למין האנושי יש משיכה טבעית להקמת תא משפחתי(אפשר להגיד לרוב האנשים).
אל תסקי מסקנות מרחיקות לכת,תשאפי לכיוון הזוגיות!
 
אז איך הוא הכיר את אשתו?


זה אחד הדברים שגורמים להגיע למסקנה שלי . אין לי שום אינטראקציה עם אנשים בעולם האמיתי

שכחתי לציין שאני לא רוצה ילדים . אז גם בגלל זה אני חושבת שלא תהיי לי זוגיות

אבל תודה על המילים:)
 
עבדנו יחד,אישתו התחילה איתו בעבודה

הרבה זמן הם היו בקשר דיסקרטי עד סמוך למועד החתונה...
אל "תנעלי" את עצמך על העניין הזה של "אני לא חושבת שיהיה לי זוגיות"
אל תהפכי את זה למנטרה!
בסוף תמצאי מישהו דומה לך...או לחילופין הוא ימצא אותך
 

יפחדש

New member
קודם כל לא כדאי להגיע למסקנות נחרצות אף פעם

היי :)
אני במצב די דומה לשלך מבחינות מסוימות, ואנחנו גם בני אותו הגיל.
אבל למה להתייאש?
אני מנחש שאם הבדידות לא הייתה מפריעה לך, לא היית כותבת כאן.
להתחיל ולהפתח, גם כאן, זה כבר צעד כלשהו.
&nbsp
כפי שכתבו לך גם, יש לא מעט אנשים לא חברותיים שנמצאים בקשרים. זה לא משהו שמחייב, ומנגד אין סיבה למנוע מעצמך קשרי ידידות. נכון, אולי הם "ימצאו את האחד" ויתרחקו, אבל גם אם בין לבין תרוויחי תקופה מסוימת של קרבה למישהו - גם אם לא זוגית - זה לא שווה את זה?
 
אני חושבת שאני סובלת מחרדת נטישה

שהייתי שמחה לדעת מה אחראי לה
כי שום דבר בילדות שלי לא מסבירה אותה.

וקשה לי להיות בקשר שאני לא בטוחה שהוא ימשיך תמיד .אני יודעת שום דבר לא ודאי. וכמובן שיהיו לי הזדמניות להיות בקשר עם אנשים ולא שדחתי את העניין בגלל דאגה לעתיד אלא כאותם אנשים לא נראו לי כחברים שהייתי רוצה (יותר נכון חברות) אבל לאט לאט התחלתי לחשוב אולי בתת מודע שלי זה פחד שמניע אותי

לפעמים אני מרגישה שאני רק צריכה איזה חברה טוב שתאהב אותי בגלל מי שאני . אני לא מרגישה שאוהבים אותי וזה בעיה שלי
יש לי יחסים טובים עם משפחה שלי אבל הם משפחה הם אמורים להיות כאלה .ואני מרגישה כל שאר אנשים שיכולים להיות בקשר ידידותי איתי פשוט לא מכירים אותי למרות שרובם מכיר אותי מילדות ומתקופת התיכון לא יצרתי קשרים עם אנשים שלא מעולם וירטואלי

לכן בזמנו חשבתי שרק בן זוג יכול למלא את המשאלה שלי לכן פחות התמקדתי בקשרי חברות ויותר ניסיתי למרות שלא כל כך ניסיתי להתמקד בזה אבל אחרי כמה שנים באותו מצב אולי כדי להבין שזה לא יקרה . אני יודעת שכמעט כולם בזוגיות וזה לא מצריך איזה כישורים מיוחדים כמו להיות כדורסלן אבל אני חושבת שכמו שבמקרה של כדורסלן עדיף לדעת כמה שיותר מוקדם שלא מתאימים לענף כי זה רק יקל בהמשך

בקשר אליך
קראתי קצת בימים אחרונים בפורום וראיתי את הודעה שלך . כמובן שישר התרחב לי הלב של "היי הוא אולי כמוני" זה באמת מקל לדעת את זה ("
 

יפחדש

New member
כנראה שאכן יש בינינו דימיון :)

