שרשור אוף חדש לכבוד 2021!!! 🐔

טוני החתול

Well-known member
מנהל
אני מתחיל לחשוב שלמעשה אני כן אומר אלפיים עשרים. פשוט בראש אני נוטה לחשוב עליה באנגלית בתור twenty twenty.

בינג' זאת מילה נהדרת.
לפעמים משתמשים במילה מרתון אבל זה מרגיש לי מושג לא מתאים
 

מילי08

Well-known member
וגרוע יותר מזה, גם התחלתי להגיד מספרים כמו אמריקאים (שזה משהו שחירפן אותי מאוד פעם)
אם אני מדברת עם אמריקאי, גם אני אשתמש בשיטה האמריקאית. אבל לא בעברית. חס וחלילה השם ישמור!
"צפיית רצף", אבל זה כמו שח-רחוק, אף אחד לא משתמש בעיברות הזה, ובדקתי עכשיו בויקיפדיה בשביל לגלות את זה.
האמת שאני השתמשתי בביטוי הזה כמה פעמים פה (<מובך>. האייקונים לא עובדים)
 

nerdkey treky

Active member
האמת שאני השתמשתי בביטוי הזה כמה פעמים פה (<מובך>. האייקונים לא עובדים)
גם אני אמרתי מדי פעם צפיית רצף, רק כדי לגוון ולא להגיד מרתון כל הזמן. זה לא כזה מביך, אני אפילו אומר מרשתת לעיתים
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
לפעמים פשוט אין שום דבר כיף יותר מאשר להקשיב לכל הסאונדטרק של המילטון
לפעמים אני מגלה שיר מסויים מחדש.
למשל אף פעם לא הערכתי את השיר Dear Theodosia השיר שבור והמילטון שרים לילדים שלהם. אבל יש בו גם משהו מקסים.
 

didalf

Well-known member
לפעמים פשוט אין שום דבר כיף יותר מאשר להקשיב לכל הסאונדטרק של המילטון
לפעמים אני מגלה שיר מסויים מחדש.
למשל אף פעם לא הערכתי את השיר Dear Theodosia השיר שבור והמילטון שרים לילדים שלהם. אבל יש בו גם משהו מקסים.
לגמרי גם אני כל כמה פעמים מגלה שיר חדש. הייתה את האזנה הראשונה שבה כמה שירים תפסו אותי מיידית. ואז אחרי תקופה שנזכרתי בזה שוב עוד כמה. ואחרי שראיתי בלונדון אז כמה נידחים יותר. ואחרי הצפיה בדיסני פלוס עוד כמה "חדשים".
Dear Theodosia למשל בהחלט לא היה מראשונים אלא מתישהו אח"כ גיליתי כמה הוא יפה.

וגם למה אתה כותב בור? אני קוראת את זה כמו בור שנופלים אליו;-( תקרא לו בר!
 

didalf

Well-known member
לפעמים פשוט אין שום דבר כיף יותר מאשר להקשיב לכל הסאונדטרק של המילטון
לפעמים אני מגלה שיר מסויים מחדש.
למשל אף פעם לא הערכתי את השיר Dear Theodosia השיר שבור והמילטון שרים לילדים שלהם. אבל יש בו גם משהו מקסים.
ובהמשך לזה: איך לעצבן מעריצי המילטון:
---

ולמתקדמים גם פנטום האופרה

ו-וויקד
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
ובהמשך לזה: איך לעצבן מעריצי המילטון:
---

ולמתקדמים גם פנטום האופרה

ו-וויקד
הראשון: בהתחלה לא הבנתי בדיוק מה אני שומע ואז כשקלטתי ממש היה לי זעזוע רגשי.
השני לא היה אפילו קרוב לתחושה הזאת.
 

