שנה אזרחית טובה לכולן! והתייעצות..

tovim

New member
ההריונות שלי טובים ב"ה

אני לא מהזן העייף ולא מרגישה תשישות יתר בגלל הריון. גם עניין ההקאות פוסח עלי ויש לי "רק" בחילות בשליש הראשון. נכון שזה לא מאד קל להיות בהריון עם תינוק קטן בבית שעוד צריך להרים הרבה על הידיים ועוד מתעורר הרבה בלילה אבל בשעתו, כיון שזו היתה בחירה שלי, הסתדרתי די טוב. מהריון להריון זה נהיה מעט יותר קשה כי המטלות בבית גדלו ותשומת הלב לילדים דרשה יותר. בהריון הנוכחי, למשל, אני מוצאת את עצמי יותר מותשת לעיתים. מצד שני זה גם עניין של גיל. מזדקנים, את יודעת...
 
אצלנו הפרש שנה. מתוכנן. לנו זה טוב.

גם את הילדים הבאים אנחנו רוצים לעשות בהפרש כזה. כשאני ובעלי רואים הורים עם ילד אחד בן 3-4, לנו זה נראה מוזר. משהו בער לנו בפנים לעשות עוד אחד. אני לא יכולה לדמיין את עצמי עכשיו מגדלת רק את אסף (בן שנתיים). נראה לי כ"כ טבעי להיות אמא לשניים. יותר מכך, כשאני רואה נשים באיזור שלי (כולן כאן הורים צעירים) עם ילד אחד בן 2-3 והן עוד לא בהריון נוסף לי זה מוזר. כלומר, אני מתפלאת שאותו צורך שהיה אצלי לא קיים אצלן. אבל אני יודעת שהבחירה שלנו מוזרה לאנשים אחרים בדיוק באותו אופן. עד עכשיו רבים מאמינים שיואבי הוא "תאונה". אסף רגיל למציאות שבה הוא לא לבד. מגיל שנה יש לו שותף בבית וזה נפלא. כשהוא חוזר מהגן (ב-13:00) הוא ישר שואל: "איפה יואבי?". וגם יואב כל הזמן מחפש אותו ורוצה להיות איתו. מה שמוזר לי זה שאנשים מקבלים תאומים בהתרגשות וב"איזה כיף לכם" כשתאומים זה לא מתוכנן, אבל כזוג מתכנן ילדים בהפרש צמוד זה נראה לאנשים לא הגיוני, לא רצוי. מה שאני רוצה לומר לך שזה דבר נפלא, לא הייתי משנה זאת. הקשיים חולפים מהר ואת נשארת עם היתרונות של שני אחים קרובים. כל פעם שאני ובעלי רואים את שניהם משחקים יחד (וגם מתכסחים יחד
) אנחנו שמחים על הבחירה שלנו. שיהיה לך בהצלחה, אמא של אסף ויואב
 

שָׂרָה

New member
את מספרת לנו את זה?

שלום וציפי כבר מתכסחים.. וציפי כולה לא הגיעה עוד לגיל שנתיים וכבר מתכסחת כמו גדולה
 
למעלה