שמירת הריון

[Dimaya]

שמירת הריון

שמירת הריון
שלום רב! מהי התנהלות במקרה של שמירת הריון? האם באישור למקום העבודה שקיבלתי מרופא (מעכשיו לעוד 30 יום + כבר שבועיים אני בבית, גם באישור של רופא) צריך להיות מצויין "שמירת הריון"?

 

[גליה שמילוביץ עוד]

רצוי שיהיה רשום שמירת הריון.

שמירת הריון
שלום רב! מהי התנהלות במקרה של שמירת הריון? האם באישור למקום העבודה שקיבלתי מרופא (מעכשיו לעוד 30 יום + כבר שבועיים אני בבית, גם באישור של רופא) צריך להיות מצויין "שמירת הריון"?

רצוי שיהיה רשום שמירת הריון.
תשלום בגין שמירת הריון אינך מקבלת מהמעסיק אלא ישירות מהביטוח הלאומי. בתום תקופת השמירה יהיה עליך להגיש תביעה לביטוח הלאומי לתשלום גימלת שמירה. כדי להמנע מבעיות ודחיית התביעה, רצוי שהאישור יהיה ברור. שימי לב: גימלת שמירת הריון ניתנת רק אם היית מינימום 30 יום בשמירה ולאחר 30 הימים הראשונים דרוש מינימום של 14 יום נוספים בכל פעם. במידה ויהיו לך פחות ימים, לא תהיי זכאית לתשלום מהמל"ל ולא מהמעסיק. בהצלחה.

 

[Dimaya]

תודה רבה ועוד שאלה

רצוי שיהיה רשום שמירת הריון.
תשלום בגין שמירת הריון אינך מקבלת מהמעסיק אלא ישירות מהביטוח הלאומי. בתום תקופת השמירה יהיה עליך להגיש תביעה לביטוח הלאומי לתשלום גימלת שמירה. כדי להמנע מבעיות ודחיית התביעה, רצוי שהאישור יהיה ברור. שימי לב: גימלת שמירת הריון ניתנת רק אם היית מינימום 30 יום בשמירה ולאחר 30 הימים הראשונים דרוש מינימום של 14 יום נוספים בכל פעם. במידה ויהיו לך פחות ימים, לא תהיי זכאית לתשלום מהמל"ל ולא מהמעסיק. בהצלחה.

תודה רבה ועוד שאלה
האם מדובר בשכר חודשי מלא, במידה ואני בשמירת הריון של 30 ימים לפחות?

 

[גליה שמילוביץ עוד]

חישוב גימלת שמירת הריון הוא כדלקמן:

תודה רבה ועוד שאלה
האם מדובר בשכר חודשי מלא, במידה ואני בשמירת הריון של 30 ימים לפחות?

חישוב גימלת שמירת הריון הוא כדלקמן:
הנמוך מבין שני הסכומים הבאים: - 70% מהשכר הממוצע במשק. או - ממוצע שכרה של העובדת (ברוטו) ב-3 חודשים שקדמו ליציאה לשמירה.

 

[שיר ורד]

ולכן

חישוב גימלת שמירת הריון הוא כדלקמן:
הנמוך מבין שני הסכומים הבאים: - 70% מהשכר הממוצע במשק. או - ממוצע שכרה של העובדת (ברוטו) ב-3 חודשים שקדמו ליציאה לשמירה.

ולכן
אם שכרה של העובדת גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק ויש לה יתרת ימי מחלה צבורה מספיק גדולה, עדיף לה לקחת לפחות חלק מימי שמירת ההריון (העודפים על 30 יום) כתקופת מחלה (זאת בהנחה שהרופא מוכן לתת אישור מחלה על תקופה זו והמעביד לא ינסה להקשות על קבלת התשלום בטענה שמדובר בשמירת הריון).

 

[גליה שמילוביץ עוד]

לא בטוחה שזה נכון להמליץ כך.

ולכן
אם שכרה של העובדת גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק ויש לה יתרת ימי מחלה צבורה מספיק גדולה, עדיף לה לקחת לפחות חלק מימי שמירת ההריון (העודפים על 30 יום) כתקופת מחלה (זאת בהנחה שהרופא מוכן לתת אישור מחלה על תקופה זו והמעביד לא ינסה להקשות על קבלת התשלום בטענה שמדובר בשמירת הריון).

לא בטוחה שזה נכון להמליץ כך.
אתה בעצמך הסברת בעבר על חשיבותם של ימי המחלה לאם אחרי לידה. יתכן שנכון לשמור את הימים האלה לעתיד.

 

[שיר ורד]

יש צדק בדברייך

לא בטוחה שזה נכון להמליץ כך.
אתה בעצמך הסברת בעבר על חשיבותם של ימי המחלה לאם אחרי לידה. יתכן שנכון לשמור את הימים האלה לעתיד.

