שני ערוצי תקשורת- ביטוי עצמי והקשבה

bamik

New member
איה שלום,בנוגע ל...

מה ששוחחנו אתמול רציתי להוסיף שדבריך האירו ,את מחול הצמיחה כולו, כפי שאני מבינה אותו כרגע. כתבת במייל הקודם כמה את שקיעה בנושא האמפתיה,ועד כמה לפעמים זה מצב לא טבעי,אני שם אתך מאד מאד,אבל אני חושבת שאני קצת פחות תובענית מעצמי,בענין האמפתיה לסביבה, אולי כי אני מאד עסוקה כרגע בחיבור לעצמי, ובחיזוק האסרטיביות שלי ברבדיה העמוקים יותר, ויתכן שהסביבה הקרובה לי תובענית כרגע פחות, דבר אחד אני מרגישה בוודאות, ננגעתי, תקשורת מקרבת כמו לכדה אותי וזו הרגשה נפלאה,אני שם בדרך ,עם העליות והמורדות. את יודעת באתר של יעל"השנה שלי" [האם את מכירה אותו?]היא עוסקת בשינוי ומדברת שם על יעדים ברורים,ועל תוכנית להשגתם. ואני שואלת- האמנם ענין האסרטיביות ,מתן אמפתיה לעצמך הוגדר באופן ברור ונחרץ כיעד שלך? אשמח לשמוע בתיה
 

ה-איה

New member
היי בתיה

כיף לנהל איתך דיון
לצערי טרם התעמקתי ב'השנה שלי', אם כי מדברים ששמעתי כאן, זה יהיה אחד הדברים הראשונים שאעשה כשרק יתפנה מעט זמן. אבל לשאלתך - בפירוש לא. לא הגדרתי יעדים, לא מעורפלים ולא ברורים... מקווה להצליח לעשות זאת בקרוב ולהשיג את היעדים האלה...
 

bamik

New member
איה

מה אומר לך,כנראה ששם בחיבור לעצמנו מתחיל הכל ולשם חוזר, אני מניחה ומקוה שעוד נחזור ונדבר בנושא, את יודעת ,מכל שיחות הנפש ,ויש כאלה לא מעט,פעם ראשונה אני מוצאת עצמי בתחילת שיחה ענינית בנושא, מעבר לסיפור של כל אחת,כשברקע מתנגנת תקשורת מקרבת, אאסוף לי ואגבש חומרים בנושא,ועוד אשוב... ואם את תקדימי אותי אשמח לשמוע ולהגיב בי בי בתיה
 

דוטקצי

New member
תקשורת עם עצמי בשני קולות

בוקר טוב רציתי לשתף במצב בו מתרוצצות בי שתי מחשבות סותרות, בני המופלא,חולה אפילפסיה (לא אלעה אתכם בקושי הנוראי,,,)התגייס לצבא, כעת בטירונות ,מאוד מאוד קשה לו,אני רואה אותו במצבים בלתי אפשריים-של תשישות פיזית ויפשית,,, מצד אחד אני יודעת שמהקושי הזה יצמח ,שההתמודדות הזו-שקשה לו גם תעזור לן בהתמודדויות אחרות בחיים,שהוא צובר חוויות-ואפילו שינן נעימות -הוא לומד על החיים..מצד שני אני רואה אותו באפיסת כוחות \ \על סף התמוטטות ,,הלילה התעורר מתוך סיוט בחלום-לקח את הנייד החל לצעוק ולברוח,,התעוררנו מהרש,,הבנו שהוא בתוך חלום ,,החזרנו אותו למיטה,, וכל הלילה ההתחבטות,,מה טוב לעשות?!?,,האם להשיך את הדרך שהיא קשה לו,, שהוא משדר מצוקה,,ואם נעזור,,במה נועיל,,הרי רוצים שיתמודד,,, והבוקר 4.30 השעון מצלצל והוא קם אורז את חפציו,, לוגם שתי לגימות מהקפה ,,, מזנקים לרכב ודוהרים שלא יאחר את הרכבת,,שיגיע בזמן,, המסר -אתה יכול,,לכולם קשה, כולם בוכים ,הקושי יסתיים, אלוהים הלואי ויתחזק ,הלואיויצליח להתמודד,,
 

