שנת שמיטה - עין תחת עין

שנת שמיטה - עין תחת עין

"וְכִי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן - עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה, וְנָתַן בִּפְלִלִים. וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה, וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל. כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה, תַּחַת חַבּוּרָה." (שמות כא, כב-כז) רבותינו ידעו פעם להמיר עונש בעונש. מדוע בנושא השמיטה הקידמה נעצרה ואף הולכת לאחור? בשיטות הגידול הנהוגות היום לא נגרם נזק, לא לאדמה ולא לגידולים ואין צורך לתת להם מנוחה. מדוע לא להמיר את עונש (עונש כלכלי לרובנו) השמיטה בדבר אחר?
 

tamarhp

New member
כי השמיטה היא לא עונש...

לשמיטה יש בעיקר רעיון רוחני-מהותי של ללכת להקדיש שנה שלמה ללימוד תורה, של להפקיד אדמה לעניים (בשמיטה הכל "הפקר"), ועוד.
 
איזה הפקר? איזה?

תנסי לאכול מההפקר הזה............. היכן כתוב לימוד תורה? נו, באמת, יש גבול, אולי בשם לימוד התורה וההפקרה נפתח בשנת שמיטה את הכל, כולל את המכולת של שלום. אולי גם אני אפסיק לעבוד בשם הרעיון הרוחני למשך שנה ואקדיש את זמני ללמד את היהודים דעת.
 

tamarhp

New member
קודם כל

הרעיון לצאת ל"שנת שבתון" מהעבודה ולהקדיש את הזמן להתנדבויות מוצלח מאד ומממש יפה מאד את אחד מרעיונות השמיטה. דבר שני - התורה ציוותה דברים מסויימים. אם אתה מחליט להרחיב את זה מעבר לכך זו בעיה שלך, אף אחד לא ביקש.
 

אופירA

New member
מנהל
נו, באמת, יש גבול...

