ויוי , קראתי את מה שכתבת על הביקור בבית שכנתך הערירית . ראשית אנרוצה להחמיא לך על עזרתך לה , כל הכבוד . וגם להסב את תשומת לבך לשרות הסוציאלי העירוני , שזה בעצם תפקידם . בתחילת הסגר הראשון התקשרו אלינו מהמוקד המקומי ושאלו אם אנחנו זקוקים לעזרה , כל עזרה , מקניית מזון , בריאות ונידות וכו . כך שאני יודעת שהשירות הזה קיים . תתקשרי למוקד העירוני ודווחי להם על אותה גברת , שיהיה מי שיתקשר אליה לפי הצורך . או לפחות ידעו על קיומה ומצבה .לפי העתונות היו אי אלו מקרים שקשישים ערירים נפטרו ואיש לא ידע , עד שהריחות עלו לשמים , עם הנשמה .