אני מאוד מתחבר להרבה ממה שאת כותבת - אומנם כן יש לי מעגל חברים ומכרים רחב יחסית, אבל גם אני לא מרגיש 100% בנח או שלו עם כמעט אף קשר חברי שיש לי, וסומך על מעט מאוד אנשים שהם באמת מכירים אותי ומבינים מה אני ומי אני.
&nbsp
אבל, וזה אבל מאוד עקרוני, אני חושב שמבחינה קצת יותר אובייקטיבית, אם היא קיימת, מדובר בפרנויה שלי שלא באמת מלמדת דבר על איך שהאחרים תופסים אותי, ואני מנחש שיש סיכוי לא מבוטל שזה גם המקרה שלך :)
&nbsp
גם זוגיות לא מצריכה כישורים מיוחדים, אבל לפעמים אנחנו נתקעים עם הבעיות שלנו ולא מצליחים לבצע גם דברים שנתפסים על ידי אחרים כטריוויאלים. היום אני יכול להעיד על עצמי שחלק מהבעיה שלי ביצירת קשירם, גם אינטימיים, נבעה ונובעת גם מזה שמאוד קשה לי לסמוך על אנשים סביבי ולהפתח איתם ולהיות 100% חופשי. ואני כן חושב שזוגיות, בתור עוד סוג של קשר חברתי, יכולה להיות יותר קשה לשגה בשבילי גם בגלל זה.
&nbsp
מהמקום הזה, אני חושב שכדאי לך אולי גם לנסות תהליך טיפולי כלשהו, שאולי לא יפתור לך 100% מהחרדות, אבל יצליח למקד אותם ואולי כן לגרום לך לראות את המציאות באור שונה, ולהרגיש לפחות קצת פחות שמי שנמצא בסביבה שלך לא אוהב אותך, ובאופן כללי גם קצת יותר מלאה בטחון עצמי. אולי, אגב, גם תצליחי לברר עם עצמך למה פתחת חרדת נטישה, או למה את חושבת שפתחת כזו. זה שאין משהו ממשי שאת זוכרת מהילדות שלך בהקשר הזה, לא אומר שאין שם או בכל גיל אחר הסבר אמיתי לזה :)
 
הייתי בטיפול נגד החרדות שלי

אבל זה היה על חרדות בכלל ולא בקשר שלא זוגיות
אני אדם קצת שונה מממה שהייתי לפני הטיפול אבל עדיין נשארו לי בעיות גדולות

אני לא יודעת למה למרות שאני שאני לא רואה את עצמי בזוגיות מישהו בי מאמינה שזה מה שיעזור לי להיפטר מאשר בעיות שיש לי שקצת מהן הזכרתי בתגובה למנהלת

בכל אופן תעדכן כשיהיה חדש אצלך נראה לי זה יעודד גם אותי
 

יפחדש

New member
גם את, ושיהיה לך בהצלחה

בהחלט יכול להיות שזוגיות תעזור לך להפטר מבעיות חברתיות אחרות, ויכול להיות גם הפוך - קשירם חברתיים "פשוטים" יותר יעזרו לך למצוא זוגיות.
מקווה לבשורות משמחות לשנינו :)
 

Matzeket

New member
תוהה מאיפה להתחיל

אני אתחיל בתשובה לשאלה שלך: יש מעט מאד דברים שהם *הכל* בחיים

אבל בעיני זו שאלה חסרת משמעות ולא רלוונטית.
גם כסף, ילדים, וברד בקיץ הם לא הכל בחיים- אבל הייתי שמחה אם היה לי אותם.
יש דברים אחרים - כמו טונה מקופסא, 40 מעלות בצל וסרטן- שהם לא הכל בחיים והייתי ממש שמחה אם כל חיי יעברו בלעדיהם.
או במילים אחרות, וזו אמירה שחוזרת כאן הרבה בפורום בהקשרים שונים,
יש מעט מאד דברים בחיים שהם 'הכל או כלום'
ולרוב לשים דברים בתוך הדיכוטומיה הזו עושה לכולם עוול וחוטא למציאות.

עוד משהו שמאד צרם לי לשמוע בהודעה שלך זה שההחלטה כבר נעשתה-
את השורה התחתונה כבר חתמת: לך לא תהיה זוגיות.
וזה לא נשמע שזו בחירה שעשית , אלא הנחת עבודה שהחלטת שמתקיימת על בסיס... על בסיס מה בעצם?!...
ונבואות תמיד מגשימות את עצמן- כי אם את פועלת בחייך מתוך הנחת מוצא שלעולם לא תהיה לך זוגיות , גם אם זוגיות תדפוק לך את הדלת ותמשוך לך בצמה את לא תראי אותה ולא תקחי אותה- כי מבחינתך זה כבר מנוי וגמור: לא תהיה לך זוגיות.

