שרות לקוחות?

[פגעסוס]

שרות לקוחות?

יובל דרור העלה בגלוב שלו מכתב שכתבה לו קוראת מאוכזבת. האם הבלוג הוא שירות לקוחות לקוראים?

 

[TheWhiteTigris]

מה זה גלוב?...

והבלוג תלוי בכותב יותר לדעתיי מאשר הקורא. אם הכותב כותב בשביל הקוראים (קרי: רייטינג) - בהחלט יש מקום לטענות כמו אלה. אחרי הכל, הוא כותב בשבילם. אך אם הכותב כותב בשביל עצמו - לפעמים צריך להתחשב בטענות הכותבים ולפעמים לא. זה תלוי כמה התלונה מסיטה מהמטרה המקורית של הבלוג. אני אתן את עצמי כדוגמה: אני כותב בשבילי. אך משתדל גם להנעים את הקריאה בשביל הקוראים. לכן כשהגיעה אליי "תלונה" שאין כמעט אייקונים בטקסט שלי, ניסיתי קצת לשפר את זה (ללא הצלחה...) לעומת זאת כשהגיעה תלונות על אורך הטקסט - לא התייחסתי אליהן, משום שאם הייתי משנה את אורך, בעצם הייתי פוגע בכתיבה השוטפת שלי, שזאת המטרה הכי עיקרית בבלוג שלי.

 

[עכבר כחול מדבר]

אתה לא יודע מה זה גלוב?!

איזה חור אדיר בהשכלה! מי לא יודע מה זה גלוב?

אני יודע מה זה גלוב. כן כן. זה נתון מידע מאוד חשוב ובכלל לא מיותר שמצוי אצלי בתוך המח.

 

[עכבר כחול מדבר]

מה זה גלוב?

 

[ע ל ו מ ה]

ככה דרור קורא לבלוג שלו

 

[עכבר כחול מדבר]

ומאיפה השם הזה,

יובל דרור, מוכר לי?

 

[0r0r]

ידיעות אחרונות / Ynet?

 

[idodo cohen]

לדעתי

כל עוד הקוראת או הקורא שמביעים דעה מאוכזבת מסבירים אותה לעניין, ובאים בגישה של חיוב ולא שלילה (כלומר, לא מתנהגים כאילו מישהו חייב לכתוב בלוג בשבילם, ובאים בהצעות לשיפור ולא בתקיפות) אז לדעתי זה בסדר. יעני- ביקורת בונה ולא הורסת.

 

[idodo cohen]

ומסבירים * ../images/Emo9.gif

 

[noyy]

../images/Emo28.gif../images/Emo45.gif

 

[השרוט ממליץ]

כשאתה כותב בצורה פתוחה

אתה חייב להפנים שאנשים קוראים את זה ולאנשים יש ביקורת מכאן עד להודעה חדשה. נכון שיש בהודעה מן החוצפה, אבל עדיין.. היא הביעה דיעה (גם אם לא נתבקשה בכך)

 

[הנץ הכחול]

שרות לקוחות לא,

אבל אני כן אשמח תמיד לקבל פידבקים מהקוראים שלי. לראות מה אפשר לשפר, מה אפשר לתקן, להוסיף, לשנות וכדומה. הרבה פעמים הגיעו תלונות (בעיקר בתגובות) על התכנים עצמם. אני לא מייחס לזה חשיבות, כי במקרה הזה, אני אכתוב מה שבא לי - לקוחות, קוראים או מה שלא יבוא.

 

[noyy]

../images/Emo28.gifאבל עדיין

אני חושבת שצריך לייחס לתגובות האלו חשיבות, הרי בשורה התחתונה זו ביקורת שמועברת, גם אם היא לא תמיד מוצאת חן...

 

[השרוט ממליץ]

על תכנים שלך?

עם כל הכבוד, אני לא חושב שצריך לשנות את כל הכיוון בבלוג אישי בגלל כמה הערות, על אדם להיות מי שהוא ולא לתת לאף אחד להכתיב לו איך להיות. ביקורת בונה זה טוב, אבל אם מישהו יבוא ויגיד לך "נוי את כותבת יותר מידי כמו פאקצה, תשני את זה זה לא מעניין אותי".. את חושבת שזה במקום?

