במקרה נתקלתי בפייסבוק
פוסט ממישהי בשם Viral Sister
על בר
אין לי מושג אם הוא שלה במקור או מועתק:
בר ״פאקינג״ כהן.
לא אני קראתי לה בצורה הזאת, בר קראה כך לעצמה, בגוף שלישי ובתחילתה של עוד התלקחות עצבים, אחת מיני רבות.
בר כהן היא ההגדרה לאימפולסיביות ולתהום התרבותית שהחברה שלנו הגיעה אליה. אין שם אמצע, רק קיצון. זה או עצבים וקללות, או דיבור רגוע ועלק מכיל.
לכל אורך העונה בר חוזרת על המילה ״שחקן״, היא טוענת שכולם סביבה שחקנים והיא הכי אמיתית שיש. באמת בר? אני מקווה שרוב העם לא באמת קונה את זה, כי הרי הוא יודע שאדם צועק את שחסר שלו, ושכל הפוסל במומו פוסל.
את השחקנית הכי גדולה שיש בר, את תאטרלית בזמן שאת עצבנית, כשאת מניפה את האצבע שלך בחוצפה ובברבריות, ואת עוד יותר מפגינה כישורי משחק כשאת מבקשת אחרי זה סליחה. את מחפשת את המצלמות, את אור הזרקורים, ואת מסתמכת על זה שבעונות הקודמות, דיירים בולטים היו דיירים שהשתמשו בצעקות ובהתלהמות כדי להתקדם בתכנית. אז נכון, הגעת עד לגמר, אבל אני מקווה שאת תהיי הראשונה לעוף ממנו.
כי לא מגיע לך בר, לא מגיע לך קודם כל בגלל הזיגזוגים שלך ובגלל הצביעות שלך. לא מגיע לך כי ברגע אחד את יכולה לטנף ולהשפיל דיירת כמו טליה, ואז לבוא ולחבק אותה ולאחל לה מזל טוב, ויום אחרי כבר ללכלך עליה בפינת עישון.
לא מגיע לך כי את מנסה להשפיל את שחף בכל רגע נתון כשאת קוראת לו שחקן ואומרת שהוא מעצבן אותך. האמת היא שהוא מעצבן אותך כי הוא כל מה שלא תהיי, ואת אולי תגיעי לרמה האנושית, הרגשית והשכלית שלו בעוד מליון שנה.
את סך הכל ילדה חסרת ביטחון בר, שלא בנתה לעצמה עמוד שדרה רציני ומנסה למכור לנו שכן. כל פיפס מעיר את השדים אצלך וגורם לך להיות גיבורה ראשית בסרט אימה זול. זה מתבטא אצלך בכמה מישורים, גם בעצבים ובלכלוכים מאחורי הגב, גם בקנאה האינסופית שלך לכל מה שמעורר אצלך את רגשי הנחיתות, וגם בהתמכרות הקשה שלך לסיגריות.
הרי ברור שאת לא עוד אחת מעשנת, וחלאס עם הפוליטיקלי קורקט, היינו עדים העונה למשתתפת שהיא נרקומנית של ניקוטין, שהמחשבה שתהיה עם פחות סיגריות יכולה לגרום לה לחרדה קיומית, אבל בר כמו בר, ידעת לקחת את ההתמכרות שלה ולעשות פוזות על הדיירים כשהיא אמרה להם שהיא מעדיפה סיגריות במקום מזון ואז האשימה אותם על זה שהם יישמו את הרעיונות שלה עצמה לפעמים.
אני לא אגיד שאת אמא בושה, אבל את כן צריכה להתבייש. יש לך ילד שצופה בך בבית, ילד שאת כל עולמו בשבילו, וכל מה שהוא רואה זאת אמא ערסית שמתנהגת בצורה הכי שלוכית שיש, שמעשנת בכל רגע נתון, שמתעצבנת ומקללת, שיורדת נמוך, מזגזגת ומתהפכת כמו סטייק של בשר מקולקל, ובעיקר אמא שלא מודעת לעצמה.
בר ״פאקינג״ כהן, ״אמיתית״ עלק, הלוואי ולא תזכי.