אתה יודע קובי, אני באמת מחבבת אותך
אבל אני לא מסכימה איתך. נכון, שומן זה לא בריא, על יפה אין בכלל ויכוח (כי כל אחד אוהב משהו אחר), אני חושבת שבריאות נפשית היא הרבה הרבה הרבה יותר חשובה מבריאות גופנית, אני לא חושבת שבריאות גופנית היא כזה ערך עליון, בכלל לא, ואנשים בוגרים יודעים כמה קלוריות יש בבלינצ'ס ומה זה יעשה לתחת שלהם, מי שבוחר במודע להישאר שמן- עניינו. כמו שמי שבוחר לעשן- עניינו, ומי שבוחר להיות כדורגלן מקצועי ולדפוק לעצמו כל חלק בגוף- עניינו. אני חושבת שראוי שכל אחד, בין אם הוא רזה, מלא, שמן או שמן מאוד מאוד מאוד- קודם כל יאהב את עצמו, ויקבל את עצמו כמו שהוא. אחר כך, מתוך המקום הזה, שיבחר אם הוא רוצה לעשות דיאטה או לא מתוך המקום הזה, השלם והבטוח, כשאתה עושה דברים מתוך לחץ "בוהוהו אף אחד לא אוהב אותי", "אם אני שמן סימן שאני כישלון" אתה לא מצליח. נקודה. וגם אם כן, הנפש שלך כבר כל כך חולה שביננו, עדיף להיות שמן. כשאתה מכיר אדם אתה לא יודע מאיפה ההשמנה שלו מגיעה, אתה לא יודע מה הן הנסיבות, אתה לא יודע מה הוא עבר, אז לפני חצי שנה בערך ישבתי בפארק עם חברה שהכרתי כאן בפורומים ששוקלת מעל ל120 ק"ג, עבר שם רוכב אופניים שבחר לעצור רק כדי לדקלם כמה שלהיות שמן זה לא בסדר ומה היא צריכה לעשות כדי להיפטר מזה, וכמה שהיא תהיה מאושרת כשהיא תהיה רזה, שכל החיים שלה ישתנו- רק שהוא לא ידע שהוא דיבר עם בחורה שעד לפני 3 שנים סבלה מאנורקסיה ועמדה לפני מוות בטוח (אבל -ממש- בטוח, 28 ק"ג והרבה בעיות), שהנזקים מאז עדין משתוללים לה בגוף ושהיא לעולם לא תוכל ללדת לא משנה כמה היא תרזה או תשמין, ושסובלת מאז שהיא גילתה על העובדה הזאת מאכילת ייתר כפייתית, היא לא עצלנית ולא גרגרנית ולא חסרת אחריות, יש לה בעיות, אמיתיות, כי בחורה שיושבת מול המקרר כל הלילה, בוכה, ואוכלת בכוונה דברים שהם לא טעימים לה (לחם יבש, כשבקלות היא יכלה לזלול גלידה)- היא אדם חולה. ואתה לא תאמין כמה כאלה יש. תסכים איתי שלהגיד לבחורה שסבלה מאנורקסיה שלהיות רזה זה הכי חשוב עכשיו- זה חוסר טקט. תסכים איתי שהיא זקוקה לטיפול, אבל הרבה לפני הטיפול הבריאותי- היא זקוקה לטיפול נפשי שיעזור לה לאהוב ולקבל את עצמה, ורק משם היא תוכל לפרוח וגם לרזות בצורה מבוקרת אם היא תרצה בזה. אני יכולה לספר לך גם על מקרה אחר, על בחורה שבמודע השמינה בעקבות התעללות מינית בילדות שלה, מתוך כוונה להיות לא מושכת, או על אלף ואחת מקרים אחרים, אני מאוד מאמינה שהשמנה קיצונית חייבת לבוא מהמקומות הכי כואבים בנפש שלך, ולכן השמנה היא גם נושא מאוד מאוד אישי, וכמו שאתה לא תזרוק הערה ולא "תעודד" ותעלה נושאים רגישים ואישיים אחרים מול אנשים שאתה פוגש, אתה לא אמור להעלות את הנושא הזה או להעז בכלל להעביר ביקורת. בשורה התחתונה,אתה סמכות ואין לך את האפשרות לחלק או לא לחלק "פטורים", זה בכלל לא עניינך. אנשים שמנים יודעים שהם שמנים. אנשים שמנים שאוהבים את עצמם הם אנשים שמנים יותר מאושרים. אנשים שמנים הם אולי (אולי!) פחות בריאים ממך, אבל זה לא עיסקך, אף אחד לא ביקש ממך לצאת איתם, אף אחד לא ביקש ממך גם להיות חבר שלהם, אבל לשפוט מישהו שלא היית במקום שלו- זו גסות רוח, זו החוצפה הישראלית הטיפוסית. מה לעשות.
וגם בפורום הזה
הוא נראה לי מאוד נחמד ומעניין. (למרות שלא הבנתי בדיוק מה הנושא שלו) רציתי להוציא קיטור על משהו שקרה לי קודם. שמי ליהי, אני בת 19. בחודש האחרון דיברתי עם בחור במנסג"ר. השיחות הכי דיי מעניינות. (סתם בקטע של לדבר, לא היה לנו כוונות אחרות) ולפני כמה ימים החלפנו תמונות סוף סוף. ראיתי את התמונה שלו. הוא חמוד. לא הטעם שלי. אבל חמוד. ואז שלחתי לו את שלי. התמונה הגיעה אליו, ואחרי 5 שניות הוא התנתק. ומאז הוא לא דיבר איתי אפילו פעם אחת. וממש נפגעתי מכל הסיפור הזה. אני יודעת שאני מלאה ולא נראית כל כך טוב. אבל עדיין לא ציפיתי לכזה יחס. לא יודעת אפילו למה אבל בכיתי בימים האחרונים בגללו ואני אפילו לא מכירה אותו. זה ממש מעצבן אותי וגרם לי להררגיש רע מאוד. מה לדעתכם אני צריכה לעשות?
לדעתי, אל תייחסי לזה יותר מדי חשיבות, כן.. זה פוגע.. בעיקר מעצם העובדה שמתנתקים בלי לומר מילה.. אולי הוא מכיר אותך? יכול להיות.. העולם הזה קטן מדי לטעמי.. בכל אופן.. קחי נשימה ארוכה.. ותעברי הלאה. בהצלחה 
