שמי אילה עם רווחים ואני

[אחות נחמה]

ולצורך ההשוואה

זה בדיוק כמו להפסיק לראות בארץ את "צעירים חסרי מנוח" ולהתחיל לראות באמריקה את "יאנג אנד דה רסטלס", 58 עונות אחרי ואחרי חצי שעה, להרגיש שלא הפסדת שום דבר. מעולם. אפילו. גם.

 

[אחות נחמה]

שטוחה? פשטנית? לא מכירה

ומה מונע ממך בעצם, לקחת בוידאו או בדיוידי את כל הסדרות והסרטים שבא לך לראות, בלי קריינות הרצף? אולי פעם, בעידן הטלוויזיה הלימודית, היה לטלוויזיה הישראלית ערך מוסף. היום יש לה את דודו טופז.

 

[נינטייב]

אז, דודו היה מלמד אנגלית

 

[אחות נחמה]

ודני היה שואל על שטח המשולש

ולמורות של אז היה כבוד. ופריזורה.

 

[אחות נחמה]

שמי נחמה, אני לא ממש מפה

ואני מסכימה עם כל מילה שלך. מאמריקה הרחוקה הכל נראה אחרת. מקבל פתאום פרופורציות שונות. בשבועיים הראשונים פה עוד התחברתי לגל"צ ולערוץ הישראלי. פתאום הפסקתי. בלי סיבה. אחרי עוד שבועיים שקלתי לעשות מנוי לוואיינט, בעיקר משום שהם הכי זריזים בעדכון פיגועים. אחר כך חשבתי על הסיבה הזו והיא נראתה לי יותר דפוקה וחולנית מכל דבר אחר. היום, הטלוויזיה בבית נחמה דולקת רק לצורכי סרטים וסדרות מושכרים (ולצרכי מחקר אנתרופולוגי על המזוכיזם האמריקאי, אבל זה משהו אחר לגמרי). עיתונים אין פה בכלל, חוץ מהמקוונים. ואם קורה משהו שצריך לעניין אותי, אני כבר אדע. אז את בסדר בעיני.

 

[איילת משתוללת]

תגידי, נחמה

את "מלאכים באמריקה" של HBO כבר ראית?

 

[פרו לוג]

שמי פרולוג ויש לי רווח.

"I am a simple man, i do not like complications" בתוקף היותי גברבר מצוי הייתי אמור להמצא מדי ערב על כורסת הטלוויזיה ולהריע לצ'כים, לפורטוגלים ולבריטים, אבל אני מועל בתפקידי ערב אחרי ערב. תמיד הייתי בדילמה מסוג מוזר - האם עליי לעודד את הנבחרת הצ'כית, שהרי סבת סבתי הגיחה משם כאילו במקרה, או שמא לדבוק בקבוצה הרוסית, שהרי סב אמי שיחיה נדד ברחבי רוסיה בחיפוש אחר מזון ומים, לבסוף קבע את מקום מושבו בסיביר, משם עסק בפעילות אנרכיסטית. או אולי עלי להעריץ את ההיא הגרמנית, שכן סבו של סבי נטע אשל במינכן בימים עברו ואף התמיד בכך עד ליומו האחרון. ועוד לא הזכרתי את הצד הקמרוני שלי וגם לא את האינדונזי. בכל אשר אפנה מלא אנגלופילים, קרה המקרה ועברתי ליד האוניברסיטה העברית, וקבוצה של חנונים ממושקפים, שמן הסתם עושים תואר שלישי במתמטיקה תאורטית, מנתחים את מהלכיה של הקבוצה האנגלית והשם "בקהאם" נלחש בחרדת קודש כמו שאבותינו הכנענים ליהטטו בשם "יהוה". יום למחר איתרע מזלי וישבתי בפאב ירושלמי אפלולי, על המסך הקרינו בדיוק את צרפת נגד אנגליה, וכל השתיינים וכל השתייניות עמדו חיוורי פנים ולא מצאו תשובה - כי אנגליה הפסידה. מאיפה האנגלופיליה הזאת? זכר לימי המנדט העליזים? שיט, סטיתי מהנושא, אז אילה (כן, כן, עם הרווחים), איפה היינו.. אה, כן, לא מבין טלוויזיה, ערוץ 1, 2, 4, 6, 8, 24, 666, ... (וכעת, ילדים, השלימו את האיבר החסר בסדרה), גם הבקיא ברזי האריתמטיקה יתבלבל בנקל. אז מה רציתי להגיד..? טלוויזיה זה רע. ועכשיו נתקעתי עם מלל ללא פאנץ' ליין. והאקטואלי והא-אקטואלי אינו נותן מנוחה.

 

[נינטייב]

נותרו לי כמה פאנצ'-ליינס בבוידעם

רוצה?

 

[Ricca]

תמיד תעודד את מי שמנצח

והאיבר החסר הוא כמובן 0.

 

[קפת]

ואני חששתי

שהאיבר החסר, הוא השביעית. קפת בוביט, נאמנה תמיד. ========================= ולכל מי שדאג לי, הכל בסדר. נעדרתי מסיבת כנס מקצועי, ולא בגלל אירועי השעה המחרידים. במחצית הכנס נודעו לי האירועים ואז גם הבנתי את פשר הפופולריות של המענה הקולי שלי. תודה על הטלפונים ושאר אמצעי תקשורת. הכל בסדר, כאמור.

 

[Ricca]

יש לי ווידוי

לי חסר אשך.

 

[פרו לוג]

ולי חסר ציץ.

אחד כבר יש במחסן מהעודפים של שנה שעברה.

 

[פרו לוג]

וודאי התכוונת למי שתנצח,

זו לא חוכמה גדולה לעודד בסוף המשחק. האיבר החסר הוא אכן 0, שני איברים כאלה הם 00, שניהם יחד הם צוות מנצח ומרכיבים יחדיו שירותים.