שנה אזרחית טובה לכולם!

star_female

New member
בקשר לשלום...

את זה אני דווקא משתדלת להגיד. אבל אני בדרך כלל לא שואלת מה נשמע, גם אם שואלים אותי, כי זה לא באמת אכפת לרוב האנשים (ניסיתי כמה פעמים פשוט לא לענות, הם לא שמו לב לזה). אם זה אנשים שמעניין אותי לדעת איך הם מרגישים אני אשאל, אבל לא רק בשביל הנימוס. זה נראה לי די צבוע. ואם זה אנשים שאני בכלל לא רוצה לראות אני אתעלם מהם כמה שאני יכולה, גם אם הם יעלבו. אני לא סתם מתעלמת מאנשים - אם אני לא רוצה לדבר איתם זה בגלל סיבות טובות, ואז כבר לא אכפת לי מה הם חושבים על זה.
 

Digi Lista

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo39.gif../images/Emo24.gif

קראתי את כול התגובות,אני רותחת מעצבים כרגע כי היום נשבר לי סופית מהמורה ההיא ומהשגעונות שלה בעיקר כשאני לא קשורה וכבר לא איתה בכיתה והחלטתי לדבר עם המנהלת שתוריד אותה קצת מהגובה שהיא תפסה בגלל שמדובר בפצצה מתקתקת אצלי ואני מאוד לא רוצה שתבוא התפוצצות על כול מה שהיא עושה(למעשה רוב הביה"ס מתעב אותה ואומרים לי כול הזמן שהיא נחש ושעכשיו פשוט תורי,זה לא מנחם),בינתיים יוצא שאת הילד שאני הכי קשורה אליו בקושי יוצא לי לראות מלבד בסוף היום לזמן של בערך דקה וזה מציק לי,בשיא חוצפתה היא עוד ניסתה אתמול לבקש ממני להשגיח על ילדה מהכיתה שלה שצרחה הרבה,הייתה רוצה... בכול מקרה לגביי המה נשמע,אני מסכימה עם טלי שברוב המקרים זה לא שלום מתוך התעניינות ובטח שלא תמיד עונים(לפעמים דווקא עונים והרבה פעמים מפרטים את כול תולדות חייהם וזה אחלה מצידי),בדרך כלל אם שאלתי מישהו אני גם אחכה לשמוע תשובה למרות שאני יודעת שהרבה פעמים התפיסה היא שזה סתם מנימוס גם אם צביעות,אני מעדיפה לא להגיד דברים רק מתוך נימוס אם לא בא לי(וכשלא בא לי משהו אני מראה את זה טוב מאוד-כבר ייבשתי אנשים שחשבו שבחיבוק הם יפתרו בעיות איתי אחרי פגיעה קשה) אבל כשנתקלים באנשים גם אם הם לא חברים וגם לא אויבים צריך להגיד איזה משהו קטן כי בכול זאת אנשים הם לא קירות וסתם לעבור ולהתעלם גורם לניכור ולתחושה רעה והספיקה לי תקופת התיכון,אני לא הייתי רוצה שיעשו לי כזה דבר(ואם עושים אני עוד עלולה לקחת ממש ללב ולהתבשל במה קרה בינינו ואז להגיע למסקנה שבעצם לא קרה כלום ואם במקרה הייתי במצב רוח עוד קודם בכלל להגיע למסקנות שכולם מניאקים...),אני מודעת לעובדה שלאנשים לא באמת איכפת אבל זאת בכול זאת דילמה, הגעתי להחלטה שנמאס לי להיות נחמדה כי העולם לא מתאים לנחמדים עם כמה שזה לא נעים להגיד ולכן אני אנסה(נכון...) להתנהג כמו אחרים מהבחינה הזאת וזה אומר פשוט לא לחשוב על השלום ולא להתעניין בכולם באותה הצורה ואם יהיו אנשים שלא אמרתי להם שלום למרות שמעולם לא רבנו אז לא נורא ולאנשים שאני לא רוצה להגיד אפילו שלום אני לא אגיד שלום...כשאני אירגע אני בטח אדבר יותר לעניין...בקיצור תתעלמו כרגע.
 