LeAnnDyIan

Well-known member
לא צפיתי באחרים כי אני לא מכירה את הפסקולים, אבל האם בכולם זה על אותו עיקרון? כי לא יודעת, זה לא ממש עיצבן אותי. פשוט זייפתי בעצמי במקומו😂
היה הרבה יותר מעצבן אותי אם הוא היה שר מילים לא נכונות. זה אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי, שאנשים לא יודעים את המילים|חבול|
 

didalf

Well-known member
לא צפיתי באחרים כי אני לא מכירה את הפסקולים, אבל האם בכולם זה על אותו עיקרון? כי לא יודעת, זה לא ממש עיצבן אותי. פשוט זייפתי בעצמי במקומו😂
היה הרבה יותר מעצבן אותי אם הוא היה שר מילים לא נכונות. זה אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי, שאנשים לא יודעים את המילים|חבול|
בכל אחד זה קצת שונה. בוויקד הוא חתך את הסוף.
בפנטום הוא במקום התו הגבוה שר כמו בריטני ספירס פתאום.
בהמילטון אחד הוא שר במקצב שמח את השיר הכי עצוב במחזמר, ובשני משנה את הקצב לחלוטין שזה מחרפן.

וגם אותי מעצבן שאנשים לא יודעים מילים ושרים אותן בבטחון. אחותי עושה את זה|חבול|
 

LeAnnDylan

Well-known member
@didalf
מעבירה את הדיון הזה לכאן כדי לא להציף את השרשור השני באוף.
טוב עשיתי מלא נסיונות עכשיו ובכל פעם יש לו בעיה עם הצבע:-[
לא הצלחת לשנות לצבע בהודעה שלך או שלא הצלחת להשאיר את הצבע בתגובה שאת מגיבה למישהו עם צבע?
כי להוסיף צבע להודעה שלי לא הייתה לי בעיה, רק כשאני מגיבה להודעות עם הצבע, הצבע נעלם ברפרוש (מההודעה המצוטטת, לא מההודעה שלי)

טוב בעצם ראיתי את ההודעה השניה שלך עכשיו (עם הצבעים) משום מה זה לא הציג לי אותה מקודם.
 

didalf

Well-known member
@didalf
מעבירה את הדיון הזה לכאן כדי לא להציף את השרשור השני באוף.

לא הצלחת לשנות לצבע בהודעה שלך או שלא הצלחת להשאיר את הצבע בתגובה שאת מגיבה למישהו עם צבע?
כי להוסיף צבע להודעה שלי לא הייתה לי בעיה, רק כשאני מגיבה להודעות עם הצבע, הצבע נעלם ברפרוש (מההודעה המצוטטת, לא מההודעה שלי)

טוב בעצם ראיתי את ההודעה השניה שלך עכשיו (עם הצבעים) משום מה זה לא הציג לי אותה מקודם.
אחרי זה שערכתי אותה עם איוקנים הייתה לו בעיה, אולי יש לו בעיה עם אייקון שלתפוז?
צבע - עבר לקוד
8-* -אייקון - עדיין עבר

לאדעתתתתת|חבול| - עכשיו לא עבר.
גזירה-רפרוש-מחיקה-הדבקה - כן עובר. משוגע בחיי. ועכשיו שוב לא נשלח.
 

LeAnnDylan

Well-known member
נראה לי שפשוט יש לו בעיה עם צבעים ואייקונים, כי טקסט רגיל והדגשה אין לו בעיה. הוא פשוט מנסה לגמול אותנו לאט מהאייקונים שלו ולהחזיר אותנו לתפוז שחור לבן ומשעמם|שפם|
בתאכלס, אפילו לא אכפת לי שיקח את כל האייקונים של תפוז. שישאיר רק את המאוהב, חבול ושפם (ובשבילך את החזיר) עם כל שאר האייקונים אני יכולה להתמודד עם הרגילים של הטלפון.
 

keren or5

Well-known member
מי שקורא לשנים באנגלית- המעבר ל-2021 קצת מדכא בשבילו כי בדיבור זה נשמע כמו:

Twenty Twenty Won​

ואם מישהו מחכה לשנה שאחר כך להשיג קצת נחת הוא יקבל את:

Twenty Twenty too​

שזה מאוד מדכא :(

*לא גילוי שלי- ראיתי את זה בפוסט רנדומלי בפייסבוק שאין לי מושג עכשיו מי עשה אותו, אז סליחה על חוסר הקרדיט.
 

