יש מנהג מוזר שהיה נהוג בעבר בקרב רוב אומות העולם, אך כיום נשאר נחלתם של (קהילות ומחנות) בודדים בלבד והוא להתייחס לתוכן דברים מבלי להתעניין בשאלה מי הביע אותם.
באופן כזה, כך היה נהוג בעבר הרחוק כאמור בקרב רוב אומות העולם, ניתן היה לעתים להגיע למה שכונה בזמנו 'דיון ענייני' רחמנא לצלן, ביטוי שבקרב אלו שאינם מסוגלים להתייחסות עניינית לתוכן תוך הימנעות מבחינת אופיו של הדובר, חלף מהעולם זה מכבר למרבה הצער.
אולי אם תנסה את זה פעם, אתה יודע, מה שנקרא 'לזכר הימים הטובים של פעם', יהיה לך קל יותר להבין ולקבל את האמירה "הוא לא הנושא", כאשר מביא דברים מסוימים שואף ומעוניין בדיון בדברים עצמם דווקא ופחות בזהות הדובר, ניתוח אופיו וכיו"ב, מה שאחרים עדיין מעדיפים לברוח אליו לפעמים כשאין להם משהו ענייני להגיד או אינם מסוגלים להתמודד עם דיון ענייני-מהותי.
בהצלחה.