שרון שם פס ייצור
לפני כמה ימים טען אהוד ברק כי שרון לא ראוי להיות ראש ממשלה בגין חשדות לשחיתות. מולו טען ח"כ מיקי איתן כי לא ראוי שברק יעסוק בכך כיון שהוא עצמו נגוע. טענת איתן היא ספין תקשורתי מן הזן הנחות : ברק נקלע למארב מתוכנן בחוק מימון מפלגות בעוד שחיתויות משפחת שרון יצאו מפס ייצור סידרתי.
כלפי חוץ ניראה כאילו מדובר בשני אישים נגועים ולכן אין לברק זכות מוסרית לתקוף את שרון. זה איננו נכון אבל הסיבוכים הפורמליים, האישיים והמשפטיים מחייבים הסבר קצת מפותל שאינו עובר בטלוויזיה או מייגע ברדיו ואפילו בעייתי לתפיסה בטכסט כתוב. אם רוצים להבין מה קרה אין ברירה אלא להתעמק קצת : הנכון הוא שאנשי ברק עברו עבירה, אבל הם נפלו למלכודת שטמן להם היועץ המשפטי דאז אליקים רובינשטיין. החוק לגבי מימון מפלגות שהיה קיים בימים בהן קמו עמותות ברק אפשר גיוס כסף בדיוק באורח שבו הוא גויס בעמותות ביבי נתניהו ואשר איש לא תבע אותו. לאחר מסע הבחירות הראשון של ברק שונה החוק על ידי רובינשטיין, אז היועץ המשפטי של הממשלה, שלטש עיניים למשרת שופט עליון וידע שהוא יקבל את הג`וב הזה רק בעזרת הימין והליכוד. לאחר שינוי החוק קפץ ח"כ איתן ותבע את עמותות ברק על פי החוק החדש. המארב המושלם הזה הניב חקירה על פי החוק החדש ואכן ברק ואנשיו נדחקו למגננה ולנזיפה רבתי. להשוות עבירה כמעט מנהלית שתוכננה בעזרת תככנות של אינטרסנטים, לחרושת השחיתויות של משפחת שרון זו באמת חוצפה אם לא התעייה זדונית.
דווקא ברק, שיש לו יומרה להיות ראש ממשלה, חייב להיות זה שמגלה את חרפת מפלגתו שנותנת לשרון הנחות ענק בכל הנוגע למעורבותו באי היווני, באננקס מחקרים ב`הכשרת הישוב` ומקרים רבים שקדמו לתרגילים האלה.
הטיעון של העבודה כמו הטיעון של מרבית התקשורת שגם היא מעלימה עין, הוא כשמצטרכין לגנב מורידים אותו מעץ התלייה. ואכן בימים האלה זקוק העם כולו, מימין ושמאל למי שיבצע את תהליך ההתנתקות. שרון הוא הראשון לדעת שההזדקקות הנואשת הזו תאפשר לו לחמוק מהליך משפטי וציבורי. אבל אלף פעם יטען שרון שהוא מקרה סעד כחד הורי לשני בנים אילמים, ועדיין איש לא יאמין לו שלא ידע מאומה על ענייני מימון העמותות שלו. בדיוק כשם שלא יאמינו לברק. אבל בעוד ברק נפל קורבן לתרגיל, שרון החל במסע הבחירות כאשר הוא יודע את החוק ובעצם שם פס ייצור סידרתי על החוק.
לברק יש קרדיט של עשרות שנים בשירות ציבורי ללא רבב. הוא כמעט היחיד בין אנשי הציבור `שיש להם` שהכל יודעים שאת הכסף שלו עשה – עשה ביושר. אפשר להניח שכאשר קרא להדיח את שרון הוא ידע בדיוק להיכן יכוונו מתנגדיו. העובדה שבכל זאת יצא החוצה ותקף, מעידה על כך שכאשר הוא מאמין שהוא צודק הוא מצפצף על כל העולם. הן על מתנגדיו מבית והן מבחוץ. מבחינה פוליטית פנימית זו תכונה נוראה, אבל כאשר הולכים להכרעה היסטורית נידרש מנהיג בסדר גודל דה גולי. שרון לעולם לא ילך לצעדים הנדרשים לכינון מפת הדרכים. נידמה לי שבארסנל המנהיגותי הקיים ברק הוא האיש כמעט האיש היחד שיש בו את השקלול הקר והנכון של טובת העם והמדינה. אם נזדקק לראש בקיר בסיטואציה זו או אחרת – זה הראש.
