שעשועי מידע מההיסטוריה העוסמנית

tsiporganeden

New member
והסוף

עוד בסוף המאה הי"ט, בעוד השבתאים יושבים שקטים בעירם ושלוים בשכונתם, התחילו להקים להם בתי-ספר מודרניים לחינוך בניהם; הזמינו מורים מחו"ל, בעיקר מצרפת להדרכת בניהם. שני בתי-ספר כאלה נוסדו בסלוניקי - "פאיז אלסביאן" ו"פאיויה". בעלי האמצעים שבהם שלחו את בניהם לאוניברסיטאות באירופה, נוסף על אלה שנסעו לשם השתלמות והכשרה לבתי הספר ולפקולטאות של אסטנבול הבירה, ובקרוב נתברכה העדה ברופאים ועורכי דין וכו'. כך קם אצלם מעמד של משכילים בעלי-מקצוע. מאידך גיסא גברו אצלם הקשרים עם ארצות המערב, מסחרם פרץ, ורבו ביניהם המתעשרים. לרגל הקשרים עם ארצות המערב נתרגלו לרעיונות חדשים ולמנהגי האומות המתקדמות. בשנת 1908, בזמן המהפכה התורכית הראשונה ("חוריה"). היה רובו של הנוער כבר משוחרר מהאמונות הקדומות ביעקוב קירידו ובעותמן בבא. רבים מהם היו חברים בלשכות הבונים החפשים (מאסונים), ומהם נצטרפו למפלגת האחדות וקדמה ("התורכים הצעירים"). טבעי הדבר, שבמהפכה זו (1908) היו השבתאים פעילים ביותר בשורות "התורכים הצעירים" וחדרו גם לשורות המנהיגות. מקצתם עברו לשאר ערי תורכיה והתחילו עוסקים במדיניות, והתיישבו בעיר הבירה. אחרי מלחמת יוון, כאשר סלוניקי נפלה בידי היונים, נתחזקה ההגירה משם לתורכיה, ובשנת 1923 עם חלופי-האוכלוסין עזבו כמעט כולם את סלוניקי. העשירים שבהם התיישבו בערים הגדולות, וקהלות שבתאיות גדולות וקטנות קמו בקושטא, באיזמיר, באנקרה, בברוסה ובקוניה; הבינונים והעניים שבהם נפוצו בערים הקטנות בכל רחבי תורכיה האסיאתית. בדרך כלל אפשר להגיד, שכל עוד ישבו השבתאים שלוים ושקטים בסלוניקי, מטרופולין שלהם, נזהרו מאוד לשמור על סודותיהם ותעלומות דתם, ואך מעט מזעיר נתגלה לחוקרים. אולם לאחר עברם לתורכיה ופיזורם החדש, נבעו מצפונותיהם ונתגלו לעין זרים. ההיסטוריוון הישיש אברהם גלאנטי נתן תיאור מקיף לחיי השבתאים ועברם, כשתים עשרה שנה לאחר צאתם מסלוניקי. והסופר התורכי אברהים עלא-אדדין ג'ובסא רכז את החומר שנצטבר בעתונות התורכית ובחוץ-לה. אלה היו מכתבים מבני הכת שכפרו בדתם, וגם חומר ממקורות אחרים. בהיותי בסלוניקי ובשאר ערי תורכיה - עוד בשנת 1909 - באתי במגע עם כמה מאנשי הכת והתחקיתי על אמונתם. פרסמתי את החומר המקורי שהשגתי מידם בשנת 1943 ב"ספר תפלות השבתאים, שירות ותשבחות", המכיל את השירות והתשבחות המושרות בפי בני הכת בלוית תרגום עברי. זהו אוד מוצל מאש, שריד מספרות-הסתרים שלהם, שבדרך כלל ספה-תמה.
 

ihtiyar

New member
../images/Emo10.gif הרבה יותר פשוט

לתת את הקישור. לפי חוקי תפוז (ולפי היושר האינטלקטואלי), נוהגים לצטט מהיכן לקוח הציטוט. אם לא - זאת עבירה על שמירת זכויות-יוצרים. השתדלי
לזכור לנהוג כך בעתיד
 

faridi

New member
לא מסכים עם איחתיאר

יפה עשתה ציפורגןעדן אשר קצרה לנו את הדרך וטרחה לכתוב כל כך הרבה על הנושא. אני אולי הייתי מתעצל. ברוכה תהיי פאשריקה
 

ihtiyar

New member
ציפורגןעדן, המאמר שציטטת הוא, איך לומר...

"קצת" ישן, לא? הוא נכתב לפני כ-60 שנה ע"י מי שהיה אח"כ הנשיא - יצחק בן צבי. מאז נכתבו מחקרים רבים ומעמיקים אודות שבתאי צבי והתנועה השבתאית (Dönme בתורכית). המאמר שהבאת כאן הוא די מביך - בלשון המעטה. יש בו מושגים שאף אחד כבר לא משתמש בהם היום. הגיע הזמן להתעדכן.... (או לחפש מאמרים יותר מעודכנים באינטרנט
)
 

SuzieRS

New member
קודם כל -תודה- לצפורגנאדן

תודה , כי:  א'
1- היא התיחסה להודעה,
2- טרחה לחפס את המאמר,
3- הביאה אותו אל הפורום.
ב'
1- לא היא כתבה את המאמר,
2- לימדו אותה ע"פיו
3- הטענה צריכה להיות אל מי שלימד אותה.
ג'
נושא ה-"Dönme” נושא ישן, מה מחפסים חדש ?
 