עם השבת אתה מסתדר - שהקב"ה מעוניין לקדש יום אחד בשבוע - ועם השמיטה אינך מסתדר, שהקב"ה מעוניין לקדש את האדמה אחת לשבע שנים? לא קשור כן נגרם היום נזק לא נגרם היום נזק. לא קשור מנוחה. האדמה קדושה במשך שנה אחת כל שבע שנים. קודש היא לה'. עם הקב"ה לא מתווכחים. מי שמנסה להיות חכם יותר מהקב"ה - רואה את התוצאות (חור באוזון, מחלות מעניינות וכו'). אם הקב"ה מקדש את השבת - הוא יודע מה הוא עושה. אם הוא מקדש את האדמה בשנה השביעית - הוא יודע מה הוא עושה. כל מה שאנו צריכים זה להבין מה הקב"ה אומר, ולעשות מה שהוא אומר, ולא לנסות להיות יותר חכמים ממנו. כי קודם כל צריך להבין למה האנשים לא חכמים יותר ממי שברא אותם ואת העולם כולו. אם לא מבינים את זה - אי אפשר לדבר על כלום. מכיר את השיר של מתי כספי? "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה יהי אור / הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך / הוא לא חשב באותו רגע על השמיים / אבל העצים כבר התחילו מתמלאים מים / וציפרים קיבלו אויר וגוף... / הוא לא חשב באותו רגע / על בני האדם, בני אדם לרוב / אבל הם כבר התחילו לחשוב על עצמם בלי עלים / וכבר החלה מתרקמת בליבם / מזימה על מכאוב... / כך, כך אהיה מאושר, אמר בליבו האלוהים הטוב. אבל הם כבר היו לרוב..." אז זהו, זה לא הולך ככה... זה סתם שיר אהבל (והבעיה היא שהרבה אנשים חושבים בחשיבה הזו, של השיר!). וקודם כל את זה צריכים להבין - אנחנו לא כאן כדי לתת לקב"ה הצעות ייעול. הוא ממש לא זקוק להן. אנחנו אמורים להבין מה הוא מתכוון שנעשה, ולהבין שמה שהוא רוצה שנעשה זו גם חובתנו וגם הדבר הנכון ביותר עבורנו. אז הוא לא מדבר על המכולת. הוא לא הפקיר את רכוש העולם, אלא קידש את האדמה ושמט את החובות. זהו. ונתן כללים בתורה איך לעשות את זה בדיוק. ומה מותר לתת לו ביטוי בזוויות שונות ומה אי אפשר לתת לו ביטוי בזוויות כאלה. אנחנו אוכלים מצויין מההפקר הזה. אנחנו ממנים שליחים שמביאים לנו את ההפקר הזה מהשדות (כי קו 18 לא מגיע לשם, אז אין לי איך להגיע). כיוון שלהרבה אנשים אין איך להגיע, לבית דין יש אפשרות לקבל לידיו את השדה ע"מ לאפשר חלוקה לכל האנשים שלא נוח להם לרוץ לשדות להביא ירקות, כי הם צריכים כל בוקר ללכת לעבודה. והוא יכול לקבל לידיו גם את החובות, כדי שאנשים לא יימנעו מלהלוות. כשמוצאים פתרונות להקל עליך - גם זה לא מוצא חן בעיניך. כי מה שאתה באמת רוצה זה לבנות מגדל שראשו מגיע עד השמים ולעשות מלחמה בבורא העולם... ולעשות מה שהקב"ה לא ציווה (להפסיק לעבוד) - לשם מה, בדיוק? תיכף תגיד לי: אז למה החקלאי המסכן נאלץ להפסיק לעבוד שנה שלמה? אז אני אגיד לך: למה הסוחר המסכן נאלץ להפסיק לעבוד 54 יום בשנה כל שנה? ככה הקב"ה ציווה, והסוחר יחלק את הפרנסה שלו מפדיון של 300 יום בשנה על פני 354 ימי השנה, והחקלאי יחלק את הפרנסה שלו מפדיון של 6 שנים על פני 7 שנים. והקב"ה הבטיח שהוא לא יינזק (וכיוון שהוא אחראי על הגשם, אז בוודאי שהוא בר סמכא בנושא זה יותר מכל החזאים ועובדי מקורות גם יחד...).
 
אם הוא דורש "עין תחת עין..." הוא יודע מה הוא

עושה. מי שלא יודע זה את/ה. מה בסך הכל ביקשתי - פרשנות דומה.
האם אי פעם יכנס הגיון למשוואה?
 

semi auto

New member
:- D טוב........

"וקודם כל את זה צריכים להבין - אנחנו לא כאן כדי לתת לקב"ה הצעות ייעול" אני מניח שלא פתחת ספר גמרא בחייך...
 

semi auto

New member
ברור, הרי הכי קל ../images/Emo36.gif../images/Emo36.gif

לראות אדם שלא מקיים ולהניח שזה מכיוון שהוא לא מבין את הדברים לאשורם. זו תמיד תהיה המסקנה כשנקודת המוצא שלך היא שאתה צודק ולא יעזור בית דין. אפרופו, איך אתה מסביר את מה שעשו לרבן אליעזר בתנורו של עכנאי, אם לא הצעת ייעול ושיפור לקב"ה ??? (ואפילו כפוה עליו.. "ניצחוני בניי ניצחוני")
 

אופירA

New member
מנהל
אתה מכיר את תנורו של עכנאי?

