שמרתם על קשר עם חברים שלכם מבית הספר? מהתיכון

שמרתם על קשר עם חברים שלכם מבית הספר? מהתיכון

ראיתי השבוע סרטון בפייסבוק של אנשים שלמדו איתי בתיכון לפני יותר מעשור, שעשו לחתונה של חבר.. הם אשכרה עדיין בקשר כולם, עדיין חברים.

רק אני לא בקשר עם אנשים שלמדתי איתם?
 

AlabamaW0rley

New member
בשביל לשמור קשר עם חברים מהתיכון צריך שיהיו

חברים בתיכון


אני שמרתי קשר רק עם ידיד... וגם זה קשר רופף.
 

NEO83

New member
אתה לא לבד

אבל כן שמרתי על קשר עם אנשים מהצבא.
 

nataly1586

New member
שמרתי על קשר עם כמה חברה מתיכון. חברה הכי טוב

טובה שלי מתיכון.
 
חברה טובה וזהו.

אבל ידעתי מראש שזה לא יחזיק, רוב החבר'ה מהשכבה שלי אלו לא האנשים שהייתי מתחברת איתם באופן טבעי, וברגע שהייתי במסגרות אחרות- מכינה, צבא, עם אנשים שאני יותר מחוברת אליהם- הקשרים התנדפו כלא היו.
 
את הרוב המוחץ שלהם אנ'לא רוצה לראות כנ"ל לגבי החברה מהיסודי ..
אני פוגש חלק פה ושם שעדין גרים בסביבה ודרכם מתעדכן לגבי שאר הדפוקים כשאני בקשר קבוע עם חבר אחד טוב מאוד (כמו אח בשבילו) ויש אחד מהיסודי שגר לידי ולפעמים אני פוגש אותו באוטובוס ושובע ממנו כל מיני סיפורים
 

Cow23

New member
אני בקשר!

טוב נו אני בת 20 והם גרים דקה נסיעה ממני
 

EdisonGirl

New member
צריכים לזכור, שהאנשים האלו הם לא בהכרח

ה- cup of tea שלך, ומה שאיחד אותם איתך זה העובדה שהייתם תחת אותה מסגרת ונפגשתם כל יום וחוויתם יחד, וחוויה היא דבר מאחד. ברגע שכבר לא חווים יחד יותר, אתה נשאר עם השאלה הנוקבת- עד כמה הם מתאימים להיות חברים שלך מעבר? וגם אם כן- נדרשת הדדיות, ולא תמיד מי שמוצא חן בעיניך רוצה גם הוא לשמור איתך על קשר.
יותר מזה, בגלל שאתם לא באותה מסרת יותר, אתם צריכים להקציב זמן כדי להיפגש, ועם כל יתר המסגרות שנרקמות סביבך בחיים, למי יש זמן?!

בכל אופן, אלה שלמדתי איתם בתיכון, שזה היה לפני 10 שנים לפחות.... רובם חברים שלי בפייסבוק, ואני יכולה לפגוש אותם אם אני רוצה כי הקשר טוב ואין שום טינה או משהו כזה, אבל שוב- למי יש זמן?
 
האמת בדיוק לאחרונה ניתקתי איתם קשר

לא יפה לומר אבל לדעתי הם פשוט - מניאקים!
במשך הצבא שמרנו יחסית יפה על קשר (הייתי בבסיס סגור וגם סוגרת בממוצע אחת לשלוש אז היינו נפגשים פעם בכמה שבועות אבל גם שמרנו על קשר טלפוני).
במשך כשנתיים אחרי הצבא, כשנשארתי באותה עיר כדי לעבוד ולחסוך גם יחסית המשכנו לשמור על קשר..
אחר כך עברתי לעיר רחוקה יותר כדי ללמוד ותמיד כשהייתי חוזרת בסופ"שים הייתי מנסה לארגן איזו פגישה ותמיד התאכזבתי...
אז המפגשים הלכו והתמעטו ולאט לאט שמתי לב לברזים שהם דופקים לי... ופשוט הפסקתי לדבר איתם! והתחלתי לסנן שיחות, לא שהיו כזה הרבה - רק מאיזה 2 "חברות" שיחה אחת מכל אחת ואז הן כבר ויתרו...
אה, וגם עיצבן אותי שב"עמוד ענן" הייתי תחת טווח הטילים, חוץ מאחת ששלחה סמס אף אחד מהחברים האלה לא טרח להתעניין בי, וגם כשחזרתי להורים לשבוע (והודעתי על זה קבל עם ופייסבוק) כדי לברוח מהטילים זה ממש לא עיניין אף אחד מהם שאני באותה עיר...