ihtiyar

New member
google ../images/Emo26.gif "גזור" ../images/Emo26.gif "הדבק"

זה מה שעשתה צפורגןעדן.
א) כשעושים כך, גם היושר האינטלקטואלי וגם החוק גורסים שיש לציין את המקור שהובא, כפי שעשתה ציפורגןעדן, <b>כולו, ללא שינוי אות אחת אפילו</b>!!
ב) אם מישהו מעיד שהוא למד לאחרונה אודות השבתאות, והמאמר שממנו הוא למד נכתב בשנת 1954......
אין לי מה לומר יותר על כך. ב-65 השנים האחרונות נכתבו ספרים ומאמרים גדולים ומעמיקים אודות שבתאי צבי והשבתאות. הגדול מכולם הוא כמובן גרשום שלום. אוסיף עוד כמה מהעשורים האחרונים:
* ברנרד לואיס, גדול המזרחנים החי היום כתב ב-1984 את הספר The Jews of Islam
* אילן כרמי כתב ב-1992 את הספר &quot;אתרים יהודיים באיסטנבול&quot; שבו גם מוזכרים השבתאים.
* ג&#39;ון פרילי כתב את הספר המקיף האחרון הידוע לי, שיצא בשנת 2002: The Lost Messiah

טוב, יש כאלה המעידים ש&quot;בשנה שעברה למדתי על השבתאים&quot;, ומסתפקים במאמר של 3 עמודים, מיושן ולא אקטואלי, משנת 1954 .
איש איש וטעמו
 

ihtiyar

New member
../images/Emo163.gif ואני נכשלתי במתמטיקה

המאמר של בן-צבי נכתב ב-1954, כלומר לפני <b>53 שנים</b> ולא כפי שכתבתי למעלה.
 

טליה ג

New member
לא כולנו מומחים ואנשי מקצוע

כדי לשפוט אם מאמר הוא אקטואלי או לא. המאמר נראה מקיף ורציני, אז טבעי שהוא מעורר עניין ויוצר רושם אמין. 1954 זה אולי מזמן, אבל יש מספיק חומר אקדמי מחקרי בנושאים שונים משנות ה-50 שעדיין נחשב לאקטואלי וראוי להסתמך עליו. אני בטוחה שאם היה באינטרנט מידע זמין ומקיף על השבתאים שנכתב בתקופה מאוחרת יותר, ציפור גן עדן הייתה בוודאי מצטטת אותו. יש לזכור שלא כולם אנשי מקצוע, אלא מסתמכים על מידע שמצאו ברשת. את הויקיפדיה למדנו לקחת בערבון מוגבל, אבל למאמרים אקדמיים תמיד נוטים להתייחס ברצינות.

בקשר לציון המקור למאמר, כאן אני דווקא מסכימה איתך ,ורוצה להזכיר לכולם שבציטוט מאמר חייבים לציין את המקור ורצוי אף לתת קישור מדוייק לאותו מקור(אם הוא נלקח מהאינטרנט).
 

tsiporganeden

New member
קודם כל תודה על ההערות, ב. ניסיתי להעתיק את

הקישור ולא הלך לי, ג. נו טוב אני מבינה שמי שמתאמץ אז יש עליו ביקורת, אדע לנהוג בהתאם בפעם הבאה, יש גם אחרים שיודעים טוב יותר ממני וגם איך להביא את מה שצריך אז שאחרים יעשו............
 

טליה ג

New member
את בסדר גמור. אל תרגישי רע עם עצמך!

והמון תודה על תרומתך הקבועה לפורום! נו אז מה עם המאמר קצת ישן? ומאין לך לדעת בכלל שיש מחקרים חדשים יותר בנושא השבתאות? וגם אם כן, מי אמר שהם בכלל זמינים ברשת? גם ממאמר ישן לומדים הרבה! בנוגע לקישור, אם את לא מצליחה להעתיק אותו מסיבות טכניות כשלהן, פשוט תצייני את שם המאמר ושם המחבר בראש הידיעה שלך. זה הכל
שיהיה לך חג עצמאות שמח
 

Hermione1382

New member
../images/Emo45.gif לא צריך לקטול כל דבר

כל אחד תורם ממה שהוא יודע ומכיר - הכוונה היתה טובה ומה זה משנה אם המאמר מיושן - כל חשיפה היא חשיפה... ולכן זה מצויין שניתן המאמר הזה גם אם הוא נכתב בשנות החמישים.
 

טליה ג

New member
מסכימה עם כל מלה שכתבת../images/Emo45.gif

כל תרומה לפורום מתקבלת בברכה, ולא יזיק לפרגן לאנשים, שכל כוונתם היא טובה! אחד מעקרונות היסוד לכתיבה נעימה בפורום היא כבוד הדדי, ומי ששכח את זה, מוזמן לקרוא שוב את הודעת המנהל/ת בעמוד הכניסה לפורום. מי שלא מסוגל או לא רוצה למלא את הדרישה המינימלית הזו, יכול לחפש לו פורום אחר....
 

faridi

New member
מה עם הקראים שבטורקיה?

גם להם יש היסטוריה מעניינת בטורקיה.
 
למעלה