ענבל רובמן
New member
על אנושי, טבעי ומינוף
שלום למכובדים המשתתפים, אני מצטרפת חדשה שעוקבת אחרי הפורום מזה זמן והנושא הזה "דיגדג" לי עד כדי כך שנרשמתי. אז תודה וברוכים הנמצאים. כמאמנת ויועצת עסקית אני נתקלת בשקרים האלה לא מעט, בכל מיני גדלים של ארגונים ובכל הדרגים, והם מאוד ברורים לעין, רק שאני משתדלת להסתכל עליהם אחרת, ולא לקרוא להם "שקרים" כי אם להסתכל עליהם כעל קשיים אישיים שניתנים לפתרון ויותר מכך- ממנפים את התהליך ואת הקשר ביננו. אני מעדיפה שלא לדבר עם המתייעץ על "אם היית עושה ככה באמת זה היה נראה אחרת", אלא מתשאלת אותו לגבי החסימות והקשיים, כי אין ביצוע מושלם, אנחנו בני אנוש. בדרך כלל הוא כבר מספר לבד שהוא לא בדיוק עשה את מה שביקשתי. וזה בסדר! אני לא מחזיקה זאת לחובתו! כבר מההתחלה אני מבקשת ממנו לדבר איתי על הכל, ולא לחשוש לומר כשמשהו לא נעשה. עדיף להיות כן ואמיתי ולא להסתיר, כי אז אנחנו חוטאים לעצמנו. אם הוא חושש ש"אתן לו על הראש" הוא יכול להרגע. אני לא אמא שלו. אני מודעת לכך שה"חיפופים" הללו טבעיים ואנושיים ומדברת עם המתייעץ שלי על "מה היה קשה שם" ו"מה לא אהבת", ו"איפה הרגשת שאתה נתקל בקיר", מביעה אמפטיה למצבו (ובאמת, אני מבינה כל כך את משיכת הכתף הממאנת כשהוא נדרש לערוך שיחות טלמרקטינג קרות, לדוגמא) ועובדת איתו על הקשיים כדי למצוא להם פתרון. לפעמים הקשיים הם משהו אישי ולפעמים הם אובייקטיבים (חוסר זמן, לדוגמא), ואני מנסה למצוא יחד איתו פתרון אופטימלי (שוב, לא מושלם - אופטימלי) עבורו. כדוגמא: לקוח שלי היה צריך לבצע מספר מסוים של שיחות בשבוע מסוים, ובגלל קשיים כאלה ואחרים לא עמד בכל המטלה. ראשית, שמחתי איתו על מה שכן עשה מתוך המטלה, שנית - חיזקתי אותו כאשר החליט להתקשר באותו שבוע לא על פי מספר שיחות שנקבע אלא על פי אזורים. זה אומר שהוא משקיע מחשבה, שהוא מעוניין ושהיא חושב קדימה. אין הדברים אומרים שאני לא יכולה להביע אי שביעות רצון מכך שמטלות שהוחלטו יחד אינן מתבצעות, כי לתפיסתי אנחנו ביחד בתוך הסיפור הזה, אך חוסר שביעות הרצון נובע מכך שהתהליך נתקע, וזה חבל לי עבור המתייעץ - הן אנרגטית, הן פיננסית והן מבחינת התוצאת שהוא רוצה להשיג. וזה מה שאני משדרת אליו, את ה"חבל" הזה. אופציה נוספת היא לעשות, עד כמה שניתן, את תחילת המטלה יחד. לדוגמא, אם ניצמד לעניין שיחות הטלפון, לערוך סימולציות איתו, ולהיות לקוח אמיתי ככל האפשר, כולל ההתנגדויות, להעביר כמה סבבים כאלה, לתת משוב ותיקונים, ולסיום לחייך ולומר "או, אז את השיחות הראשונות כבר עשינו". אני רואה בחוסר הביצוע הזה מנוף להתמשך תהליך ולחיזוק המחוייבות שלנו, זה כלפי זה ושל המתייעץ עם עצמו, וברוב המקרים מתרחשת דווקא תנופת עשיה. אני מקווה שהוספתי במשהו לדיון, ושוב מודה לכם על ההזדמנות להשתלב בתנועה הזורמת כסידרה בפורום. יום טוב ומיטיב לכולם!
