שרה"ט - אפוס קולנועי או סרט מד"ב?

[dunadan]

קשה לי עם ההגדרה של פנטסיה

קסם לא מוסבר קיים גם בתנ"ך גם במיתולוגיה היוונית ובעוד מיתולוגיות של עמים.. אז מד"ב בהגדרה (שאליה כיוונתי) היא לא ברמת הקסם אלא בבדיוניות.

 

[maglor]

ההגדרה של מד"ב נובעת משמו

מדע מתוך הגדרתו מחייב רציונאליזציה, סדרת תהליכים שמובילה מדבר לדבר, חשבון פשוט לדוגמא 4+2-6*3 התהליך פה ברור כופלים 3 ב 4 מוסיפים 2 ומחסרים 6 ואז מתקבלת התשובה, עולם המד"ב מתקיים על עיקרון הסיבה והתוצאה, ואם תשים לב בכל ספר מד"ב לכל דבר שקורה יש הסבר או סיבה או ביסוס ראציונלי כלשהו. בפנטזיה זה לא כך, לדבר שמתקיים לא צריך סיבה העובדה שדבר מתקיים הוא כל מה שצריך מכיוון שברגע שהיוצר אומר לך כך זה קורה או זה מה שיש אתה תקבל אתזה מידית כי זה עולם פנטסטי שבו הכל יכול לקרות. ואם נחזור למד"ב אם תקרא\תראה לדוגמא את "מסע בין כוכבים" כל דבר שקורה מקבל הסבר כלשהו אין קבלה של אירוע כי הוא קורה אלא קבלה של אירוע כי יש לו סיבה כלשהי, מדעית או רציונלית.

 

[dunadan]

זה די מחזק את

מה שאני בא להגיד. אולי טעות היתה להגדיר אותו בתור מד"ב. הנקודה שחתרתי אליה (בפיזור רב). שאין הבדל בין סיפור פנטסיה או רומאן היסטורי כשהם עולים על המסך. השאלה היא מה באמת הסיפור, ושרה"ט מציג משלים שנוגעים לחיים בדיוק כמו ג'אן מ-ארק או עקב אכילס. זה בנוסף לאמינות של הסיפור הכתוב עושה את ההבדל.

 

[moe777]

בהחלט,

הבחנה ילדותית וגסה הייתה טוענת כי "הפנטזיה עוסקת בעבר, לעומת המדע הבדיוני, שעוסק בעתיד", אך זו הקודמת, היא ככל הנראה, ההגדרה המדוייקת ביותר שנתקלתי והיא ההצדקה המדעית. היות והפנטזיה מסתמכת על מקורות פולקלוריים אשר נתפסים מלכתחילה ספק היסטוריים- ספק-אגדתיים, נטל הרצון להצדיק עצמו בכל רגע מתעמעם, כאילו שלנו, כקוראים, אין צורך להסביר שיתכן שהדבר אינו אמיתי, אינו קיים, לפחות כרגע; אך אם יתכן שזו היא אמת לאמיתה במקום החופף לשלנו, או שהתרחש בנקודה כלשהי בעבר, מתקבלת הפשרה שעלינו לשנות מעט את העובדות- כדי לספר את הספור בצורה האסטטית והשלימה ביותר. המד"ב הבידיוני פחות סובלני כלפני עצמו, כשלכל דבר יש צורך בהוכחה, או בהוכחה בדרך ההיגיון- המתבססת על עובדות קיימות. האמת היא שאני אישית מעדיפה ז'אנר הזוי, סוג של סלט סוריאליבטי עם אלמנטים פנטסטיים וקמצוץ מד"ב. זה קצת פחות טרחני, הרבה פחות מתנצל ובעל נטייה נמוכה יותר להסחף אל מחוזות הקיטש.