ואתה רואה שם הצעת ייעול ושיפור לקב"ה??? מאיזה ידע? אין שם שום הצעת ייעול. יש שם 2 עניינים: א. ניסיון שניסה הקב"ה את החכמים, האם ידבקו בכללים שנתן ללימוד התורה, ולא יושפעו מלחץ לא פשוט של נסיבות - כלומר ניסיון של דביקות באמת ובחקירת הרצון האלוקי לעומק. (הווה אומר - בדיוק ההיפך מהצעת יעול!) ב. העיקרון של ניתנה התורה לעם ישראל, ואמת מארץ תצמח. אבל האמת אינה נתונים לאינטרפטציות ולשינויים, אלא היא אמת אלוקית, שצומחת מהארץ. החכמים אינם משכתבים את האמת לפי צרכיהם או נוחיותם, אלא בצמידות לכללי האמת שהכתיב הקב"ה, הם קובעים את הביטויים המעשיים של האמת בארץ. אבל פה החבר'ה מבקשים לשנות את כללי האמת של הקב"ה, ולהתאימם לאיזה עיקרון של נוחיות או היגיון שאינו היגיון האמת האלוקית. לכן קודם להבין את האמת האלוקית (האדמה קדושה בשנת השביעית), ואח"כ להבין איך לקיימה. ואת ההלכה על שיטותיה ופרטיה מבססים על הדרכים שבהם נדרשת ההלכה מתוך התורה והעקרונות הרוחניים שאינם ברי שינוי ואינם ברי הצעות ייעול! יש בסיס שאינו ניתן לשינוי, ויש פרטים ופרטי פרטים שניתנים לדרישה וללמידה ולהבנה עפ"י החכמים. מה שחייך הקב"ה "ניצחוני בני" - משמע שעמדו בניסיון ונצמדו לכללים שהכתיב להם בסיני, ולא התבלבלו ע"י כבודו של הרב בעל הדעה הסותרת את דעת הרוב (הגם שהיו לכך השלכות לא פשוטות!) ולא ע"י בת קול שאישרה את דעתו ולא ע"י כל האלמנטים הלא פשוטים שהעידו על דעתו כנכונה. ו-70 פנים לתורה, אבל אמת מארץ תצמח. כל הפנים שורשם אמת אחת בעולם האמת העליון, אבל מארץ מצמיחים את האמת עפ"י הכללים, והכללים הם "אחרי רבים להטות" וכל שאר הכללים הקובעים כיצד תיקבע ההלכה. יש פה למידה לעומק של הרצון האלוקי המדויק. איפה הצעת הייעול, בדיוק?
 

semi auto

New member
פשוט מאוד,

אלוהים (בכבודו ובעצמו) אומר א', וחכמים אומרים ב'. פעם ראשונה שאני שומע את המדרש הזה שזה היה בכלל נסיון אלוקי (אשמח לקבל את המקור), וזה לא ממש נראה לי. (מצטער אבל קצת מזכיר לי ילד שמתפדח ואומר, כן אני גם ידעתי את זה.. רק רציתי לבחון אם אתה גם יודע...) 70 פנים לתורה והשאלה היא איך אתה דורש את הפסוק, כדי לדעת מה האמת שתצמח להלכה. אולי אתה ממש לא תשוש לעיין באתר דעת אמת (ככה זה כשאתה נעול על הנחת יסוד), אך תוכל למצוא שם המון דוגמאות לפסיקות חכמים שהתבססו על הגיון קלוקל (לא שאלו לא דברי אלוקים חיים רל"צ, (אלה ואלה), אבל כנראה שהחכמים של היום היו פוסקים אחרת) ,פסיקות שהתבססו אך ורק על ידע מדעי שגוי של אותה תקופה, או שביטלו ידע מדעי (ועובדות מוצקות) מפני "חוכמתם" של הראשונים. אז אתה אומר שהאדמה "קדושה" בשנה השביעית. אני מבין מה המשמעות של אדמה רטובה, יבשה, פורייה, כחולה.... אבל מה המשמעות של אדמה קדושה ? (חוץ מהעובדה שיש אנשים שמוכנים להתפוצץ בשוק הומה אדם למען מונח דומה...) האדם המציא את החקלאות כבר לפני אלפי שנים, השמיטה לא קיימת אצל אף אומה אחרת, ועדיין, אני לא רואה שטחים חקלאיים שנהרסים בהמונייהם בגלל שלא נתנו לאדמה שבתון... ובשורה התחתונה: למה לכם לפגוע בפרנסתם של חקלאיי ארצנו ? ולמה להשניא (מצטער אך זו התוצאה של מעשי הרבנות) את הדת על הציבור שאינו קרוב אליה ? אפשר להסתפק בהיתר המכירה -כמו הרב קוק זצ"ל (אני מניח שלא החטא והחטיא את הרבים לדעתך..) וממש כמו שהקשו חכמי הגמרא על ענישת בית דין במקרה של שלל איסורים שהעונש מן התורה עליהם הוא מיתה, כך שסנהדרין שהמיתה אדם פעם ב 70 שנה נקראה קטלנית !! האנטרסים של רבניך ברורים... כח ושררה !
 
