שעות נוספות גלובליות במגזר ההיי-טק
שעות נוספות גלובליות במגזר ההיי-טק
בעקבות הדיון שהיה היום בפורום אני רוצה להעלות מחדש בעיה עקרונית ולנסות לראות האם ניתן למצוא לה פתרון. מרבית המעסיקים בענף ההיי-טק מעונינים להעסיק את עובדיהם בהסכם שכר גלובאלי הכולל שכר בגין שעות נוספות. מאחר והשכר בענף גבוה בהרבה מהשכר הממוצע במשק, ההסכם הגלובאלי בעצם מפצה את העובד על השעות הנוספות שהוא עובד באופן קבוע ולכן גם מרבית המועסקים בענף מוכנים להסדר זה. אבל מאחר וחוזי העבודה בענף הם רובם חוזים אישיים (וזה כנראה לא ישתנה בעתיד הקרוב), סעיף 5 בחוק הגנת השכר אוסר על המעסיקים לשלם שכר גלובאלי, לעובדים אשר חוק הגנת השכר חל לגביהם. כדי לעקוף את הבעיה החוקית מצאו המעסיקים פרצה בסעיף המעורפל בחוק שעות עבודה ומנוחה. סעיף 30 א 5 מוציא מתחולת החוק עובדים בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי. בפועל , למעלה מ 90% מהעובדים במגזר, עובדים תחת פקוח וניהול כמקובל במקומות עבודה אחרים ומידת האמון הנדרשת מתוכניתן איננה גדולה ממידת האמון הנדרשת מפקיד בנק, רופא, קופאי בסופר וכדומה, אך בתי הדין שרואים את שכרו הגבוה של העובד מקבלים בדרך כלל את טענת המעסיק ללא פקפוק וערעור. התוצאה היא, שמצבם של העובדים מורע באופן משמעותי וכל סעיפי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חלים על העובדים וחלק מהמעסיקים בענף מנצלים זאת , מעסיקים את עובדיהם בסופי שבוע , מעל 60 שעות עבודה בשבוע מעל 12 שעות עבודה ביום ועוד. אני חושב שצריך לתת פתרון חוקי ולמסד את השכר הגלובאלי בענף, בלי להוציא את העובדים מתחולת החוק. ברצוני לפנות לשר התמ"ת ואל חברי ועדת העבודה הרוחה והבריאות של הכנסת לתת מענה לבעיה. מנסיון שהצטבר בפורום אחר, (שמירת טבע) , פניות של אזרחים משפיעות לעיתים על חברי הכנסת ומעלות לדיון וחקיקה נושאים בעיתיים ומוזנחים. אני מעוניין לדעת, מהי הדרך הנכונה לתת מענה לבעיה. שינוי של חוק שעות עבודה ומנוחה, תקנות של השר בלי שינויי חקיקה, שינוי של סעיף 5 בחוק הגנת השכר, או שילוב כלשהו של שינויי חקיקה. ההצעה שלי, היא שיקבע שבענפים מסוימים (על פי החלטת השר הממונה) ניתן יהיה לקבוע שכר כולל לעובדים במגבלות ותנאים מסוימים . השר יפרסם בתקנות טבלה ליחסי מינימום ומקסימום בין שכר הבסיס לשכר הגלובאלי בגין שעות נוספות תוך התיחסות למספר השעות הגלובאליות הכלולות בהסכם ספציפי. התנאים המוצעים על ידי לאישור שכר כולל יהיו: תהיה הפרדה בחוזה ההעסקה ובתלוש השכר בין שכר הבסיס לשכר עבור שעות נוספות כלולות(גלובאליות). מספר השעות הנוספות הכלולות יפורט בחוזה העבדוה , ולא יחרוג מהשעות הנוספות שמותר להעסיק את העובדים בענף בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה והתקנות הנלוות אליו. לא ינוכו סכומים משכרו של עובד אם לא עבד שעות נוספות או שעבד מעט שעות נוספות. מעבר בין הסכם שכר רגיל להסכם שכר כולל ולהפך, יעשה אך ורק בהסכמה בכתב בין העובד והמעסיק. היחס בין רכיב השכר בגין שעות נוספות כלולות לשכר הבסיס יהיה בתחום שהוגדר בתקנות שפרסם השר. המעסיק לא יצטרך לכלול את רכיב השעות הנוספות הכלולות, בשכר החייב בפיצויי פיטורים ודמי חופשה/פדיון חופשה. דוגמא לטבלה ליחס השכר בגין שעות נוספות כלולות לשכר הבסיס. עד 10 שעות נוספות כלולות בחודש. מינימום 7% מהשכר, מקסימום 15% 10 עד 20 שעות בחודש. מינימום 14% מקסימום 25%. 20 עד 30 שעות בחודש. מינימום 20% , מקסימום 35%. 30 עד 60 שעות בחודש.מינימום 30% , מקסימום 50%. אשמח לקבל הערות , הן לגבי ההצעה שלי והן לגבי הדרך הנכונה לשנות את החקיקה.
