בניגוד לציאניד, צלולוז לא רעיל. גם לא בכמויות גדולות
וכאמור, אנחנו לא מעכלים תאית כך שמבחינת הגוף זה בעצם אינרטי מה שמבטל את ההשוואה שלך לסוכר או למרגרינה. (אגב מרגרינה, המורה שלי לביולוגיה בתיכון כבר לפני יותר מ 30 שנה אמר שמי שחושב שמרגרינה בריאה יותר מחמאה פשוט משלה את עצמו כי מה שעושים במרגרינה כדי להקשות אותה הוא הידרוגנציה של השומן הבלתי רווי שהופכת אותו לשומן רווי). בקיצור: בשונה מהדוגמאות שהבאת הצלולוז כשלעצמו אינו בעייתי.
תהליך ההפקה זה כבר עניין אחר, וכאן יש צדק בדבריך. בתהליך ההפקה של צלולוז (בד"כ לא מתפוחי אדמה- מהם מפיקים רב-סוכר אחר: עמילן- אלא מקליפות עץ) משתמשים בכל מיני חומרים ובהחלט ייתכן ששאריות שלהם, ולו גם בכמויות מזעריות, עלולות לגרום נזק בריאותי. אני לא חושב שמישהו באמת יודע האם ועד כמה וזה מסוג הדברים שמאד קשה לבדוק מחקרית באופן מהימן. ידוע לי על פיתוח תהליכים ביוטכנולוגיים להפקת צלולוז שאמורים להיות נקיים יותר. אני לא יודע האם הם כבר בשלים לשימוש תעשייתי.
וחוץ מזה, אני לא אוכל שמנת ומעדיף חלב בקפה...