** שרשור בוקר היום ה-93 בבית - עדכונים **

[אופה קטנטנה]

גוני אהובה,
ג ר צ י ה.
מעומק הלב.

 

[shesai]

בכל שנה, בתקופה הזו, מלווה אותי במחשבותיי, אחת.
קלדתי לזכרה גם בשנה שעברה, באותה תקופה בדיוק.
בת דודתי, אהבת חיי, שנפטרה מסרטן במח בגיל 24
בכל שנה בתקופה הזו, אני אופה גם לניצולי שואה ויוצאת
אל מקום מגוריהם, לתת להם בעצמי את מאפיי, לשבת
עימם, לחייך, לאחוז ביד, להקשיב, ולכבדם.
אני עושה זאת לזכרה, כי כך נהגה עד חודש לפני מותה
כשהיתה סטודניטית. והיא בניגוד אלי, עשתה זאת בכל
החגים, ולא רק בראש השנה. את המורשת שלה לקחתי
על עצמי להמשיך ויהי מה.

החלום שלי מילדות היה להיות משוררת.
אולי כי כמעט מרגע שלמדתי לקרוא קבלתי מאימי ספרי שירה.
אולי כי שירה היא לא סתם האמנות הכי נשגבת, הכי נעלה.
מעולם לא היה לי כישרון כתיבה, או הוויה משוררית,
מעולם לא כתבתי שירה, מאימת המשוררים שקראתי ללא
הפסקה. תקראו לזה חרדת ביצוע, זו אכן היתה חרדה.
עד לרגע מסויים לאחר מותה של בת דודתי, ובו כתבתי
שיר אחד בודד במהלך כל חיי, שיר עליה.
ומאז, אף לא שיר אחד. ידעתי שמשוררת לעולם לא אהיה
וכדאי שאסתפק בכישרוני לרקוד, ומאוחר יותר לאפות.
כדי לכתוב שירה צריך שלושה דברים בלבד:
א. כישרון.
ב. לקרוא שירה עד אבדון.
ג. לדעת ל מ ח ו ק, כל אחד יכול לכתוב מילים על דף, החכמה לדעת למחוק את מרביתן.

אני אוהבה מילים, אוהבה לשחק בהן, ללקט אותן, להתפעל מיופיין, לרקוד במילים.
כוריאו-לרקוד. גרפיה-לכתוב. שתיהן מילים יווניות. בהזדמנות אמליץ על
ספר מופתי של המשורר הפראנסאווי פול ולרי. שמו: על הריקוד.
הספר מתאר את הזיקה המופלאה בין ריקוד לכתיבה. בין ריקוד לשירה.
ואני ידעתי רק לרקוד, לכתוב כלל לא, ומגיל צעיר נאלצתי להודות בכך
ולוותר על החלום. כי לכתוב מילים גבוהות, במבנה מסויים, ולהשתכר מהפליצה
שמשתקפת מהדף, זו אינה שירה. ושירה כלל לא זקוקה למילים יפות, או גבוהות,
או כל פוזה מהסוג הזה, שירה זקוקה להיות זיקוק מחשבה, זיקוק תחושה.
פשוטה, בועטת בנשמתך, ומנימלסטית בקיומה ובראוותה.
מי שחפץ לדעת מה דעתי בנושא, קראו את צ׳ארלס בוקובסקי המטיב יותר מכולם לתאר,
בשיר: אתם לא יודעים מה זאת אהבה. שם הוא מזקק מהי כתיבה, ומהי שירה.
(הייתי ממליצה גם על שירה של שימברוסקה: אחדים אוהבים שירה. וגם על ויזלטיר הכביר,
בשירו: כל האנשים שלא קוראים שירה)
אבל, די לי בבוקובסקי. המשורר האהוב עלי ביותר, הכצעקתא?

ואם לשוב לעניין בו פתחתי ולקשור דבר בדבר, אעלה הנה אל מול כולם את שירי האחד
שהעזתי להעלות על הכתב, ומעולם לא כתבתי מלבדו עוד, ומעולם לא הראתיו לאיש,
למעט למריאני, צילמתיו ממחברתי, והראתי לה לפני כמה ימים, ואתמול גם לכריסוש.
ועתה, אעלה אותו הנה, ל ז כ ר ה, של בת דודתי האהובה מכל, שהיתה מלאכית ביופיה
ובאישיותה. גולשת רוח וצלמת, והפכה מפלצת בגסיסתה, כי הגידול במח לחץ על פניה היפות.
(כך בדיוק האופן של-א כותבים שירה, הנה דוגמא)

*
בצידה של מיטה מסורגת,
כלה, עטופה בחלוק כותנה פתוח,
שרועה על גבה,
באפיסה.

עורה מקומח, מעוטר בנקבי
מחט ועוד מחט,
שלל שטפי דם
מחובר לצינור הזנה.

על גבי כר
מונח, חסר שיער
ראשה. לא זע.
צלילות מסתלקת מן הדעת.
בעיניים מסרהבות,
בכף ידה הפתוחה
מספקת מימד של הנכחה.

בצידה של שידה כספספה,
כלניות בכחול-סגול-אדום
אגודות בגומיה.
בבקבוק פלסטיק, פוערות את
עלי העטיף שלהן בשחצה
בראווה.

עשרה עמודי פרחה,
שעירים, זקופים, ירוקים,
חסרי שורש, חולפים
משתכשכים במים.
רוח היתולית מן החלון
מסחררת את חצאיותהם
עזות הגוון, מושא להטן
של מלכות מפיקות דבש.

על פרק ידי
באותיות שחורות
אני עונדת מצבת עור
חיה.
אני עונדת את אינך.
*
סלחו לי על הפורנוגרפיה שבאוטוביוגרפיה, אבל אם פמפלט, אז פמפלט.
שיהיה לנו יום משמח, ומבשר עוד ועוד טובות.
סבאח אל חוב.