 

[maglor]

למרות, ואת חייבת להודות שזה כך,

רוב ספרי הפנטזיה מתרחשים בעבר או בעולם חסר יכולת טכנולוגית גבוהה, כמו ימי הביניים או תחילת הרנסנס בעוד שספרי המד"ב מתרחשים כמעט תמיד בעולם עתידני, לאו דווקא טכנולוגית אלא לינארית מבחינת הזמן. העובדה הזאת יוצרת את אותה הבחנה ילדותית כביכול, והינה הבחנה אנושית גרידא מאחר והמוח האנושי נוטה לעבוד על בסיס של עובדות המובילות אותו לתוצר סופי, במקרה זה העובדות בשטח הן: 1)רוב ספרי הפנטזיה מתרחשים בעבר או עולם דמוי עבר. 2)רוב ספרי המד"ב מתרחשים בעולם עתידני. המוח האנושי מתוך כך יעשה 1+1 ויאמר לעצמו "אם אלה הנתונים שלפני יוצא מתוך כך שהמד"ב מתרחש בעתיד או דבר דומה והפנטזיה בעבר או דבר דומה".

 

[Y. Welis]

אם כי קיים תת-ז'אנר בשם 'פנטסיה

אורבאנית' (או עירונית), שבו יש טכנולוגיה ברמה כלשהי, מקום ההתרחשות הוא עכשוי, וזו עדיין פנטסיה. דוגמאות - 'לעולם לא' של גיימן, 'תחנת פרדידו' של מלוויל ועוד.

 

[maglor]

אכן המוסד סדרה מונומנטאלית

וקרובה יותר מכל דבר שראיתי לעושר של טולקין מבחינת תוכן ודיון על עצם טבעו של האדם, למרות שחבל שאיסמוב מעולם לא כתב ספר אשר סיים את הסדרה ואמר האם נבואתו של סלדון אכן התגשמה (לפחות ככל הידוע לי, למרות שיכול להיות שבספר "המוסד והארץ" אכן יש תשובה לכך). למרות שאם יותר לי לציין ספר מד"ב נוסף שהדהים אותי "שדה קרב ארץ" של ל. רון האבארד, הספר אומנם אינו עשיר ברקע דוגמאת טולקין, הרברט או אפילו אסימוב (דוגמאת שלושת חוקי הרובוטיקה) אבל הוא מספר על נפש האדם והשאיפה לחופש ושלום.

 

[Y. Welis]

יש תשובה לכך ב'מוסד וארץ', ואם לא

קראת אותו, כדאי שתמהר לקרוא... אבל אני חייב לומר שהיא מאכזבת למדי, כי היא מכניסה משתנה חיצוני למשוואה, שלא עלה כלל על דעתו של אסימוב כשכתב את הטרילוגיה שלו בשנות הארבעים - די במקביל לשרה"ט אגב. נכתבו אגב כמה ספרים נוספים ביקום המוסד, ב'סידרת המוסד החדשה', ע"י שלושה סופרי מד"ב בכירים (ברין, בר ובנפורד), שמתרחשת לפני אירועי הספר הראשון ותוך כדי, אבל היא לא הצליחה במיוחד. יש עיבוד קולנועי לא רע (יותר טוב מכפי שאחרים טוענים, לטעמי) ל'שדה קרב ארץ', ויש לספר הראשון משהו כמו 9 המשכים במקור או יותר... אבל זו סידרה במשקל נוצה, בלי הרבה ערך מוסף מעבר לכיף שבקריאה.

 

[maglor]

כשהייתי בחו"ל

במקרה עברתי על פני אחד הספרים החדשים של המוסד, נראה לי שאני יודע למה היא נכשלה, רק ממה שהיה כתוב בתקציר מאחורה. ולגבי הסרט של "שדה קרב ארץ" אני אישית התאכזבתי מאוד. הסרט לא תפס שמץ מרעיון החופש והחיפוש אחריו שהספר מנסה להעביר, מה גם שהוא מתמקד יותר מדי על צד הפסיכלו ועושה אותו מרכזי, מה שלא נכון בכלל לסיפור. מה גם שההשמטות והשינויים מהספר לסרט היו מוגזמים, אני מקבל את העובדה שיש צורך בשינויים והשמטות בעיבוד תסריט על בסיס ספר, אבל פה זה היה מוגזם.