שעות נוספות גלובליות במגזר ההיי-טק
בעקבות הדיון שהיה היום בפורום אני רוצה להעלות מחדש בעיה עקרונית ולנסות לראות האם ניתן למצוא לה פתרון. מרבית המעסיקים בענף ההיי-טק מעונינים להעסיק את עובדיהם בהסכם שכר גלובאלי הכולל שכר בגין שעות נוספות. מאחר והשכר בענף גבוה בהרבה מהשכר הממוצע במשק, ההסכם הגלובאלי בעצם מפצה את העובד על השעות הנוספות שהוא עובד באופן קבוע ולכן גם מרבית המועסקים בענף מוכנים להסדר זה. אבל מאחר וחוזי העבודה בענף הם רובם חוזים אישיים (וזה כנראה לא ישתנה בעתיד הקרוב), סעיף 5 בחוק הגנת השכר אוסר על המעסיקים לשלם שכר גלובאלי, לעובדים אשר חוק הגנת השכר חל לגביהם. כדי לעקוף את הבעיה החוקית מצאו המעסיקים פרצה בסעיף המעורפל בחוק שעות עבודה ומנוחה. סעיף 30 א 5 מוציא מתחולת החוק עובדים בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי. בפועל , למעלה מ 90% מהעובדים במגזר, עובדים תחת פקוח וניהול כמקובל במקומות עבודה אחרים ומידת האמון הנדרשת מתוכניתן איננה גדולה ממידת האמון הנדרשת מפקיד בנק, רופא, קופאי בסופר וכדומה, אך בתי הדין שרואים את שכרו הגבוה של העובד מקבלים בדרך כלל את טענת המעסיק ללא פקפוק וערעור. התוצאה היא, שמצבם של העובדים מורע באופן משמעותי וכל סעיפי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חלים על העובדים וחלק מהמעסיקים בענף מנצלים זאת , מעסיקים את עובדיהם בסופי שבוע , מעל 60 שעות עבודה בשבוע מעל 12 שעות עבודה ביום ועוד. אני חושב שצריך לתת פתרון חוקי ולמסד את השכר הגלובאלי בענף, בלי להוציא את העובדים מתחולת החוק. ברצוני לפנות לשר התמ"ת ואל חברי ועדת העבודה הרוחה והבריאות של הכנסת לתת מענה לבעיה. מנסיון שהצטבר בפורום אחר, (שמירת טבע) , פניות של אזרחים משפיעות לעיתים על חברי הכנסת ומעלות לדיון וחקיקה נושאים בעיתיים ומוזנחים. אני מעוניין לדעת, מהי הדרך הנכונה לתת מענה לבעיה. שינוי של חוק שעות עבודה ומנוחה, תקנות של השר בלי שינויי חקיקה, שינוי של סעיף 5 בחוק הגנת השכר, או שילוב כלשהו של שינויי חקיקה. ההצעה שלי, היא שיקבע שבענפים מסוימים (על פי החלטת השר הממונה) ניתן יהיה לקבוע שכר כולל לעובדים במגבלות ותנאים מסוימים . השר יפרסם בתקנות טבלה ליחסי מינימום ומקסימום בין שכר הבסיס לשכר הגלובאלי בגין שעות נוספות תוך התיחסות למספר השעות הגלובאליות הכלולות בהסכם ספציפי. התנאים המוצעים על ידי לאישור שכר כולל יהיו: תהיה הפרדה בחוזה ההעסקה ובתלוש השכר בין שכר הבסיס לשכר עבור שעות נוספות כלולות(גלובאליות). מספר השעות הנוספות הכלולות יפורט בחוזה העבדוה , ולא יחרוג מהשעות הנוספות שמותר להעסיק את העובדים בענף בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה והתקנות הנלוות אליו. לא ינוכו סכומים משכרו של עובד אם לא עבד שעות נוספות או שעבד מעט שעות נוספות. מעבר בין הסכם שכר רגיל להסכם שכר כולל ולהפך, יעשה אך ורק בהסכמה בכתב בין העובד והמעסיק. היחס בין רכיב השכר בגין שעות נוספות כלולות לשכר הבסיס יהיה בתחום שהוגדר בתקנות שפרסם השר. המעסיק לא יצטרך לכלול את רכיב השעות הנוספות הכלולות, בשכר החייב בפיצויי פיטורים ודמי חופשה/פדיון חופשה. דוגמא לטבלה ליחס השכר בגין שעות נוספות כלולות לשכר הבסיס. עד 10 שעות נוספות כלולות בחודש. מינימום 7% מהשכר, מקסימום 15% 10 עד 20 שעות בחודש. מינימום 14% מקסימום 25%. 20 עד 30 שעות בחודש. מינימום 20% , מקסימום 35%. 30 עד 60 שעות בחודש.מינימום 30% , מקסימום 50%. אשמח לקבל הערות , הן לגבי ההצעה שלי והן לגבי הדרך הנכונה לשנות את החקיקה.