נחמה... אולי
כשרק נכנסתי לפורום הנפלא הזה, מישהו הביא קישור לקטע מתורגם שכתבה בת לחולת אלצהיימר. האם כבר לא זיהתה את בתה, לא קמה מהמיטה, בקושי תפקדה... אבל כשהבת נכנסה לחדר, אורו פני האם, והיא אמרה: "את היא זו שאני אוהבת"? זה, ענתי, מה שנשאר לנו. רגש בסיסי, חזק, שלא תמיד ניתן (לחולה, כמובן), לבטא אותו במילים. אז שתדעי לך, ענתי... ידיעה גמורה ואמיתית ומושלמת. שאמא שלך תמיד תאהב אותך, אפילו אם לא תזהה אותך בשמך, או אם לא תוכל לומר לך זאת במילים. כמו שתינוק אוהב את אמו, בלי לזהות אותה ברמה ה... קוגניטיבית, ובטח בלי לדעת לומר זאת במילים. שתהיה לך, ולכולנו, שנה טובה יותר.