../images/Emo45.gif, אני סך הכל רציתי שחברי הפורום הנכבד

יחשבו שוב וינסו ברוח העבר להגיע להסכמה כיצד ניתן ליישב את המצווה היום מתוך הבנה שיש לקיים את רוח המצווה. רוח המצווה אומרת מנוחה לאדמה כל שנה שביעית על מנת שתמשיך להניב ומתן בסתר. מתן בסתר ניתן לפיתרון אם כך נשאר להגדיר מה המנוחה המתאימה לאדמה הקדושה הזו. מה לעשות? הםם יודעים יפה מאד למצוא הסברים מדוע הקב"ה כה צדק בהנחיותיו - למשל מילה, אך כשהדבר מגיע להחלטה שעשוייה ליפגוע באינטרסים הכלכליים של רבניהם, הבינה לוקחת שני צעדים לאחור. נראה לי שהבקשה קצת גדולה עליהם. המלצתי להם היא במקום לנסות ללמד את החילוניים יהדות מהי שילכו לילמוד מהי יהדות בעצמם ואולי אי פעם יצאו מהריבוע.
 

אופירA

New member
מנהל
רוח המצווה אינה מנוחה לאדמה - אלא קדושתה

מה זה קדושה - צא ולמד. גם בשבת שובתים ממלאכה, לא מעבודה. מותר לעבוד בשבת, אסורה מלאכת יצירה עפ"י הוראות מאוד מדויקות מה זה מלאכת יצירה ומהי קדושת השבת. את פרשנות הגמרא כמו התורה אין מפרשים עפ"י קונוטציות אישיות (ילד שמתפדח) אלא עפ"י הכלים שבהם נדרשת התורה. אם תלמד את הגמרא עפ"י הפירושים שיסודתם בקודש, שנמסרו במסורת לעם ישראל 3000 שנה ולא עפ"י מצבי רוח שונים של חבר'ה מהאינטרנט - תדע אל נכון מה רוח המצווה, כיצד לקיימה לפרטיה בנסיבות א', בנסיבות ב', בנסיבות ג', בדור א', בדור ב' ובדור ג' - הכל עפ"י הרצון האלוקי בכל מצב של שינוי הנסיבות. כשם שבבריאת העולם הרצון האלוקי היה שהאדם לא ימות, ובהתאם לנסיבות הרצון האלוקי היה שהאדם יילד וימות, ובהמשך הרצון האלוקי היה להחריב את העולם במבול ולהשאיר את נוח ובניו ואח"כ לא להחריב יותר את העולם בחטאי האדם - כך גם בכל רצון אלוקי יש לבטא את הרצון האלוקי בהתאם לנסיבות, עפ"י הכללים הכתובים בתורה כיצד מבטאים את הרצון האלוקי בכל נסיבות משתנות, והתורה לא משתנה, כי יש לה כללים מסורים במסורת קפדנית שלא השתנתה במאומה (ביסוד - רק הנסיבות השתנו!) מיום שניתנה מהר סיני. לא מבינים - ללכת ללמוד איך זה הולך. להתווכח על בסיס שלא לומדים ולא יודעים ולא מבינים - זה נבצר מכוחותי.
 