ולעיתים, נדמה שאין זה ראוי שמילים תהפוכנה למשפטים ואו אז נשארות להן המילים, חזקות, צרובות:
בת 24, ניצולי שואה, מלאכית, לאחוז ביד, ויהי מה, הנכחה.

ואליהן מצטרפות מילים חדשות:
כח, טוב לב, חשיפה, אומץ , מלוא החופן כשרונות, חיבוק.

 

[אופה קטנטנה]

וואו.
אין צורך במילים כדי שתדע עד כמה אני מעריכה, נכון?
חיבוק גדול, בחזרה.

 

[בלנקה המקורית]

אופה הרגת אותי על הבוקר

 

[אופה קטנטנה]

ס ל י ח ה.

 

[קוקי1947]

אופה מה פירוש המילה מסרהבות

 

[אופה קטנטנה]

קוקי,

פירוש המילה הפלצנית:
מסרהבות.

מבקשות, מתחננות, מפצירות.

 

[קוקי1947]

כתבת מרגש מאוד קראתי כל מילה ונתקעתי רק עם המילה הזו

 

[אופה קטנטנה]

ג ר צ י ה, קוקי כפרה.

 

[אופה קטנטנה]

תודה על התגובות, יקריי כולם,
אני לא אדם הניזון ממחיאות כפיים,
כי אני חוששת מכוחן.

גרציה, זה לזכרה ולזכרה בלבד,

מעריכה ואסירת תודה על שקראתם וזה נגע בכם,
אני בחזרה למטבח.

 

[אופה קטנטנה]

מוטי,
סליחה שנבחתי עליך אחוזת טירוף,
אני שור, וכשאני רואה סדין אדום,
אני נוגחת ללא יכולת לעצור.

סולחת לך, הכל מאחור.


יום טוב.

 

[מוטי חוף]

מוטי,
סליחה שנבחתי עליך אחוזת טירוף,
אני שור, וכשאני רואה סדין אדום,
אני נוגחת ללא יכולת לעצור.

סולחת לך, הכל מאחור.


יום טוב.

 

[ערן .]

בוקר טוב

 

[ערן .]

אני מבין שיש מלא עניין בבית

 

[katy2022]

אברהם רוצה להציע לסתיו שהיא תעשה את התקציב רק אם היא תלבש את החליפה השחורה עם הפאייטים שלבשה להדחה....רק שלא תלבש ורוד....וששאר הדיירים יקומו וילבשו ורוד.....שורף לו שהיא לובשת ורוד
זה דאחקה וצחוקים לקהל בעיניו

ליאל אומר לו שזה לא מצחיק ונשמע מגעיל ומשפיל שהוא מחליט בשבילה מה ללבוש ...

 

[ziniozi]

אברהם רוצה להציע לסתיו שהיא תעשה את התקציב רק אם היא תלבש את החליפה השחורה עם הפאייטים שלבשה להדחה....רק שלא תלבש ורוד....וששאר הדיירים יקומו וילבשו ורוד.....שורף לו שהיא לובשת ורוד
זה דאחקה וצחוקים לקהל בעיניו

ליאל אומר לו שזה לא מצחיק ונשמע מגעיל ומשפיל שהוא מחליט בשבילה מה ללבוש ...

תודה על העדכון.
נהיה לי סבל לראות אותו משפיל אותה בכל רגע על המסך.
גדשה סאתי.

 

[אני חני1]

אברהם רוצה להציע לסתיו שהיא תעשה את התקציב רק אם היא תלבש את החליפה השחורה עם הפאייטים שלבשה להדחה....רק שלא תלבש ורוד....וששאר הדיירים יקומו וילבשו ורוד.....שורף לו שהיא לובשת ורוד
זה דאחקה וצחוקים לקהל בעיניו

ליאל אומר לו שזה לא מצחיק ונשמע מגעיל ומשפיל שהוא מחליט בשבילה מה ללבוש ...

אני באמת לא מבינה עד לאן רועי עוז רוצה להמשיך עם גיבוי ההשפלות האלו כל יום כל היום? אין קווים אדומים?

 

[ziniozi]

אברהם רוצה להציע לסתיו שהיא תעשה את התקציב רק אם היא תלבש את החליפה השחורה עם הפאייטים שלבשה להדחה....רק שלא תלבש ורוד....וששאר הדיירים יקומו וילבשו ורוד.....שורף לו שהיא לובשת ורוד
זה דאחקה וצחוקים לקהל בעיניו

ליאל אומר לו שזה לא מצחיק ונשמע מגעיל ומשפיל שהוא מחליט בשבילה מה ללבוש ...

חזרתי לראות, 10:23, ליאל אמר לו הרבה יותר מזה בעצם, אם אברם מסוגל לקרוא בין השורות
אמר לו שזה נראה רע שהוא מתערב לה בנראות שלה ומחליט לה שבוא נראה איך תיראי ומה תלבשי ורק אז נחליט אם ניתן לך לעשות את התקציב.
בעצם אפשר להשליך מזה גם על כל התבטאויות ה''לא לובשת ורוד בחוץ'' של אברם, אבל הוא טיפש ולא יבין.
וליאל גם אומר לו שהתכיני לי קפה נשמע רע.

 

[ziniozi]

למי שרוצה להשלים את התכנית השפלה של אברם והשיחה עם ליאל בעקבות זה:
10:23 אברם מסביר לכולם בספסל מה מתכנן לסתיו בתקציב, וליאל מוכיח אותו שזה לא לעניין.

 

[ziniozi]

ועוז החריאט ישים על זה מוזיקה של תעלולים וצחוקים
גיחי גיחי צחוק של פסיכי.