בלנקה המקורית
Well-known member
אז היום צפיתי בפרק של אמש. אמש החלטתי לצפות במשחק כדורגל (סוף סוף לה ליגה) של ריאל מדריד מול אטלטיק בילבאו ונהניתי מכל רגע. ברקע היה פתוח הפורום ודרכו התעדכנתי במה קורה ומי המודחים.
היום ראיתי את הפרק עצמו ומה אני אגיד לכם? שידור חוזר של הפרק ביום חמישי אלא שרק הפעם ניתנה תשומת לב מיוחדת לספיר. אי אפשר לקבל פרק מפרגן יותר. נראה שהאח הגדול פשוט דוחף לנו את הזכייה של ספיר לגרון עם זונדה.
אני עדיין לא אוהבת את ספיר. לא אוהבת את האגרסיביות שלה. היא כל הזמן במלחמה. היא כל הזמן במצב של נצחון עם עצמה ולא משנה מי נדרס על הדרך.
אז גם בפרק של אמש ראינו את סתיו עומדת לבדה כמעט (מקבלת קצת חיזוקים מאורי נגר) מול הקבוצה ודואגת לקבל את מה שמגיע לה עד הפירור האחרון.
אני באמת לא יכולה שלא להעריץ את הכוחות שלה. את הנחישות. את המלחמה שלה על מה שהיא מאמינה בו.
אם ניקח זאת למציאות חיינו - צדק ודמוקרטיה מול ממשל רודני.
היום ראיתי את הפרק עצמו ומה אני אגיד לכם? שידור חוזר של הפרק ביום חמישי אלא שרק הפעם ניתנה תשומת לב מיוחדת לספיר. אי אפשר לקבל פרק מפרגן יותר. נראה שהאח הגדול פשוט דוחף לנו את הזכייה של ספיר לגרון עם זונדה.
אני עדיין לא אוהבת את ספיר. לא אוהבת את האגרסיביות שלה. היא כל הזמן במלחמה. היא כל הזמן במצב של נצחון עם עצמה ולא משנה מי נדרס על הדרך.
אז גם בפרק של אמש ראינו את סתיו עומדת לבדה כמעט (מקבלת קצת חיזוקים מאורי נגר) מול הקבוצה ודואגת לקבל את מה שמגיע לה עד הפירור האחרון.
אני באמת לא יכולה שלא להעריץ את הכוחות שלה. את הנחישות. את המלחמה שלה על מה שהיא מאמינה בו.
אם ניקח זאת למציאות חיינו - צדק ודמוקרטיה מול ממשל רודני.