יש צדק בדברייך
לכן ארחיב את הישקולים בעד ונגד. שיקולים בעד לקיחת חלק משמירת ההריון כתקופת מחלה. תנאי הכרח: 1. הרופא מוכן לרשום ימים אלו כימי מחלה ולא כימי שמירת הריון. 2. המעביד לא צפוי להערים קשיים ולטעון שמדובר בשמירת הריון (במקרה זה יתכן והעובדת תצא קרחת מכאן ומכאן, גם לא תתבע את הביטוח הלאומי ולכן לא תקבל, וגם לא תקבל מהמעסיק שיטען שמדובר בשמירת הריון). אם התקיימו תנאי ההכרח - שיקולים בעד: 1. לעובדת יתרת ימי מחלה צבורים גבוהה, או העובדת מתכננת להתפטר לאחר הלידה. וגם 2. התשלום שמקבלת העובדת מהמעביד על ימי מחלה , גבוה מזה המתקבל מביטוח לאומי על שמירת הריון. ככל ששכר העובדת גבוה יותר משכר הממוצע, כך כדאי יותר לקבל דמי מחלה. אם המעסיק משלם על מחלה על פי חוק (0% ביום הראשון 35% בשני ושלישי ו 75% ביתר) צריך לעשות חשבון האם התשלום על ימי המחלה יוצא יותר גבוה או יותר נמוך משמשירת הריון). 2. אם לא לוקחים הכל כימי מחלה יש לוודא שתהיה לפחות תקופת שמירת הריון אחת רציפה של 30 יום ומעלה , וכל תקופה נוספת של שמירת הריון תהיה של 14 יום ומעלה. שיקולים נגד: 1. שכר העובדת נמוך מהשכר הממוצע או קצת מעל לשכר הממוצע. 2. לעובדת אין יתרת ימי מחלה צבורה משמעותית ובמיוחד אם היא מתכוונת לחזור לעבודה מיד לאחר חופשת הלידה. 3. הסיבה הרפואית בגינה נקבע הצורך בשמירת ההריון, יכולה לא להתקיים ברציפות עד ללידה, כך שלהרה , יהיו תקופות שונות של עבודה ושמירת הריון לסירוגין. במקרה זה, יש צורך לשמור את ימי המחלה, לאותם מקטעי שמירת הריון הקטנים מ 14 יום.

 

[גליה שמילוביץ עוד]

ואוו - ההסבר הזה עובר לפיבוריט שלי

יש צדק בדברייך
לכן ארחיב את הישקולים בעד ונגד. שיקולים בעד לקיחת חלק משמירת ההריון כתקופת מחלה. תנאי הכרח: 1. הרופא מוכן לרשום ימים אלו כימי מחלה ולא כימי שמירת הריון. 2. המעביד לא צפוי להערים קשיים ולטעון שמדובר בשמירת הריון (במקרה זה יתכן והעובדת תצא קרחת מכאן ומכאן, גם לא תתבע את הביטוח הלאומי ולכן לא תקבל, וגם לא תקבל מהמעסיק שיטען שמדובר בשמירת הריון). אם התקיימו תנאי ההכרח - שיקולים בעד: 1. לעובדת יתרת ימי מחלה צבורים גבוהה, או העובדת מתכננת להתפטר לאחר הלידה. וגם 2. התשלום שמקבלת העובדת מהמעביד על ימי מחלה , גבוה מזה המתקבל מביטוח לאומי על שמירת הריון. ככל ששכר העובדת גבוה יותר משכר הממוצע, כך כדאי יותר לקבל דמי מחלה. אם המעסיק משלם על מחלה על פי חוק (0% ביום הראשון 35% בשני ושלישי ו 75% ביתר) צריך לעשות חשבון האם התשלום על ימי המחלה יוצא יותר גבוה או יותר נמוך משמשירת הריון). 2. אם לא לוקחים הכל כימי מחלה יש לוודא שתהיה לפחות תקופת שמירת הריון אחת רציפה של 30 יום ומעלה , וכל תקופה נוספת של שמירת הריון תהיה של 14 יום ומעלה. שיקולים נגד: 1. שכר העובדת נמוך מהשכר הממוצע או קצת מעל לשכר הממוצע. 2. לעובדת אין יתרת ימי מחלה צבורה משמעותית ובמיוחד אם היא מתכוונת לחזור לעבודה מיד לאחר חופשת הלידה. 3. הסיבה הרפואית בגינה נקבע הצורך בשמירת ההריון, יכולה לא להתקיים ברציפות עד ללידה, כך שלהרה , יהיו תקופות שונות של עבודה ושמירת הריון לסירוגין. במקרה זה, יש צורך לשמור את ימי המחלה, לאותם מקטעי שמירת הריון הקטנים מ 14 יום.

ואוו - ההסבר הזה עובר לפיבוריט שלי
לשליפה במקרה של שאלה דומה בעתיד. כמו כן כשיהיה לי יום אחד סבלנות וזמן לטפל בשאלות נפוצות, זה יהיה שם. אחלה של הסבר.