אני הייתי.
כחובב נלהב של אבניו קיו גרסת ברודויי (ובנלהב אני מתכוון ממש נלהב, כזה שהוריד את גרסת הבוטלג של ההופעה בברודווי ותמלל את כולה כדי להכין לה כתוביות ולחלק לכל מי שהוא מכיר, ולכן יודע בעל פה את כל המחזמר, כולל הקטעים שבין השירים,וכל מה שנובע מזה..) באתי להופעה אתמול בציפיות לא גבוהות במיוחד. אחרי הכול קשה לעשות את הסוויץ' בראש שמאפשר לך להנות מגרסה ישראלית של משהו בלי להשוות אותה בכל רגע נתון למקור. בכלל בחודשים האחרונים, עם כל פיסת מידע נוספת שצצה באינטרנט לגבי ההפקה הישראלית לא יכולתי שלא להתפתל בכסא. מיכל ינאי במקום גארי קולמן? מהגרת ספרדיה במקום יפנית? "אין לי חיים" במקום it sucks to be me? וכו' וכו'. קשה היה להתמודד. במיוחד עם המון מחשבות שהתרוצצו לי בראש של "איך לעזאזל הם יתרגמו את..." ו"זה בחיים לא יעבור בעברית". מה אני אגיד לכם, התבדתי לחלוטין. היה פשוט מעולה. השחקנים הפתיעו אותי לטובה, התרגום הפתיע אותי לטובה, הקהל נהנה בטירוף, וזו ללא ספק אחת ההופעות הטובות יותר שראיתי בחיי (לא שזה אומר הרבה, אני לא הולך ליותר מדי). אז הנה קצת פירוט: טלי אורן נכנסת לנעליים העצומות של סטפני ד'אברוצו באופן חלק ונפלא. היא עושה קייט\לוסי שכמעט לגמרי משתווה לרמה של המקור, וזה אומר המון. כך גם רועי בר נתן, שלגמרי מכפר על זה שהוא היה מעצבן כל השנים האלה בשאר הדברים שהוא עשה. מיכל ינאי, עמוסה בהומור עצמי (שגורם לך די לרחם עליה עד סוף המופע, לא שהיא מתקרבת לרמת הפתטיות של גרי קולמן אבל עדיין), ממש מצוינת, וגם נראית ממש טוב. ולמרות שאני חושב שרוב הקהל מיצה את הבדיחות עליה כבר באמצע המחצית השניה, היא בהחלט עושה את שלה בלגנוב את ההצגה. כל שאר השחקנים עושים עבודה טובה ומספקת, למרות שאת ניקי גולדשטיין לא כל כך אהבתי כטרקי, אבל אולי זה כי אני באמת רגיל יותר למקור. ובכל מקרה הדינמיקה בין כל השחקנים והביצוע של כולם יחד באופן כללי על הבמה, במיוחד בנאמברים הגדולים, ממש מעולה. העיבוד לעברית לרוב מאוד מוצלח, אם כי לפעמים לא ממש יושב מבחינת הגיון ואחידות של הדמויות (הם אמריקאיים בניו-יורק, אבל מכירים המון רפרנסים לתרבות הישראלית), לא שמישהו מחפש הגיון בעולם בו בובות עושות סקס. רוב ההעברה ל"ישראליות" בקטעים בין השירים נעשית באמת כמו שצריך ומסיפה גוון מאוד נחמד להומור של המקור. דובי הלא-לא (bad idea bears) למשל הרבה יותר הצחיקו אותי בגרסה הישראלית-ערסית משהו שלהם מאשר במקור האמריקאי. יש כמה מקומות בהם העברית נשמעת קצת מאולצת, אבל באמת שרוב הזמן זה עובד. התרגום של השירים עצמם לא הכי אחיד מבחינת הרמה שלו, כאשר הרוב באמת מוצלח. יש לא מעט הברקות תרגום נהדרות שאני לא אציין כדי לא לספיילר פה בדיחות (ומאוד קשה לי להתאפק), אבל fine fine line ו schanderfroide למשל מתורגמים פשוט רע. לגבי התרגום באופן כללי, למי שלא מכיר את המקור זה בכלל לא יפריע, כי הגרסה העברית היא טובה, היא פשוט לא תמיד דומה למקור, אז חלק מהזמן אין בעיה כי התרגום הוא אחד לאחד, בחלק מהמקרים מדובר בקטעים של להחליף בדיחה מצוינת בבדיחה אחרת לחלוטין, שהיא גם מצחיקה, אבל אין שום קשר בינה לבין הבדיחה המצוינת שהיתה אמורה להיות שם. ובמקרים מועטים כמו בשני השירים הנ"ל, מדובר בפספוס של כוונת המקור, אבל מי שלא הכיר אותם לא יודע מה הוא פספס, אז הוא יהנה בכל מקרה. יש גם כמה קטעים שפשוט הוציאו החוצה, חלק משיר הכסף למשל, אבל מצד שני הוסיפו קטעים שלא היו במקור במקומות אחרים, בעיקר דברים שקשורים למיכל ינאי, ורפרנסים פנימיים לשחקנים. מלבד זאת יש בעיה (או לפחות היתה בבכורה) שלא קשורה לתרגום והיא שבחלק מהשירים עצמת הקול של התזמורת עלתה על קולם של השחקנים וכמה שורות פוספסו, אז אני אפילו לא בטוח לגבי חלקים קטנים מהתרגום, אבל גם זה זניח. התפאורה, הבובות, הכאורוגרפיה של השירים, הכול זהה למקור, עשוי מצוין, וטוב שכך. הנקודה החלשה יותר בתחום הזה היא השימוש במסכים. מעבר לזה שהוא מאוד מצומצם יחסית, הם גם מאוד קטנים, גם סובלים מתקלות טכניות (שיר\סרטון הפתיחה הופסק באמצע), וגם לרוב נראים כמו מצגות פאוור-פוינט זולות וחובבניות. חבל שבמופע כל כך מושקע ומקצועי לא יכלו להשקיע קצת יותר בפרטים הקטנים האלה. לקנות את הסרטונים שמשתמשים בהם בחו"ל ורק לדבב אותם, או לפחות להשקיע קצת יותר בסרטונים שהכינו פה. אבל כיוון שהשימוש בהם מצומצם יחסית להצגה המקורית, זה פחות מפריע. לסיכום: מי שלא ראה את המקור (לכו תראו) בטוח יהנה. מי שראה, יהנה גם הוא, אבל באופן טיפה שונה. אני ממליץ. לכו לראות כל עוד זה פה, חיו את היום, זה רק לעכשיו.