לא מצאת לנכון להשאיר מקום לאפשרות, להשאיר מקום למגוון האפשרויות שיש, לרצונות שלך, למה שיעשה לך טוב ולאיך אפשר לפעול כדי להשיג את זה. אפילו לא חריץ.
כל מה שיקרה בחייך מעתה ואילך יתפרש ויוסבר לפי הפרדיגמה שלך לא תהיה זוגיות- וככה באמת לא תהיה זוגיות.

לו היית באה ואומרת "נסיתי זוגיות, זה עושה לי רע, אנשים מעיקים עלי - אני רוצה לבד." הייתי אומרת לך 'לכי על זה' בלי כל המגילה לעיל.
אבל זה לא מה שכתבת.
כתבת שהמחשבה על הלבד מפריעה לך
כתבת שאת תשארי לבד כי מי שתהי איתו (או איתה) בזוגיות יעזבו אותך בשביל אנשים אחרים- או במילים אחרות: הפחד מפגיעה

מה שמביא אותי לנושא נוסף שחוזר הרבה בפורום: הפחד
הרבה פעמים הדברים שאנחנו לא משיגים זה לא כי אנחנו לא מסוגלים להשיג , אלא כי אנחנו מפחדים להשיג.
כי לנסות לחפש זוגיות זה להסתכן באכזבה ובפגיעה ובעלבונות ובמריבות ובדחיות
ואז אנחנו לא מנסים אפילו
וככל שאנחנו מתאמצים פחות ומנסים פחות אנחנו גם משיגים פחות ומקבלים פחות
ונכון שאנחנו נמנעים מכל הדברים השליליים האלה
אבל אנחנו גם לא מקבלים את הדברים החיוביים שאנחנו כן צריכים בחיים שלנו

לפעמים ההבדל בין משהו שאף פעם לא היה לי ל'סוף סוף יש לי' זה קצת אומץ
[ותראי פה הודעות של כותבים שחוו פעם ראשונה זוגיות או קשר או אינטראקציה- גם בגילאים יותר מאוחרים משלך]

אם את לא רוצה זוגיות (או כל דבר אחר)- תבלי. מה שהחברה משדרת לא מעניין. את חיה את חייך לא החברה
אבל אם את כן רוצה משהו - אל תוותרי. מגיע לך להשיג את הדברים שאת רוצה לא פחות ולא יותר מכל אחד אחר.
ובדיוק כמו שאת לא צריכה לתת לחברה להכתיב לך איך לחיות את חייך ולעשות בכח דברים שאת לא רוצה
את לא צריכה לתת לפחדים להכתיב את חיי ובכח לא לעשות את הדברים שאת כן רוצה

המעז מנצח!
 
לצערי אני מרגישה שזוגיות זה הכל

שזה יגרום לסדר בכל שאר התחומים אחרים בעיקר ביחסי ביני לבין משפחתי וקרובים אחרים
את יודעת השבוע אחיין שלי בן 8 התארח אצלנו ויצא לי לשבח אותו להגיד לו "אתה חכם וחרוץ" והוא ענה לי "את גם חכמה וחרוצה אבל למה את לא מתחנת?" כמובן דבר ראשון פרצתי בצחוק ואחר כך התחלתי לחשוב על זה ,שמה לו ולזה אבל כנראה דיבורים עלי חזקים

צורה חשיבה שלי היא מאוד שונה . אני יודעת שזה לא טוב לחשוב שדבר אחד טוב ככל שיהיה יכולה להשפיע על הכל