Aranel Nenharma

Well-known member
ג'וג'ו ראביט
אז סוף סוף ראיתי את הסרט המדהים הזה.
כל הסרט לא הבנתי איך הוא לא זכה בפרס הבימוי ואז גילתי שהוא אפילו לא היה מעומד שזה פשע.
סרט פשוט מדהים
אני מצאתי את עצמי בוכה בו כמה פעמים
אבל פעם בוכה מצחוק, פעם בוכה מעצב ופעם בוכה משמחה.
דבר ראשון ההתחלה עם ההשוואה של ההערצה להיטלר כביטלמניה היה גאוני
הילד שמשחק את ג'וג'ו הוא תגלית מדהימה ומקווה שיהיה לו יותר בעתיד
הסצנה שמגלים את אמא שלו תלויה היה מרגש ועצוב, הוא היה עשוי בצורה כל כך טובה וגם אז אתה פתאום קולט את כל הרגעים שהתמקדו בנעלים שלה.
סם רוקוויל כמובן היה מדהים, ואם בהתחלה חששתי שפעם ראשונה אני הולכת לשנואה את הדמות שלו אז בסוף אשכרה חיבבתי את הנאצי הזה.
סרט מדהים ואני כל כך שמחה שהגענו לתקופה בה אפשר להסתכל על התקופה הזו עם קצת הומור, אומנם קשה לחשוב על זה כך בעיקר בארץ שהשואה היא חלק כל כך גדול מאיתנו, אבל צריך לזכור שבחיים צריך גם לצחוק
 

didalf

Well-known member
ג'וג'ו ראביט
אז סוף סוף ראיתי את הסרט המדהים הזה.
כל הסרט לא הבנתי איך הוא לא זכה בפרס הבימוי ואז גילתי שהוא אפילו לא היה מעומד שזה פשע.
סרט פשוט מדהים
אני מצאתי את עצמי בוכה בו כמה פעמים
אבל פעם בוכה מצחוק, פעם בוכה מעצב ופעם בוכה משמחה.
דבר ראשון ההתחלה עם ההשוואה של ההערצה להיטלר כביטלמניה היה גאוני
הילד שמשחק את ג'וג'ו הוא תגלית מדהימה ומקווה שיהיה לו יותר בעתיד
הסצנה שמגלים את אמא שלו תלויה היה מרגש ועצוב, הוא היה עשוי בצורה כל כך טובה וגם אז אתה פתאום קולט את כל הרגעים שהתמקדו בנעלים שלה.
סם רוקוויל כמובן היה מדהים, ואם בהתחלה חששתי שפעם ראשונה אני הולכת לשנואה את הדמות שלו אז בסוף אשכרה חיבבתי את הנאצי הזה.
סרט מדהים ואני כל כך שמחה שהגענו לתקופה בה אפשר להסתכל על התקופה הזו עם קצת הומור, אומנם קשה לחשוב על זה כך בעיקר בארץ שהשואה היא חלק כל כך גדול מאיתנו, אבל צריך לזכור שבחיים צריך גם לצחוק
באמת סרט נהדר!
ונראה לי שהוא זכה על תסריט באוסקר.
הסצנה שמגלים את אמא שלו תלויה היה מרגש ועצוב, הוא היה עשוי בצורה כל כך טובה וגם אז אתה פתאום קולט את כל הרגעים שהתמקדו בנעלים שלה.
וואי ממש. הייתי בהלם נוראי שלקח לי כמה רגעים לקלוט ורק אז גם להיות עצובה. (לא זוכרת אם בכיתי, נראה לי שקצת)
 
למעלה