איזה כיף שאתם ממציאים כל פעם מחדש הגדרות

שיתאמו את השקפתכם הנוכחית שתואמת את הפרשנות הנוכחית. אני כזכור למדתי אי שם בעבר לעומק גם תנ"ך וגם גמרא. כמה חבל שאת התנ"ך כל החברה הדתית הפסיקה לילמוד. לגבי השבת הצחקת את פפו, מותר לעבוד? וזה על פי איזה רב? הרב שעשית לעצמך?
 

tamarhp

New member
למה אתה קורא "לעבוד"?

נכון, אסור ללכת לעבודה - אבל לא לזה אופירה התכוונה. האיסור בשבת הוא על מלאכת יצירה -אסור להדליק אש, אסור לבנות, אסור לצייר, ועוד. כל המלאכות הן מלאכת היצירה במשכן - אפיית הלחם, הכנת הבגד ובניית המשכן. מותר לי לעבוד ולא לנוח 24 שעות: מותר לי לקום בבוקר ולהכין סלטים לסעודה, מותר לי לקום מהשולחן ולהגיש את האוכל, מותר לי לצאת עם הילדים לגינה ולשחק איתם למרות שכל אלו גומרים ל"חוסר מנוחה" ומאמץ גופני. האיסור הוא על מלאכה.
 
נדמה לי שהיושב במרומים נח ביום השביעי

אז איזה כייף שלנו מותר לעבוד. מסחר הוא מלאכה או אבי אבות אבותיה אבל מסחר בעלייה לתורה חשוב מקובל ולגיטימי אחרת מהיכן יגיע הכסף. והכי חשוב המסחר ביום כיפור, בכמה סגרו אצלכם ביום הקדוש הזה את מפטיר יונה? אהה, נכון, בעצם מותר לי להעלות ולהוריד מעלה ומטה משקולת של טון כל עוד אני לא זז מילימטר. מעניין איך הוא לא חשב על זה. איזה מזל שאנחנו פועלים לפי פרשנות הרבנים, איזה מזל שחלקינו פועל לפי רב זה ואחר לפי רב אחר המוציאים הנחיות סותרות ובסוף כולם מגיעים לען.
 

tamarhp

New member
הבורא נח מיצירה, מבריאה

זה בדיוק מה שאסור: מלאכה יוצרת. גם מסחר אסור. להרים משקולות באופן עקרוני היה מותר, אבל זה "עובדין דחול" ומשתדלים שלא לעשות עבודה גופנית בשבת - בכל מקרה אלו דברי חכמים ולא מהתורה.
 

גלבטרון

New member
לבשל זה לא מלאכה אבל לצייר כן?