לפני כמה ימים טען אהוד ברק כי שרון לא ראוי להיות ראש ממשלה בגין חשדות לשחיתות. מולו טען ח"כ מיקי איתן כי לא ראוי שברק יעסוק בכך כיון שהוא עצמו נגוע. טענת איתן היא ספין תקשורתי מן הזן הנחות : ברק נקלע למארב מתוכנן בחוק מימון מפלגות בעוד שחיתויות משפחת שרון יצאו מפס ייצור סידרתי.
כלפי חוץ ניראה כאילו מדובר בשני אישים נגועים ולכן אין לברק זכות מוסרית לתקוף את שרון. זה איננו נכון אבל הסיבוכים הפורמליים, האישיים והמשפטיים מחייבים הסבר קצת מפותל שאינו עובר בטלוויזיה או מייגע ברדיו ואפילו בעייתי לתפיסה בטכסט כתוב. אם רוצים להבין מה קרה אין ברירה אלא להתעמק קצת : הנכון הוא שאנשי ברק עברו עבירה, אבל הם נפלו למלכודת שטמן להם היועץ המשפטי דאז אליקים רובינשטיין. החוק לגבי מימון מפלגות שהיה קיים בימים בהן קמו עמותות ברק אפשר גיוס כסף בדיוק באורח שבו הוא גויס בעמותות ביבי נתניהו ואשר איש לא תבע אותו. לאחר מסע הבחירות הראשון של ברק שונה החוק על ידי רובינשטיין, אז היועץ המשפטי של הממשלה, שלטש עיניים למשרת שופט עליון וידע שהוא יקבל את הג`וב הזה רק בעזרת הימין והליכוד. לאחר שינוי החוק קפץ ח"כ איתן ותבע את עמותות ברק על פי החוק החדש. המארב המושלם הזה הניב חקירה על פי החוק החדש ואכן ברק ואנשיו נדחקו למגננה ולנזיפה רבתי. להשוות עבירה כמעט מנהלית שתוכננה בעזרת תככנות של אינטרסנטים, לחרושת השחיתויות של משפחת שרון זו באמת חוצפה אם לא התעייה זדונית.
דווקא ברק, שיש לו יומרה להיות ראש ממשלה, חייב להיות זה שמגלה את חרפת מפלגתו שנותנת לשרון הנחות ענק בכל הנוגע למעורבותו באי היווני, באננקס מחקרים ב`הכשרת הישוב` ומקרים רבים שקדמו לתרגילים האלה.
הטיעון של העבודה כמו הטיעון של מרבית התקשורת שגם היא מעלימה עין, הוא כשמצטרכין לגנב מורידים אותו מעץ התלייה. ואכן בימים האלה זקוק העם כולו, מימין ושמאל למי שיבצע את תהליך ההתנתקות. שרון הוא הראשון לדעת שההזדקקות הנואשת הזו תאפשר לו לחמוק מהליך משפטי וציבורי. אבל אלף פעם יטען שרון שהוא מקרה סעד כחד הורי לשני בנים אילמים, ועדיין איש לא יאמין לו שלא ידע מאומה על ענייני מימון העמותות שלו. בדיוק כשם שלא יאמינו לברק. אבל בעוד ברק נפל קורבן לתרגיל, שרון החל במסע הבחירות כאשר הוא יודע את החוק ובעצם שם פס ייצור סידרתי על החוק.
לברק יש קרדיט של עשרות שנים בשירות ציבורי ללא רבב. הוא כמעט היחיד בין אנשי הציבור `שיש להם` שהכל יודעים שאת הכסף שלו עשה – עשה ביושר. אפשר להניח שכאשר קרא להדיח את שרון הוא ידע בדיוק להיכן יכוונו מתנגדיו. העובדה שבכל זאת יצא החוצה ותקף, מעידה על כך שכאשר הוא מאמין שהוא צודק הוא מצפצף על כל העולם. הן על מתנגדיו מבית והן מבחוץ. מבחינה פוליטית פנימית זו תכונה נוראה, אבל כאשר הולכים להכרעה היסטורית נידרש מנהיג בסדר גודל דה גולי. שרון לעולם לא ילך לצעדים הנדרשים לכינון מפת הדרכים. נידמה לי שבארסנל המנהיגותי הקיים ברק הוא האיש כמעט האיש היחד שיש בו את השקלול הקר והנכון של טובת העם והמדינה. אם נזדקק לראש בקיר בסיטואציה זו או אחרת – זה הראש.