 

[idodo cohen]

ברור לך שלזה היא לא התכוונה ../images/Emo11.gif

 

[noyy]

../images/Emo28.gifכן, גם על תכנים שלי

כשאני כותבת משהו ומפרסמת אותו ע"ג הרשת, אני צריכה לצפות גם לביקורות. על כל עבודה שאני עושה, אני צריכה לצפות לביקורות. אולי הניסוח של ההערה ההיא לא במקום, אבל תשמע... ביקורת זו ביקורת, צריך לדעת לקבל אותה ולהשתפר. בבלוג אישי יותר, תגובה כזו תהיה פחות "לעניין" [למרות שעדיין אני חושבת שאשתדל לקחת אותה לתשומת לבי], אבל לא כל הבלוגים ברשת הם אישיים. יש כאלו שמפרסמים מאמרים ופותחים בדיונים, והם צריכים לצפות גם לתגובות מהסוג הזה. חופש הביטוי הרי, לא? למה לסתום פיות כשהביקורת לרוב יכולה להועיל [בהתחשב בזה שמדובר על ביקורת שמנסה לשנות ולשפר משהו]? קשה לי להגמל מהסוגריים, נו

 

[ע ל ו מ ה]

אני מוצאת שבלוגרים, גם לא אישיים

מאד אוהבים את הבלוג שלהם - ברמה אישית ובסיסית. הם משקיעים בו, והלב שלהם מושקע בו. כל ביקורת מכאיבה להם במידה זו או אחרת. לפעמים היא מטלטלת אותם לכיוון חיובי, ולפעמים היא גורמת להם לרצות למחוק את הבלוג ולהיעלם מהעולם הוירטואלי. עולם הבלוגים טעון אמוציונאלית הרבה מעבר לאתרי רשת אחרים. אז הרגישות פה יותר גבוהה.

 

[idodo cohen]

../images/Emo45.gif

 

[noyy]

../images/Emo28.gifאני מניחה שאת צודקת כאן

אבל עדיין אלו ביקורות, וגם אם הן מנוסחות בצורה חריפה מדיי, מסתתר מאחוריהן איזשהו מסר... לפעמים אפשר, ניתן ואף רצוי להקשיב ל"קול הקוראים" הזה שמהווה חלק דיי נכבד מהבלוג עצמו

 

[ע ל ו מ ה]

בטוח מסתתר איזשהו מסר

אבל המסר הזה לאו דווקא צריך לעניין אותנו. ובכל זאת הוא תמיד פוגע בנו. ברשומת זיגי שלי הגיבה קוראת חדשה "גם לי אין סבלנות לטיפשים, זו הסיבה שלא אבקר כאן יותר". איזה מסר היא רצתה להעביר? שהיא חושבת שאני טיפשה? זה חשוב לי לדעת? אולי אם מציצים עמוק מבינים שהמסר שרצתה להעביר הוא שהיא נעלבה. האמת, גם זה לא חשוב לי. מבחינתי, מעניינים אותי המסרים של קוראים ותיקים שמכירים אותי ויכולים לגעת בנקודות החשובות. מה שחושבת קוראת חדשה - שלא מכירה אותי ואני לא מכירה אותה - לא מעניין אותי. יש בעולם הרבה אנשים, אנחנו חייבים למנן ולסנן את מה שהם חושבים. ובכל זאת הצלחתי להעלב ממנה (בטח שזה פאק שלי ולא הייתי צריכה להיעלב, אבל כאמור... הבלוגים טעוני אמוציות). המסר של הקוראת של יובל דרור הוא דומה. היא קוראת חדשה. הבלוג לא מצא חן בעיניה. אז שפשוט תפסיק לקרוא - גם היא חופשיה למנן ולסנן את מה שהיא קוראת. אבל היא מרגישה ש"רימו אותה". מישהו הבטיח לה שזה בלוג מופלא, היא "ביזבזה" עליו את זמנה, והתאכזבה. ואת המסר הזה היא לא מסוגלת לבלוע לעצמה וללכת הלאה, היא צריכה לשפוך אותה. שתשפוך אותו על מי שהבטיח לה שהבלוג מופלא - זה לא היה יובל דרור, הוא לא פירסם את עצמו, מי שהבטיח הו חברים שלה. אז המסר שלה מיותר. אישה אחת מסוימת, עם חברים שאוהבים את הבלוג, לא אהבה אותו. ?!?!So what