בכלל עד גיל 25 בכלל לא חשבתי על זוגיות חשבתי כמו שכתבתי למעלה חשבתי שאני צריכה רק חברה טובה או ידיד טוב שתמיד יהיה שם בשבילי ויאהב אותי בגלל מה שאני אבל אז היה לי קשר ידידותי שבעקבות הבנתי שבסוף של דבר אולי מה שאני צריכה לחפש זה בן זוג ולא חברות או ידידים
אז רק ב5 שנים האחרונות אני מתמקדת בזה אבל שוב זה לא שיצאתי לדייטים או שניסיתי להכיר אלא רק במחשבות שלי הייתי מכוונת מטרה וזה כבר משהו חדש בשבילי . בשנים אלו בעיקר ניסיתי לשנות כל מיני דברים בעצמי
הייתי בקשר עם איזה מישהו שלא הייתה כוונה רומנטית מצד אף אחד מאתנו . אבל בשבילי הצעד הזה היה צעד גדול היינו בקשר בווטסאפ שאפילו זה היה חדש בשביל זה עד הזה לא הייתי מסתמסת עם אף אחד . בכלל עד שהתחלתי את קשר איתו בכלל לא נזקקתי לווטסאפ וגם נפגשנו פעמיים זה שגם משהו שבחיים לא הייתי חושבת שאני מוסגלת לעשות אבל כמה שזה היה נפלא דווקא הקשר הזה לימד אותי שאני בחיים לא אוכל להיות בקשר עם מישהו
בקצרה אני אגיד שלא הייתי מוסגלת לעשות את כל הצעדים אלו עם מישהו שכן יש לו כוונת רומנטיות כלפיי ומכאן הגעתי למסקנה שעדיף לי כבר עכשיו להרים ידיים ופשוט להבין שאצלי דברים לא יסתדרו כמו אצל אנשים אחרים
כמובן מחשבה הזאת מעציבה אותי אבל אני מקווה שלאט לאט זה יעבור לי

בחזרה לדברייך
כתבת שאת תשארי לבד כי מי שתהי איתו (או איתה) בזוגיות יעזבו אותך בשביל אנשים אחרים- או במילים אחרות: הפחד מפגיעה

לא הבנת אותי התכוונתי שאני לא בקשר ידידות עם אנשים כי בסוף של דבר הם ימצאו את אחד ואז אני אשאר לבד
באופן מוזר זה שבן זוגי שיהיה יכול לעזוב אותי זה לא משהו שאני חושבת עליו אולי כי אני לא שם

בקשר לפחד. קשה לדעת אם זה באמת פחד או מציאות
זה כמו אני סובלת מחוסר ביטחון עצמי למרות שאני לא בטוחה בזה אלא מה שקרובים אלי אומרים לי ,אבל לפי דעתי אני דווקא רואה את מציאות כמו שהיא

טוב אני לא יודעת מה עוד לכתוב אני מרגישה בלבלה כזאת
 

dory141

New member
שלום הילה

קראתי את הסיפור שלך ואני מקווה בשבילך שיסתדר. אני לא במצב הרבה יותר טוב, אבל אתן לך ולעצמי מספר עצות:
1. לפחד מפגיעה או מכל דבר זה לא משהו שאסור! אין אדם שלא מפחד ממשהו. החוכמה היא להתמודד עם הפחד ואם אפשר, גם לנצח אותו. אני, בניגוד לאנשים רבים, לא חושב שהפיתרון הוא טיפולי, לפחות לא לטווח הארוך. אמנם היה לי חבר שעשה את זה והצליח בגדול , אבל הוא קיבל הנחה (לחבר ללימודים הייתה אמא פסיכולוגית או משהו כזה). עכשיו הפיתרון הוא לא "לשכב עם כל מה שזז" או להתחתן עם הבחור הראשון שאת חושקת בו. הפיתרון הוא להתנסות ולראות מה טוב לך. כמו שיש לך טעם במגורים, במקום עבודה, באוכל, בסרטים וכדומה.
2. תכיני רשימה מסודרת של כל הדברים שהיית רוצה שיתגשמו אצל מועמד לקשירת הקשר- מגורים, גובה, אורח חיים , סוג עבודה (למשל, "לא אצא עם מישהו שעובד בהוצאה לפועל"), תחומי עניין משותפים, הגדרות הקשר (למשל, תחליטי שסקס מזדמן לא הולך, או דווקא ההיפך אם זה מתאים לך כרגע).
3. הגדרה עצמית - מי את, מה את עושה בחייך, מה עושך לך טוב ומה דוחה אותך. השותף צריך לדעת מה הקווים האדומים (דוגמאות אקראיות: שמירת שבת,יוצאת עם בחורים שלא מעשנים כלום חוץ מנרגילה , בעלת העדפה לקירחים והוא גם חייב לאהוב את הכלב שלך).
4. שתפי מכרים ומכרות, או אחים ואחיות . האם משהו חסר או שצריך להוריד בתיאור שלך, במיוחד אם מדובר באתרי ובאפליקציות היכרויות. כנ"ל לגבי התמונות (משדרת צניעות יתר או פתיחות יתר). מבט שלישי לא מזיק. לא הייתי משתף הורים, אם יש משהו מביך בתיאור או בויזואל.
שבוע טוב שיהיה.
 

