שלוש פגישות
החלטתי שאני מספיק זמן כאן כדי להחשף גם קצת בעצמי. הפעם על הפרק (איך לא?) חיי האהבה שלי. עשיתי שם הרבה שמות בתקופה האחרונה. שברתי הרבה שיאים. כנראה שאני פורחת וכנראה שגם רואים את זה. כי בזמן האחרון התרבו להם המחזרים ואני נהנית מתשומת הלב הבהחלט עודפת שאני זוכה לה מצד המין הגברי. אני בגיל שמתחתנים, אתם מבינים לפחות כך רואה את זה הסביבה. אבל לי יש עוד הרבה פסגות לטפס אליהן לפני ההתמסדות. יש לי עוד תואר שני להספיק. יש לי 2 טיולים גדולים בעולם מתוכננים לי. יש לי קורס צניחה חופשית שהחיים הסטודנטלים מונעים ממני בגלל בעיות תקציב. והרשימה עוד ארוכה. מה שלא כללתי בכל התוכניות היה בחור בשם רון. פגשתי אותו לפני חודש וחצי. אני מניחה שהייתי מספיקה לקלקל הכל (כהרגלי) אם הדברים היו מתבצעים באופן מוכר לי. אבל הוא... עשה הכל הפוך. בפגישה השניה שלנו שהיתה לא פחות מדהימה מהראשונה, הוא אמר לי שהוא טס להודו. ``מתי?`` שאלתי מופתעת. ``בעוד 3 ימים`` הוא השיב ולא הניד עפעף. בא, כובש ובורח לחודש וחצי. בערב שבו הוא טס ישבנו על חוף הים עם בקבוק טוב של יין, והרבה בלאגן בראש. ואז הוא נגע בי בפעם הראשונה. הוא העביר אצבע על הלחי שלי. הנגיעה הכי מדהימה שהיתה בכל הזמנים. הרכות, העדנה, כאילו שהוא מרגיש אותי לגמרי. קורא אותי כספר פתוח. עצמתי עיניים והתמכרתי למגע המדהים שלו, הסוחף. משם הסעתי אותו לשדה התעופה. שם היתה פרידה מוזרה. סה``כ שלוש פגישות בינינו וקרבה מדהימה. הוא אמר שביום שלישי נסתכל שנינו לכוכבים ונזכור אותנו. רומנטיקן חסר תקנה, בנוסף לכל היתר. ואני חשבתי שאולי הוא לועג לי. חומד לי לצון. הרי זה לא יתכן שאחרי 3 פגישות... כל הדרך הביתה משדה התעופה דיברתי עם עצמי בקול רם, הרגשתי שאני מאבדת שליטה על עצמי. מעולם לא חוויתי משהו דומה. היו מערכות יחסים ארוכות. אפילו הברזתי פעם למישהו קצת לפני החתונה. אבל מעולם לא אבדתי שליטה. מאז הטיסה- מכתבים. אבל איזה מכתבים הוא כותב... הוא השאיר אותי בלי אויר. לקח אותי למסע רוחני וקסום בהודו. נפש תאומה. מבקש מאוד שלא אלחץ מכך שהוא מריץ דברים קדימה בינינו. נזהר כמוני. שלוש פגישות והלם של שנינו. עוד פחות משבוע שהמטוס מנחית אותו בבן-גוריון. הוא אומר (סליחה, כותב) שהגעגועים התגברו לו כי הוא מרגיש קרוב. אצלי- פאניקה. ההיה או חלמתי חלום? רגע האמת מגיע. ואם הכל יתברר כבדיה? אולי הקסם יפוג? אולי זה לא מה שזה נראה? או גרוע מכך- אולי זה כן האחד? ומה לעשות עם כל הפחד הזה ממחויבות שיש לי? בקיצור כזאת פאניקה שאפילו נתתי מספר טלפון לבחור חמוד שהתחיל איתי ואני אמורה להפגש אתו מחר. חודש וחצי כמעט שאני דוחה הצעות וביניהן גם הצעות שוות לאללה. ושבוע לפני אני נפגשת עם מישהו? כאילו מחפשת את הכפתור שיפלוט אותי החוצה. תודה על ההקשבה למי ששרד עד הסוף. יצא קצת ארוך, אך זהו טבען של השתפכויות. ואם יש עיצות- אשמח מאוד לקבל.
