shushu10 איכות חיים זה לא מה
שאנשים רגילים מדברים על. וכמובן שזה לא מה שאני חשבתי. איכות חיים הוא מושג מאוד ארצי, זה שאתה יכול להשיג את מה שאתה רוצה במינימום מאמץ. ושוב יש הרבה מקרים שנעשים מאמצים גדולים לתקופה קצורה. אבל העיקרון הוא לחיות טוב (כמות סבירה של כסף, נוחיות ריגשית), לעשות הכל, ולא להתאמץ יותר מדי, בכדי לא להגיע לשחיקה. בשביל זה כל אחד צריך ללמוד את הקצב הפנימי שלו. לחזק את היכולות האמיתיות ולוותר על דברים לא נחוצים. ובעיקר להפסיק להשוות את עצמך לחברים שלך. אתה מה שאתה ועם זה תחייה את חייך, עדיף לשאוף לחיות בשמחה, ובאופטימיות במסגרת של האני הקטן שלך. זאת איכות חיים עבורי. ובקשר למהות הפורום, נראה לי שהוא הפך להיות פורום של לטיפות על הראש, במקום פורום עבודה. זה לא שאני לא מרגישה צער עבור הסובלים. אבל לפי השקפת עולמי עדיף לעשות מאשר לבכות, הבכי יעבור תוך כדי עשייה. ולשם העניין, אהבתי את ההחלטה של יעל (מנהלת הפורום) לצאת להליכה למרות עייפותה, במקום ללכת לישון.קצת קשה לי עם הדפוסים המסכנים שמתחילים להווצר פה. אני מבינה שאני מקוממת כאן מספר אנשים. יחד עם זאת אולי יהיו כאלה שיאהבו את הדרך שלי לשינוי. אני מניחה שיש מקום לכולם, ואני לא מתנצלת על מי שאני.
שאנשים רגילים מדברים על. וכמובן שזה לא מה שאני חשבתי. איכות חיים הוא מושג מאוד ארצי, זה שאתה יכול להשיג את מה שאתה רוצה במינימום מאמץ. ושוב יש הרבה מקרים שנעשים מאמצים גדולים לתקופה קצורה. אבל העיקרון הוא לחיות טוב (כמות סבירה של כסף, נוחיות ריגשית), לעשות הכל, ולא להתאמץ יותר מדי, בכדי לא להגיע לשחיקה. בשביל זה כל אחד צריך ללמוד את הקצב הפנימי שלו. לחזק את היכולות האמיתיות ולוותר על דברים לא נחוצים. ובעיקר להפסיק להשוות את עצמך לחברים שלך. אתה מה שאתה ועם זה תחייה את חייך, עדיף לשאוף לחיות בשמחה, ובאופטימיות במסגרת של האני הקטן שלך. זאת איכות חיים עבורי. ובקשר למהות הפורום, נראה לי שהוא הפך להיות פורום של לטיפות על הראש, במקום פורום עבודה. זה לא שאני לא מרגישה צער עבור הסובלים. אבל לפי השקפת עולמי עדיף לעשות מאשר לבכות, הבכי יעבור תוך כדי עשייה. ולשם העניין, אהבתי את ההחלטה של יעל (מנהלת הפורום) לצאת להליכה למרות עייפותה, במקום ללכת לישון.קצת קשה לי עם הדפוסים המסכנים שמתחילים להווצר פה. אני מבינה שאני מקוממת כאן מספר אנשים. יחד עם זאת אולי יהיו כאלה שיאהבו את הדרך שלי לשינוי. אני מניחה שיש מקום לכולם, ואני לא מתנצלת על מי שאני.