star_female

New member
אני לא מתעלמת

אני אומרת שלום, אבל זה פשוט לא ממשיך מעבר לזה. ברור לי שאם אני שואלת אני מצפה לתשובה ואני אקשיב לה. לאנשים שלא דיברתי איתם מעולם ואני מכירה אולי רק בפנים אני לפעמים גם לא אומרת שלום (מה זה שווה אם אני אפילו לא יודעת את השם שלו?). (הכוונה היא לאנשים שמשרתים איתי ביחידה או אנשים שהיו איתי בקורס, לא סתם אנשים מהרחוב כמובן...). מאנשים שמאוד מעצבנים אותי אני משתדלת להתעלם, כי זה או זה או להתעצבן עליהם ואני מעדיפה לא להעניש את עצמי בגללם. זה עובד גם לצד השני, אני לא נעלבת אם מישהו שאני לא מכירה ממש לא אומר לי שלום, למרות שזה נחמד כשכן אומרים אבל אני יודעת שלא באמת מעניין אותם מה שלומי גם אם הם שואלים (הם לא מכירים אותי, מה אני כבר יכולה לספר להם?).
 

Digi Lista

New member
מסכימה איתך../images/Emo13.gif

אני עדיין לא רגועה(בכנות אני על סף התפוצצות ואני צריכה לחכות עד יום שישי שהמנהלת תתן כבר שטיפה למורה)...אבל הצלחתי קצת להתמקד ומאוד אהבתי מה שכתבת טלי
,בשנים האחרונות אני אומרת בדרך כלל שלום לכול מי שנקלע לדרכי אם אין לי עניין עקרוני איתו ובמידה ומתפתחת שיחה אני עלולה להיזכר שאני בכלל לא יודעת את השם שלו/ה ואז אני ישר אומרת שאני בעצם לא יודעת את השם(זאת האמת,למרות שלפעמים זה קצת מביך) אבל כבר ברור לי בראש שבפעם הבאה שאתקל בו כבר יהיה יותר קל וזורם,יש אנשים שאני ישר זורמת איתם לפינג פונג מילולי ובדרך כלל אלה האנשים שהופכים להיות קרובים אליי יותר בהמשך...זה גם תלוי במצב רוח,אבל בגדול הגעתי למסקנה כבר לפני כמה זמן שעדיף לשדר ידידותיות וזה אומר חיוך+שלום,חברויות אולי זה לא יצור כי לקשרים עמוקים צריך יותר משלום אבל זה יגרום לי לתחושה טובה ואני אוהבת שמחייכים אליי בחזרה,זה מפיג מתח ראשוני...,אני חושבת שזאת הסיבה שילדים מרגישים מאוד בנוח איתי ברוב המקרים,אני לא מהווה איום ואומרת שלום גם למנקים ולשומרים(כולל תחנה מרכזית,תחנת רכבת וכו')בדיוק כמו לכול אדם אחר כשאני לא על סף התפרצות כמובן וכמה שאני מנסה להתעלם ולהחליק דברים הם לא נעלמים ואני לוקחת אותם מאוד ללב ולצערי גם מושפעת ממצי הרוח(כמו היום)... בלי קשר למה שדיברנו קודם...השבוע יצא לי להיתקל בעוד מקרה של צביעות(בערך),איזה מורה אחת שאני דווקא מאוד אוהבת לעבוד איתה(היא אצלנו בימי רביעי ושישי במקום המחנכת הקבועה והכרתי אותה כבר מהכיתה השנייה כשהיא הייתה באה בימי חמישי)בגלל שהיא נורא יצירתית כול הזמן משאירה בימי שישי את דלת הכיתה פתוחה כדי כאילו לסמן למנהלת להיכנס אם במקרה היא עברה בסביבה ולראות את הפעילות שאנחנו עושים(מין הקראת סיפור עם הצגה,אני בדרך כלל משחקת בתפקיד הראשי של חלה שבורחת מהמאפייה או משהו כזה
)וכול פעם מחדש היא מתאכזבת ומרכלת שהמנהלת לא באה וזה בטח בגלל איזה מיליון סיבות וכול מיני רגשי נחיתות,השבוע החלטתי פשוט להזמין את המנהלת ישירות ולהפסיק עם הרמזים הלא בהכרח ברורים,ברגע שהזמנתי אותה המורה התחילה לעשות לי פרצופים ולהגיד לי שממש לא הייתי צריכה,אז למה בעצם את מנסה כול הזמן לסמן?רק בשביל להתלונן?...נמאס לי לנסות להבין אנשים,זה פשוט כאב ראש אחד גדול(שוב העצבים...).
 