ועוד דבר שמעצבן אותי היא ההרגשה שאנשים מנתקים קשר פשוט כשהם לא צריכים אותך יותר.. נגיד הייתה לי חברה ממש טובה.. תמיד היינו יוצאות ביחד, הולכות לקניות ביחד וכו'. עד שהיא הכירה את חבר שלה (ועוד דרך חבר שלי!! חבל שהוא הכיר לה אותו), ומאז היא באה הרבה פחות ליציאות של החבר'ה, ממש עושה טובה שהיא באה.. בטח, היא כבר לא מחפשת להכיר בנים... ועוד למרות שתמיד אומרים לה לבוא עם החבר אפילו שהוא בלתי נסבל, ולא רוצה לבוא לפה, ושם לא כשר, ומה פתאום סושי... פרימיטיב כזה.. והיא נהייתה פוצית כמוהו מאז שהיא איתו...

ולחבר שלי היה חבר ממש טוב שאירחנו בדירה שלנו כמה ימים כשהיה במשבר אחרי שאקסית שלו נפרדה ממנו בקטע ממש מסריח... אחרי המשבר הזה שלו הוא היה יוצא איתנו הרבה, ומדבר הרבה עם חבר שלי. עכשיו יש לו חברה חדשה, הוא מדבר עם חבר שלי הרבה פחות, בעיקר כשצריך משהו, לא מעוניין לפגוש אותנו כשחבר שלי מציע, תמיד יש לו תירוץ אחר.. והוא בעצמו לא יוזם...

בקיצור בקיצור, הגעתי למסקנה שבני אדם הם חרא, נצלנים אינטרסנטים וחברים יש רק באגד! (למרות שלא ברור לי מאיפה הביטוי הזה הגיע?? מה קשור חברים לאגד?)
 

ONEE12345

New member
אהבתי את השורה האחרונה שלך


יש לי גם שאלה: ״יום שלישי פעמיים כי טוב״, שלישי זה 3 אז למה כותבים פעמיים?
חחחח אני באמת לא מבין
 
לגבי אגד

פעם כשנהג היה מצטרף הוא יכל להיות שכיר או לשלם סכום מסויים ואז הוא לא נהג רגיל אלא קונה גם משהו שהוא כמו "מנייה" והוא כמו חלק מהבעלים של החברה. מי שקנה את ה"מנייה" הזו נקרא "חבר" באגד...

מפה הגיע הביטוי.

(זה בערך... אל תתפסי אותי במילה, אבל זה הרעיון הכללי
)
 

דינדש

New member
זה תלוי.

כל החברים שלי שאני יוצאת איתם בקביעות אני מכירה מהחטיבה והתיכון (אחת אפילו מהיסודי!), אבל לרוב המוחלט של השכבה בתיכון אף פעם לא התחברתי וידעתי את זה כבר מאז. כן, אני חברה שלהם בפייסבוק וזה, אבל אנחנו לא מדברים בכלל... חברים שלי עוד נתקלים בהם בראשון מדי פעם, אבל אני אחרי שעברתי דירה לא רואה אותם בכלל! לא בעיר, לא בעבודה, לא בברים שכונתיים וכל מיני כאלה..
 

ldgirl

New member
לצערי לא...

רוב האנשים שכתבו פה רשמו שהם לא בקשר ונראה שהם סבבה עם זה.
אני לעומת זאת ממש מתבאסת בלשון המעטה שאני כבר לא בקשר עם חברים שלי מהתיכון.
בתיכון היה לי את החבר'ה שלי... כמה אנשים שהייתי יוצאת איתם רוב הזמן... ואז עשיתי את אחת הטעויות הגדולות של חיי, הכרתי את החבר הראשון (שהיום הוא אקס) ופשוט ניתקתי איתם את הקשר לחלוטין. היום אני מבינה איזה טעות נוראית זאת הייתה.
הם כולם עדיין בקשר, יוצאים ומבלים ואני יודעת את זה רק מהפייסבוק.
מה שקורה אצלי היום זה שרוב החברים שלי הם מהלימודים ולא גרים בעיר שלי, אז בסופי שבוע שכל אחד חוזר לביתו, אני פשוט לבד. אין לי עם מי לבלות וזה נוראי.
אם אני מתחרטת על משהו בחיים האלה זה על זה, כי אני מרגישה את זה פשוט בכל סופ"ש מחדש
 

ldgirl

New member
זה נראה לי לא ריאלי

כבר עברו 6 שנים מאז שהקשר נותק... זה המון!
ניתקתי את הקשר מיוזמתי אין סיכוי שהם ירצו שאני אחזור להיות חברה שלהם וזה גם לא לעניין כזה.... כלומר, שהיה לי חבר לא הייתי צריכה אותם ועכשיו שאני רווקה אני פתאום רוצה להיות בחברתם שוב?!
אין מצב
 
אנשים עושים טעויות

זה לא אומר שאת צריכה להיות מנודה לעד...

ותתפלאי כמה הרבה אנשים אחרים, ישמחו להכיר אנשים חדשים או לשחזר חברויות מהעבר, זה שיש להם חברים לא אומר שהם לא רוצים להכיר עוד.. לא חושבת שהם זוכרים לך או נוטרים לך על זה .... אבל אני יכולה להבין שזה יכול להיות מאד מביך.
 
למעלה