זה תלוי בנקודת המבט של הבן אדם, לא? עבור טבח, לצייר זה לא עבודה אלא הנאה. עבור צייר לצייר זה עבודה. עבור טבח לבשל זה עבודה. עבור כל אדם אחר (לרבות הטבח) זה צורך קיומי כדי לצרוך מזון על מנת להתקיים. יש לקחת את הדברים בפרופורציה ולא לבצע הגזמות מיותרת. כל מה שרשום בתורה על השבת הוא שביום השביעי לבריאת העולם אלוהים שבת מכל מלאכתו אשר עשה וכי הוא בירך אותו וקידש אותו כי בו הוא שבת מכל מלאכו אשר ברא אלוהים לעשות. בשמות רשום אותו דבר + לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגם ניתנת הסיבה למה - כי ה' עשה את העולם ב-6 ימים ונח ביום השביעי. ובדברים נאמר זכור את יום השבת לקודשו. אם אדם קורא את הפסוקים הללו (וכמובן את הספרים בהם הם מופיעים) זה דיי ברור כי הכוונה היא לא לעבוד בשבת ולא לא ליצור. הרי אי אפשר שלא ליצור דברים. הגוף יוצר פחמן מחמצן. כאשר אדם מכין אוכל הוא יוצר דבר חדש מכה דברים אחרים (2 פרוסות לחם+נקניק+חסה+עגבניה+מלח=כריך. דבר חדש שלא היה קיים לפני הכנתו. המוצרים מתערבבים אחד עם השני). אדם רוצה להיות עם ילדיו אז הוא יוצר להם סיפור מדימיונו וכולי וכולי. הכוונה של הפסוקים הללו היא שאדם לא יעסוק במלאכה שנועדה לפרנסו. אם עובד אדמה - לא יעבוד את האדמה. אם צייר לא ייצר לשם עבודה. אם נפח - לא יעבוד בנפחיה. אבל אין שום בעיה לצייר בשביל הנאה, לאכול אוכל חם, לכתוב מכתב למישהו אהוב וכו' - זו כבר הגזמה מופרזת ופרשנות מוטעת. אני רוצה לפגוש באדם אחד (שמאמין כי התורה היא מאלוהים בכבודו ובעצמו) שבאמת ובתמים חושב שאלוהים יכעס עליו ויעניש אותו אם בשבת הוא ישחק עם ילדיו, יכתוב מכתב אהבה לאהובתו, יתקן את בגדיו שיהיה לו מה ללבוש, ינקה את ביתו (כי אין לו זמן במשך השבוע) או יאכל אוכל חם בשבת. למה שאלוהים, שעל פי האמונה הוא ישות עליונה, כל יודעת ובעלת כוח רב, יהיה איכפת אם אדם יאכל קציצה מטוגנת בשבת או כריך? ויעניש אותו על כך שהוא אכל אוכל חם בשבת או כתב מכתב לאהובתו? התשובה היא פשוטה מאוד - אין שום סיבה! זו סתם פאנטיות מוגזמת ומיותרת לגמרי. אדם רוצה בשביל עצמו להגזים בפרשנות, בבקשה שיהיה לו. אבל לכעוס על אנשים אחרים שלא מגזימים כמוהו ולנסות לכפות עליהם שינהגו כמוהו - זה לא בסדר. לא תקין ויש לעצור את העיניין.
 

tamarhp

New member
לא.