החלטתי שאני מספיק זמן כאן כדי להחשף גם קצת בעצמי. הפעם על הפרק (איך לא?) חיי האהבה שלי. עשיתי שם הרבה שמות בתקופה האחרונה. שברתי הרבה שיאים. כנראה שאני פורחת וכנראה שגם רואים את זה. כי בזמן האחרון התרבו להם המחזרים ואני נהנית מתשומת הלב הבהחלט עודפת שאני זוכה לה מצד המין הגברי. אני בגיל שמתחתנים, אתם מבינים לפחות כך רואה את זה הסביבה. אבל לי יש עוד הרבה פסגות לטפס אליהן לפני ההתמסדות. יש לי עוד תואר שני להספיק. יש לי 2 טיולים גדולים בעולם מתוכננים לי. יש לי קורס צניחה חופשית שהחיים הסטודנטלים מונעים ממני בגלל בעיות תקציב. והרשימה עוד ארוכה. מה שלא כללתי בכל התוכניות היה בחור בשם רון. פגשתי אותו לפני חודש וחצי. אני מניחה שהייתי מספיקה לקלקל הכל (כהרגלי) אם הדברים היו מתבצעים באופן מוכר לי. אבל הוא... עשה הכל הפוך. בפגישה השניה שלנו שהיתה לא פחות מדהימה מהראשונה, הוא אמר לי שהוא טס להודו. ``מתי?`` שאלתי מופתעת. ``בעוד 3 ימים`` הוא השיב ולא הניד עפעף. בא, כובש ובורח לחודש וחצי. בערב שבו הוא טס ישבנו על חוף הים עם בקבוק טוב של יין, והרבה בלאגן בראש. ואז הוא נגע בי בפעם הראשונה. הוא העביר אצבע על הלחי שלי. הנגיעה הכי מדהימה שהיתה בכל הזמנים. הרכות, העדנה, כאילו שהוא מרגיש אותי לגמרי. קורא אותי כספר פתוח. עצמתי עיניים והתמכרתי למגע המדהים שלו, הסוחף. משם הסעתי אותו לשדה התעופה. שם היתה פרידה מוזרה. סה``כ שלוש פגישות בינינו וקרבה מדהימה. הוא אמר שביום שלישי נסתכל שנינו לכוכבים ונזכור אותנו. רומנטיקן חסר תקנה, בנוסף לכל היתר. ואני חשבתי שאולי הוא לועג לי. חומד לי לצון. הרי זה לא יתכן שאחרי 3 פגישות... כל הדרך הביתה משדה התעופה דיברתי עם עצמי בקול רם, הרגשתי שאני מאבדת שליטה על עצמי. מעולם לא חוויתי משהו דומה. היו מערכות יחסים ארוכות. אפילו הברזתי פעם למישהו קצת לפני החתונה. אבל מעולם לא אבדתי שליטה. מאז הטיסה- מכתבים. אבל איזה מכתבים הוא כותב... הוא השאיר אותי בלי אויר. לקח אותי למסע רוחני וקסום בהודו. נפש תאומה. מבקש מאוד שלא אלחץ מכך שהוא מריץ דברים קדימה בינינו. נזהר כמוני. שלוש פגישות והלם של שנינו. עוד פחות משבוע שהמטוס מנחית אותו בבן-גוריון. הוא אומר (סליחה, כותב) שהגעגועים התגברו לו כי הוא מרגיש קרוב. אצלי- פאניקה. ההיה או חלמתי חלום? רגע האמת מגיע. ואם הכל יתברר כבדיה? אולי הקסם יפוג? אולי זה לא מה שזה נראה? או גרוע מכך- אולי זה כן האחד? ומה לעשות עם כל הפחד הזה ממחויבות שיש לי? בקיצור כזאת פאניקה שאפילו נתתי מספר טלפון לבחור חמוד שהתחיל איתי ואני אמורה להפגש אתו מחר. חודש וחצי כמעט שאני דוחה הצעות וביניהן גם הצעות שוות לאללה. ושבוע לפני אני נפגשת עם מישהו? כאילו מחפשת את הכפתור שיפלוט אותי החוצה. תודה על ההקשבה למי ששרד עד הסוף. יצא קצת ארוך, אך זהו טבען של השתפכויות. ואם יש עיצות- אשמח מאוד לקבל.