שלום

[Trifolium]

שלום

אני צריכה עזרה ואני מקווה שתוכלו לעזור לי. אני זקוקה לקטע מוזיקה שקשור לפרחים. אולי זה נשמע מוזר. אולי יש איזשהוא קטע שהשם שלו מדבר על פרח/פריחה או משהו בסגנון? עדיפות למשהו קצר יחסית, אבל אפשר גם שלא. תודה מראש ושבת נהדרת!

 

[Moridin]

מתוך כרמן

http://www.youtube.com/watch?v=2_elCxapSCw

 

[אבישג מעיין]

אדוארד מקדואל - רישומים מהחורש

 

[crane]

דואט הפרחים המפורסם

מתוך "לקמה" מאת דליב.

 

[פיה טובה אחת]

../images/Emo51.gifאיזה יופי!../images/Emo140.gif

גם מוסיקה וגם האמנות שכה אוהבת. איזה יופי של קישור! תודה.

 

[ItsikH]

ומה קרה לשמאלץ האולטימטיבי? "ולס הפרחים" מתוך הבלט "מפצח האגוזים" של צ'ייקובסקי כמובן.

 

[ItsikH]

קישור מפצח האגוזים - הולס מתחיל בדקה 4 בדיוק

 

[אבישג מעיין]

מקדואל הרבה יותר שמאלץ מצ'ייקבוסקי.

 

[ItsikH]

האמת שאני לא מכיר ואשמח לקישור אבל "ואלס הפרחים" נחשב לאייקון של קיטש, כמעט כמו פוסטר הילד הבוכה של התחנה המרכזית (למי שעוד זוכר על מה אני מדבר). ומספרים שצ'ייקובסקי עצמו לא סבל את הבלט הזה, טיפוסי ליוצרים שמתעבים את היצירות האהובות ביותר שלהם.

 

[אבישג מעיין]

בשמחה.

מתוך רישומים מהחורשה . בשבילי זה תמיד יהיה הקיטש הטהור ביותר, אפילו יותר מן הילד של בראגולין

בנוגע לסלידתו של צ'יקובסקי מן הבלט, אל תשכח שגם קפקא, דוסטוייבסקי ואפילו א.ב יהושע לא העריכו במיוחד את שיא יצירתם העצמית, קפקא אף חפץ בהשמדתה של זאת.

 

[ItsikH]

הואלס אמור לתאר את הפרחים נובלים ועפים ברוח או משהו כזה, יש איזה תאור מאחורי הואלס. וד"א, בניגוד לדוגמאות האחרות, אני בהחלט יכול להבין אותו - זה ממש מוזיקה קלה להמונים, לא משהו שמלחין "רציני" אוהב להתהדר בו (בלי קשר לטעמי האישי כמובן - לי אין שום בעיה לאהוב קיטש, לא מתים מזה).

 

[אבישג מעיין]

אכן קיטש לא הורג.

לדעתי כמעט כל המוסיקה מן התקופה הקלאסית גובלת בקיטש, מה שלא מפריע לי להנות ממנה.

 

[svevo]

קיטש?

את טוענת שהמוסיקה מהתקופה הקלאסית "גובלת" בקיטש? את מתכוונת למוצרט והיידן? אנא הסבירי, תני דוגמאות ואולי גם נסי להגדיר את המושג החמקמק הזה "קיטש". חג שמח.

 

[אבישג מעיין]

קיטש מבחינתי זה שבלוני ונדוש.

ולדעתי האישית, דעת מיעוט ללא ספק, המוסיקה בתקופה הקלאסית הייתה כזו. אין ספק שמוצארט, היידן וקלמנטי היו גאונים, והגיעו לשיאים אומנותיים בגבולות אותה תקופה, אך אין לדעת לאן היו מגיעים , מבחינה אומנותית, אם היה להם את האומץ לפרוץ את גבולות התקופה כמו בטהובן, או לשנותן כמו באך בתקופת הבארוק. ובכל זאת אני נהנת מאוד מן אותה המוסיקה. חג שמח

 

[ItsikH]

נדמה לי שאת חווה את זה בדיעבד כלומר - בתקופתם, הרבה מהמלחינים האלו נחשבו חדשניים. לא כולם ולא כל היצירות שלהם כמובן. אם מוצארט היו כותב כמו שטוקהאוזן מן הסתם לא היית שומעת עליו היום ../images/Emo13.gif

 

[אבישג מעיין]

חלק מן היצירות של שטוקהאוזן....

מורכבות אך ורק מן הוראות מילוליות, לדוגמא "נגן צלילים ארוכים ושקטים" ואפילו "כוכבים נופלים על השדה", כך שאין לדעת איך אותן יצירות היו נשמעות במאה ה-18

ברוח התקופה אותם מלחינים אכן היו חדשניים(היידן בעיקר), אך אל תשכח שבתקופה הקלאסית כתבו אך ורק למען כסף ובהזמנה, כך שדעת הקהל הגבילה אותם מאוד.

 

[ItsikH]

גם היום טעמו של "הקהל" קובע "הקהל" הוא מי שמשלם למלחין, אין הרבה מלחינים שכותבים בשעות הפנאי ומתפרנסים, נאמר, מתיווך דירות. גם אקדמאי באוניברסיטה פונה לקהל יעד שהוא המממנים שלו. ודווקא כיום דעת הקהל היא הרבה יותר תובענית כיוון שמלחין צריך לדעת לכוון ביוזמתו לקהל יעד שלא תמיד מוגדר מראש. ובתקופה ההיא - אפשר גם בדיעבד לשמוע אילו מהיצירות נכתבו על מנת לרצות את הקהל ואילו נכתבו מתוך חופש יחסי. ההנחה שהמזמין כובל את המלחין לכתוב "משהו קליל שהדוכסית תאהב לשמוע ברקע עם התה והעוגה" לא תמיד נכונה, דווקא הקהל הרחב שירש את הדוכסית הוא לא פעם הרבה יותר מגביל וצר אופקים...

 

[אבישג מעיין]

נכון, אבל הקהל במאה ה-18...

פשוט העריץ אמנות שבלונית ופשוטה יחסית, ברוח הקלאסיציזם.

 

[ItsikH]

אותך לקראיאן../images/Emo2.gif../images/Emo124.gif (או בשמו החדש שאיני זוכר מהו) איפה הנודניק הזה כשצריכים אותו? סתאאם... אני עדיין סבור שזו חוויה סובייקטיבית שלך, בתוספת 200 ומשהו שנים של הלחנה מאז ועד היום.

 

[אבישג מעיין]

כנראה שזה באמת סובייקטיבי.

למרות שאני בכל זאת נהנת מן אותה המוסיקה, אלא שזאת פחות מאתגרת אותי בהשוואה אל תקופות שונות.