chi12

New member
ליסטה מבינה אותך

כבר לא ברור איך כדי להגיב.. בכיתה שלי אני אומרת שלום לרב הבנות, אבל יש כאלה שאני לא אומרת להם משום מה, אבל אני מנסה להיות נחמדה. חוץ מזה שאם אני לא יהיה נחמדה, לי לא יהיה כיף בסופו של דבר.
 

Digi Lista

New member
....

המנהלת עוד לא ראתה את ההצגה,היא אמורה לראות מחר(כלומר היום בעצם...)אבל אולי אחרי שהיא תקצץ למורה המגזימה ההיא את הגובה שהיא תפסה יהיה לה פחות חשק להיכנס לראות הצגה,אני דווקא אשמח שהיא תבוא,היא אישה מבוגרת(60...) מתוקה כזאת שנורא קל לאנשים לטפס עליה ואני מאוד לא אוהבת שמנצלים אנשים כאלה ומאוד אוהבת אנשים כאלה שאיכפת להם ולא כאלה שרק מחפשים איך לעשות רע ולדרוך על אחרים,כשבאתי להתלונן יצא שדיברנו על עוד נושאים(בעלי החיים שלה בבית...)וראיתי שוב כמה היא אנושית וחמה וממש התרשמתי ממנה. חיננית-זה בדיוק מה שאני אומרת,אם אני לא נחמדה אז הרבה פעמים לי לא כיף אבל בכנות לא תמיד צריך להיות נחמדים ובטח שלא לכול אחד,בכלל אם כבר מדברים אני מעדיפה לעבוד עם בנים סביבי ופחות עם בנות כי בדרך כלל עם בנות תמיד יהיו התככים האלה שכול כך מאכזבים אותי בכול פעם מחדש...
 
אה,הבנתי.

אני חושבת שאני מסכימה איתכן. לי אישית לא אכפת אם מי אני עובדת,בנים או בנוות,כי למדתי שיש בנים מגעילים ובנות מגעילות,ובנים נחמדים ובנות נחמדות.גיליתי שגם עם בנים יש הרבה תככים.כמו שאמרתי,צביעות יכולה להיות בכל מקום,בכל מצב,אצל כל אחד,וכלפי כל אחד. גם אני אוהבת אנשים שאכפת להם,ניצול אנשים זה דבר שמרתיח אותי.זה ממש מעצבן שאנשים מנצלים טוב לב של בנאדם וגורמים לו להתחרט על זה שאכפת לו.אני שמחה לשמוע שהמנהלת היא אישה חמה ואנושית. ספרי לנו מה היא אמרה על ההצגה,בסדר?ולא הבנתי,איך בדיוק הגעתן לדבר על החיות שיש לה בבית?
 

chi12

New member
לא נראה לי שהיא יודעת

באותו יום היתה את הלויה של סבא שלה.
 
למעלה