גם ציור הוא מלאכה וגם בישול הוא מלאכה. אסור לבשל בשבת. אתה שוב מתבלבל בין עבודה למלאכה - זה לא משנה אם אני עושה את זה בשביל להרוויח כסף או בשביל הנאה, מלאכה היא יצירה - ולכן גם בישול אסור כיוון שהוא יצירה. הקב"ה ברא את העולם ב6 ימים >> הוא יצר דברים. ביום השביעי הוא שבת ממלאכה, מיצירה. ההגדרה של מהי מלאכה לא תלויה בנק' המבט של האדם אלא הוגדרה בבירור: ל"ט אבות מלאכה שהיו עושים במשכן, בהכנת הבגד, הכנת הלחם, ובניית המשכן. לצייר אסור כי זה חלק מבניית המשכן. לבשל אסור כי זה חלק מהכנת הלחם. מל"ט אבות המלאכה האלו נגזרו עוד תולדות שהן מלאכות נוספות שנגזרות מהן. (לספר סיפור מהדמיון לא נחשב יצירה כיוון שאין בה ממשות. אבל לכתוב אותו זו בעיה, כי כתיבה זו מלאכת מחשבת ויצירה) כל מה שאתה כותב היה נכון אם היית קראי - שהולכים רק על פי התורה שבכתב (ולא מבשלים גדי בחלב של אמא שלו). אבל מכיוון שיש גם את התורה שבעל פה, שעל פי האמונה ניתנה יחד עם התורה שבכתב בהר סיני ובתקופת התנאים נכתבה כיוון שהתחילו לשכוח אותה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהקב"ה הגדיר בדיוק מהי מלאכה אסורה (ל"ט אבות מלאכה ממלאכות המשכן), ונתן סמכות לחכמים לעשות גדר לתורה. הסיבה שיש איסורים נוספים היא בגלל טבע האדם: נניח שנגיד לילד להשתולל בתוך מעגל, אבל אסור לו בשום פנים ואופן לצאת מהמעגל אחרת הוא יפול לתהום. יהיה לילד מאד מאד קשה להיזהר כל הזמן לא לצאת מהמעגל. לכן החכמים בונים מעין "גדר" פנימית - שגם מרחיקה אותו מהגבול, וגם מציבה גדר ביטחון. כך הילד יכול "להשתולל" באופן חופשי יותר, והסכנה מתמעטת בהרבה - אלא אם כן הילד יחליט לטפס על הגדר, לחתוך אותה, או להתנגש בה בעוצמה. ועוד משהו: המצוות והאיסורים הם לא כי אלוקים כועס עלינו, אלא כדי לחיות בעולם טוב ונכון יותר. לא את הכל אנחנו מבינים, חלק מהדברים הם רוחניים, ואנחנו מאמינים שחלק מהעולם הוא רוחני. אנחנו לא רואים מה קורה בפועל כשאני נמנעת מלצייר, אבל אנחנו מאמינים שיש לזה משמעות עליונה ורוחנית שאין לנו כלים לראות אותה. יש הרבה מצוות שאפשר לראות בבירור כיצד הן משפיעות עלינו ועל העולם, כמו לא לדבר לשון הרע, לכבד הורים, צניעות, ועוד. זה הופך את החברה למוסרית יותר, בדרך כלל (תמיד יש חריגים). יש מצוות שאי אפשר, כמו פרה אדומה למשל. ונק' מבט אישית על שבת: כשהייתי ילדה ואפילו נערה היה לי מאד קשה עם שבת. הייתי מחכה למוצ"ש בשביל לצייר כי פתאום עלה לי רעיון מדהים והשראה פראית, הייתי מחכה שתיגמר השבת בשביל לגלוש באינטרנט, או לדבר בטלפון. רק איפשהו בתיכון כשהתחיל העומס - הרגשתי כמה ששבת היא דבר מדהים. הרגשתי שמתחולל בי שינוי, והייתי פשוט מחכה לשבת (ועדין). בשנים האחרונות התחלתי ממש להרגיש רע בכל פעם ששבת יוצאת, ואם תשאל אותי מה היום שאני הכי לא אוהבת - זה מוצאי שבת. קשה לי כשהשבת עוזבת, אומרים שבשבת יש "נשמה יתרה" בגוף, ופשוט מרגישים את זה. יום שכולו מנוחה, יום ש"כופים" עלי לא לעשות ש"ב ועבודות ולא לבהות במחשב או בטלוויזיה אלא לקחת לעצמי יום חופש-נופש, יום ש"כופים" עלי להתנתק מעיסוקי היום יום ולהיות עם המשפחה ברוגע (וזה תורם לזוגיות חבל"ז, מניסיון), יום ש"כופים" עלי לא לרוץ ממקום למקום אלא לשבת בבית במנוחה, לארוחות חגיגיות ושינה טובה. התחלתי להרגיש - פשוטו כמשמעו - עונג שבת. דיברתי עם לא מעט חילונים שלומדים איתי באוניברסיטה, שאמנם מנצלים את השבת לעשות את התרגילים והעבודות שנותנים לנו - אבל לפעמים ממש אומרים שגם הם היו רוצים ככה יום אחד לנוח, והם אפילו קצת מקנאים כשאנחנו חוזרים ללימודים עם המון אנרגיה, והם מותשים, שאנחנו שואלים אחד את השני איך היתה שבת, ואצלם חרשו ללימודים. ותתפלא, הציונים שלנו לא פחות גבוהים משלהם למרות שבמשך 25 שעות אנחנו לא נוגעים בלימודים.
 

