נו, ברור, אתה מתייחס לזה ברצינות גמורה
וגם מראש מודיע שאם מישהי כאן תעלה בדעתה להגיד שזו לא דרך שבה היא פעלה או הייתה פועלת בה, אתה לא תאמין לה ואתה מראש מכנה אותה בציניות "צדיקה".
אז כן, אני בטוחה שאף אחד כאן לא יסרב לקבל את הכסף אם יודעיו לו שהוא זכה בלוטו, למשל. אבל זה לא אומר כלום ולא הופך אותם בהכרח לגולדיגרים.
ונשאלת השאלה - אם כולן כבר ממילא עושות זאת, למה הן צריכות מאמרי הדרכה מפגרים?
יש הרבה כתבות סנסציוניות באינטרנט, עם תוכן צהוב שאמור למשוך קוראים. השאלה קוראים מאיזה סוג (זה בטח לא סוג החומר שאני קוראת באינטרנט או בכלל, וברשותך אפילו לא נכנסתי לקישור) ולאיזה צורך.
אולי יפתיע אותך, אך כשאני בהמתנה אצל רופא או במספרה או בכל מקום אחר שיצא לי להיות בו, אני שולפת את הקינדל שלי ששמורים בו מאות רבות של ספרים ושתמיד נמצא איתי בתיק, ולא מציצה אפילו במגזינים הרכילותיים והזולים המונחים למכביר בחדר ההמתנה. ואני בטוחה שגם חלק גדול מהנשים שכן קוראות אותם בתור בידור לא מתייחסות למה שהן קוראות כאל משהו שהן אחר כך רצות ליישם בחיים שלהן.
יצא לי פה ושם לקרוא זבל כי הוא בכל מקום, אך לא זכור לי שאי פעם רצתי אחר כך ליישם אותו או התייחסתי אליו אחרת ממה שהוא: זבל קליל שנועד לבדר ולהסתקרן לרגע ושלא נשאר ממנו דבר בראש רגע אחרי שמסיימים לקרוא.
האם יש נשים שקוראות וגם מיישמות? האם יש גולדיגריות בעולם? אני בטוחה שכן, ולא מעט. השאלה, שוב, אם הן מייצגות את כל הנשים, וברור לי שלא.
רוב הנשים שיצא לי לדבר איתן במשך תקופות שונות לאורך החיים, מנערות צעירות ועד נשים בגיל העמידה והזקנה, דיברו קודם כל על אהבה, על רצון בילדים ולא להיות לבד, ולא על רצון ללכוד ביל גייטס. מה שלא אומר שאשתו של ביל גייטס, למשל, נמצאת איתו בגלל (או רק בגלל) הכסף. אני לא מכירה אותה אישית, אני מדברת בכללי.
אכן, כל אחד והשיקולים שלו.