dory141

New member
ותוספת קטנה

גם אותי אופפת מחשבה מאוד מדכאת לפעמים על כך שאני רוצה לחיות בלי זוגיות, כלומר לבדי. מי כמוני יגיד לך (כמי שראה את ההורים שלו וכן חברים קרובים), שנישואין זה לא פיקניק. כמו בחיים, יש עימותים, יש ריבים ולא פעם אין הסכמה על כלום. החוכמה היא למצוא את המשותף ולחיות עם זה. חוץ מזה, דרך החברים של החבר אפשר להרחיב את המעגל החברתי, לקבל פרספקטיבה על החיים, לקבל עצה מעשית בעבודה; בזוגיות; וכדומה. צריך לדעת לתת צ'אנס. יש לי ערך שלם בויקיפדיה לחבר על אנשים רעים שפגשתי בחיים (כולל נשים מעורערות לגמרי, שחייבים להיות במחלקה סגורה) . ועם זאת, אני אדם אופטימי, מחייך ומנסה לראות את הטוב בכל דבר ובכל אחד. אגב, ממש לא חובה לרצות ולעשות ילדים. אני ממש נרתע מזה, למרות שאמא שלי חוזרת ואומרת שאין מה לפחד ושאני אהיה אבא נהדר. אין לי עדיין יכולת כלכלית לפרנס ילדים וכן לדאוג לצרכיהם. וזו גם מחויבות קשה מאוד. אז, כן, אף שוטר לא יבוא ויעצור אותך אם תחליטי שלא תרצי ילדים. אבל, אני חושב שזוגיות תעזור לך להתמודד עם העולם שבחוץ. כמובן שקל לייעץ, אבל אני מקווה שעזרתי.
 
תודה על הדברים

הבעיה שלי שאין לי דברים טובים לכתוב על עצמי . אם יהיו לי הייתי יותר אופטימית שאני אמצא זוגיות
 

liron50

New member
זה מה שהחברה משדרת לך

למה היום מי שאין לו סמארטפון מרגיש מסכן ועוני?
אין פסול בלהיות לבד אם זה מה שנוח לך.
&nbsp
 

Reyn

New member
החברה וכמה מליוני שנים של גנים

כי בלי זוגיות לא היה נשמר הגזע האנושי.
&nbsp
אתה לא שם לב שכתבת בולשיט, כאילו?
 

לולקה1

New member
הפתעת קצת ריין

"בלי זוגיות לא היה נשמר הגזע האנושי". הרחקת קצת לכת, לא? :)

הילה (קטן שולט), לא נראה לי שבאמת מישהו יוכל לענות לך אם "זוגיות זה הכל". יש כאלה שבשבילם זה הכל(או קרוב לזה), יש כאלה שבשבילם זה פחות, ויש כאלה שלא מרגישים צורך בזה.
נראה לי שתוכלי לגלות אבל רק אם תתנסי בעצמך.
לא הבנתי עוד למה ואיך הגעת למסקנה שלא תהיה לך זוגיות בחיים. זה לא משהו דטרמיניסטי, זה משהו שתלוי בך.
כמו שהצלחת להיפגש עם מישהו פעמיים ("משהו שבחיים לא היית חושבת שאת מסוגלת לעשות"), יכול מאד להיות שתכנסי לקשר עם מישהו שיוביל לזוגיות (למרות המסקנה ש"בחיים לא תהיה לך זוגיות").
זה נשמע לי קצת יותר כמו המנעות מלהתמודד עם הפחד עצמו. שזה מובן לגמרי.
אבל אולי הקריאה פה בפורום תדרבן אותך, בין היתר, כי תגלי שרוב הנוכחים פה חולקים את אותו הפחד (פחות או יותר).
 
למעלה