bamik

New member
דוטקצי הוקר טוב

קראתי את דבריך והם נגעו בי מאד כי הייתי עם בעיה מאותה משפחה אבל הפתרון שונה. בני לא אובחן כחולה אפילפסיה באופן ברור אבל היו תופעות וסימנים היתה התקפה ,ואחרי בדיקות רבות הוחלט לשחרר אותו מהצבא. היו לנו שיחות רבות לפני תאריך גיוסו, אני הייתי בחרדות לא קטנות גם בשל הבעיה וגם בגלל נתונים נוספים באישיותו,והוא עשה את הבחירה,הוא לא התגייס. היה לו אומץ ויושרה גם לומר שאננו רוצה להתגייס,דבר שתבע ממנו תשלום חברתי ומשפחתי[במשפחה המורחבת] שהיה לא קטן, מה שהנחה אותי לאורך כל תקופת ההתלבטויות, הבדיקות.השאלות היה בני, מה טוב לו,מה מתאים לכוחותחו הפיזיים והנפשיים. והעובדה שהוא עושה את הבחירות שלו. באיזה שהוא שלב הוא אמר- אמא, אני יודע שאני לא צריך ללכת לצבא,ושם הסתיים השיח הסתיימו התהיות והשאלות. לא אומר שבכל התהליך לא שאלתי שאלות מאמתות אבל הן נשאלו מבלי ללחוץאלא לגופו של ענין. אני מעריכה שבנך רוצה לשרת,אני מאמינה ששוחחם רבות,ואני מתרשמת שאתם הורים תומכים, אבל השאלה האם עכשיו מתוך הקושי עשיתם שיחה איתו של מה הוא תושב ומבין שנכון עבורו ,האם נכון מאמץ קורע שכזה, ומה משמעות התשלום שהוא משלם. האם התיעצתם עם גורמים מקצועיים בצבא? האם משהו מלווה את הקושי העצום שבנך חווה? האם עשית דיבור נוסף עם עצמך על נושא ה"התמודדות",כלומר, האומנם אם הוא מחליט שמקומו לא בצבא,הוא בבחינת "לא מתמודד?" נשמע לי מהמעט שכתבת שאם המצב ממשיך כמו שאת מתארת אותו אתם והוא צריכים לעשות "חושבים"מה נכון ומה טוב באמת לבנך, ומתוך נסיוני רק אוסיף שהתמודדויות הן לא רק בצבא,, וילדים שרוצים לתרום ,מוצאים מקומות רבים לעשות זאת, אני מודעת למשמעות המשבר שבחור צעיר שכל חבריו בצבא עובר אם הוא לא משרת, אבל לטעמי שאלת השאלות מדוע והאם נכון לעבור את הקושי שהוא עובר, אני מאחלת לך, לכם כל טוב, ואשמח לשמוע ממך יום טוב בתיה
 

דוטקצי

New member
תודה בתיה

אני הולכת להקשר לצבא.,, היו המון שיחות ,התלבטויות,, פרטים נוספים:לבני פרופיל 45, הוא תודה לאל מאוזן שנה, מה שמכעיס אותו מאוד:בבקום לא אפשרו לו לראות רופא, בטירונות עדיין לא ספקו לו תרופות,, הטירונות בזיקים-רחוק מאוד מאוד מהבית,,, הכי הכי מתסכל אותו שנתנו לו "פטור קורסים- הבחור שעשה בגרות מלאה,,,אז הוא שואל \זועק למה?אני יכול כן לתרום ,,למה להיות שקמיסט? למה פטור קורסים? ל מ ה ? אני אשם שיש לי אפילפסיה?
 

bamik

New member
דוטקצי

ראשית בהצלחה- דבר שני , היום מערך התמיכה הנפשית והרפואית משופר לאין ערוך. אם תתקלי בבעיה למי להגיע שליח לי מסר ובקשרי הדלים אנסה לעזור,נשמע שמעבר לקשיים שתארת הוא גם נופל בין הכסאות .... אשמח לשמוע ננך וכמייטב יכולתי לעזור בתיה
 

דוטקצי

New member
בתיה תודה

תודה לך על האכפתיות שגילת בשעה שהייתי במצוקה אמיתית,, למרות קשייך האישיים ליוות אותי, התקשרת, התעניית ושינית לי את זווית הראייה, שירבו עוד אנשים מופלאים כמוך, הרבה בריאות לך ולבני משפחתך רותילה
 

bamik

New member
דוטקצי

אני מודה על המילים החמות- מקוה שדברים יתחילו להסתדר ולהתארגן, ואכן שנהיה בריאים.... כל טוב שבת שלום בתיה
 
למעלה