בכלל לא שאלה של ספקרום...
לעניינינו זהו מקרה נוסף שבו האבחנה משבשת את הזהות האישית.
לכל אחד דעה קדומה, ואחת הדעות הקדומות על אנשי הספקטרום היא שנגזר עליהם משהו מלמעלה.
אבל הכול פתוח..
אדם כדאי לו ללמוד להכיר ולתפעל את עצמו בצורה שעושה לו טוב.
יש כאן דעות מה נכון ומה לא נכון לאנשי ספקטרום, אבל לא נכון לאדם לקחת לעצמו עצה שלא מתאימה לו, גם ממישהו שהוא מעריך, רק בגלל שאיזה דוקטור רשם לו אבחנה מפוקפקת.
האבחנה היא טובה לזכאות (לדוגמא קיצבה או סיוע בלימודים וכדומה)
האבחנה לא צריכה לגרום לבן אדם להגביל את עצמו או להרגיש מוגבל או מוכה גורל.
צעדים קטנים, שניים שלושה צעדים קדימה, וצעד שניים לאחור.
לאט לאט מתקדמים ולומדים מה עושה טוב ואיך להנות.
אני שאלתי את הבחור לגבי הלוטו, כדי לנסות להבין את מקור הדיכאון.
והקושי שלו נובע לדעתי מכך שהוא חושב יותר מדי קדימה ולא מספיק חיי את הרגע.
אם יש לו יכולת לדמיין הרגשה טובה כשהוא מדמיין עתיד ורוד אז, יש לו יכולת להרגיש טוב.
קשה להתקדם כשלא אוהבים את מה שכבר יש.
אבל עדיין לא מאוחר.
זה כמו כדור שלג...
צריך לבחור איזה כדור מגלגלים, שחור או לבן, וזה מה שיצמח.
אף אחד לא אומר שזה קל...
אבל זה אפשרי.
זה זמן.
צעדים קטנים, שניים שלושה צעדים קדימה, וצעד שניים לאחור.