שלום למכובדים המשתתפים, אני מצטרפת חדשה שעוקבת אחרי הפורום מזה זמן והנושא הזה "דיגדג" לי עד כדי כך שנרשמתי. אז תודה וברוכים הנמצאים. כמאמנת ויועצת עסקית אני נתקלת בשקרים האלה לא מעט, בכל מיני גדלים של ארגונים ובכל הדרגים, והם מאוד ברורים לעין, רק שאני משתדלת להסתכל עליהם אחרת, ולא לקרוא להם "שקרים" כי אם להסתכל עליהם כעל קשיים אישיים שניתנים לפתרון ויותר מכך- ממנפים את התהליך ואת הקשר ביננו. אני מעדיפה שלא לדבר עם המתייעץ על "אם היית עושה ככה באמת זה היה נראה אחרת", אלא מתשאלת אותו לגבי החסימות והקשיים, כי אין ביצוע מושלם, אנחנו בני אנוש. בדרך כלל הוא כבר מספר לבד שהוא לא בדיוק עשה את מה שביקשתי. וזה בסדר! אני לא מחזיקה זאת לחובתו! כבר מההתחלה אני מבקשת ממנו לדבר איתי על הכל, ולא לחשוש לומר כשמשהו לא נעשה. עדיף להיות כן ואמיתי ולא להסתיר, כי אז אנחנו חוטאים לעצמנו. אם הוא חושש ש"אתן לו על הראש" הוא יכול להרגע. אני לא אמא שלו. אני מודעת לכך שה"חיפופים" הללו טבעיים ואנושיים ומדברת עם המתייעץ שלי על "מה היה קשה שם" ו"מה לא אהבת", ו"איפה הרגשת שאתה נתקל בקיר", מביעה אמפטיה למצבו (ובאמת, אני מבינה כל כך את משיכת הכתף הממאנת כשהוא נדרש לערוך שיחות טלמרקטינג קרות, לדוגמא) ועובדת איתו על הקשיים כדי למצוא להם פתרון. לפעמים הקשיים הם משהו אישי ולפעמים הם אובייקטיבים (חוסר זמן, לדוגמא), ואני מנסה למצוא יחד איתו פתרון אופטימלי (שוב, לא מושלם - אופטימלי) עבורו. כדוגמא: לקוח שלי היה צריך לבצע מספר מסוים של שיחות בשבוע מסוים, ובגלל קשיים כאלה ואחרים לא עמד בכל המטלה. ראשית, שמחתי איתו על מה שכן עשה מתוך המטלה, שנית - חיזקתי אותו כאשר החליט להתקשר באותו שבוע לא על פי מספר שיחות שנקבע אלא על פי אזורים. זה אומר שהוא משקיע מחשבה, שהוא מעוניין ושהיא חושב קדימה. אין הדברים אומרים שאני לא יכולה להביע אי שביעות רצון מכך שמטלות שהוחלטו יחד אינן מתבצעות, כי לתפיסתי אנחנו ביחד בתוך הסיפור הזה, אך חוסר שביעות הרצון נובע מכך שהתהליך נתקע, וזה חבל לי עבור המתייעץ - הן אנרגטית, הן פיננסית והן מבחינת התוצאת שהוא רוצה להשיג. וזה מה שאני משדרת אליו, את ה"חבל" הזה. אופציה נוספת היא לעשות, עד כמה שניתן, את תחילת המטלה יחד. לדוגמא, אם ניצמד לעניין שיחות הטלפון, לערוך סימולציות איתו, ולהיות לקוח אמיתי ככל האפשר, כולל ההתנגדויות, להעביר כמה סבבים כאלה, לתת משוב ותיקונים, ולסיום לחייך ולומר "או, אז את השיחות הראשונות כבר עשינו". אני רואה בחוסר הביצוע הזה מנוף להתמשך תהליך ולחיזוק המחוייבות שלנו, זה כלפי זה ושל המתייעץ עם עצמו, וברוב המקרים מתרחשת דווקא תנופת עשיה. אני מקווה שהוספתי במשהו לדיון, ושוב מודה לכם על ההזדמנות להשתלב בתנועה הזורמת כסידרה בפורום. יום טוב ומיטיב לכולם!