גלבטרון

New member
תמימות זה לא תמיד דבר טוב

ברור מאליו שאת זכאית לאמונתך ולקיים אותם אבל תמימות יתר זה לא תמיד דבר טוב. "המצוות והאיסורים הם לא כי אלוקים כועס עלינו, אלא כדי לחיות בעולם טוב ונכון יותר"+"אנחנו לא רואים מה קורה בפועל כשאני נמנעת מלצייר, אבל אנחנו מאמינים שיש לזה משמעות עליונה ורוחנית שאין לנו כלים לראות אותה." זה שאת לא מציירת יום אחד בשבוע יעשה את העולם טוב יותר איך? זה שאת לא מציירת יום אחד בשבוע משפיע על מישהו/משהו אחר איך? כאשר מבצעים פעולה (קטנה ככל שתהיה) יש ביכולתה לגרום להשלכות (תיאוריית כאוס). אני חושב שאם מאמינים במשהו יש סיבה לאמונה. יש מאין "היגיון פנימי" בתוך אותו אדם שגורם לו לחשוב שאמונתו היא "נכונה" אחרת הוא לא היה מאמין בה. אבל להאמין בדבר מבלי להבין למה וכתוצאה מכך לא לבצע פעולות מסויימות בעיני זה דיי מטופש. אם אלוהים קיים אין שום סיבה שהוא יהיה קטנוני. הוא לא צריך שיהרגו בשבילו חיות (מה הוא יעשה עם גופה של שור מת?), הוא לא צריך שנילבש בגדים מיוחדים, הוא לא צריך שלא נאכל גזר כל יום שלישי או לא נאכל אוכל חם בשבת. מילא אם אמונתך הייתה נותנת סיבה למה הוא לא רוצה שתציירי או תאכלי אוכל חם בשבת אבל אין סיבה. הדבר הוא פשוט הגזמה כדי, לפי דבריך להיות מעין "גדר ביטחון". הדבר זהה למשל למצב הבא, אופנוע הוא כלי רכב יותר מסוכן מאוטו ולכן יוצא איסור לרכב על אופנוע. אבל יש אנשים שלוקחים את האיסור צעד אחד רחוק מידי וכעת אוסרים על ילדיהם לרכב על אופניים, גלגיליות, סקייטבורד, רולרבלייד, חד אופן, קורקינט, תלת אופן בנוסף לאופנוע. זה לא "גדר ביטחון" זו הגזמה פראית. הדבר זהה לחלוטין בעיניין השבת. יש לנו שכל ולכן רצוי שנישתמש בו. צריך לדעת היכן יש לבצע או לא לבצע דברים מסויימים ולא להפריז ולהגזים. + לא כל הסטודנטים לומדים בשבת. יש סטודנטים שלומדים 4 שעות בשבוע ומקבלים ציונים מעולים. הדבר תלוי באדם עצמו. את מנצלת את השבת להיות בבית, אחר בלבלות עם ילדיו בפארק שעשועים או לנקות את ביתו או לילמוד או לקרוא ספר טוב או לעבוד. + אני לא יודע איך זה בשבילך אבל עבורי ועבור מכריי לא לאכול אוכל חם בשבת זה לא כיף או מהנה ובמיוחד שעובדים קשה כל השבוע ולא יכולים לאכול ארוחה נאותה. ולראות סרט טוב בשבת עם משפחה/חברים כשיש סופסוף קצת זמן פנוי זה גם דבר טוב. מה שגורם לך להרגיש טוב לאו דווקא גורם לאחר להרגיש טוב ולהיפך. בגלל זה לא טוב לכפות על אחרים אמונות ומנהגים.
 
למעלה