לכבוד שבוע ספר,קבלו הודעת המלצות חופרת במיוחד
אז קודם כל ולפני הכל "בדולינה" \ גבי ניצן ספר מדהים , שונה במקצת ממה שהכרתי עד היום. "כשמלך באדולינה סיפר לי שהוא והמלכה מתכוונים לערוך ביקור רשמי בישראל, ידעתי שזה הזמן לסגור את הבאסטה בהודו ולבוא איתו על תקן העיתונאי המלווה. לפני כמה שנים היתה לי קריירה עיתונאית, שנפסקה מחוסר ריגוש הדדי. אבל זה? מלך אמיתי מבקר בישראל, ואני היחיד שיודע? הודו או לא הודו, אני יודע באיזה צד של הצ'פאטי מרוחה החמאה." ככה מתחיל המסע המשותף של גבי ניצן עם בני הזוג המלכותי. באדולינה היא ממלכה זעירה באירופה. 16,204 תושבים (נכון ליום שישי שעבר), שמתנהלת בלי חוקים, בלי פוליטיקה, בלי נישואים ובלי מלחמות. כל תושב בבאדולינה יכול להיות המלך הבא, וכולם מתחנכים על ברכי האמונה שיש רק שתי דרכים לחיות בעולם: בתור מלך או בתור קורבן. ניצן ליווה את בני הזוג בישראל במשך שלושה חודשים, וגם דיווח עליהם ב"מעריב". אבל במהרה מאבד המסע המשותף כל מראית עין של עיתונות אובייקטיבית: ניצן מתאהב במלכה ומתמסר לקסמיו של המלך, שמספר לו כמה דברים על ציד דרקונים, על התמכרות למלחמה ומוות, על אהבה נטולת רכושנות, על אכילה בידיים ועל המוטו הלאומי של באדולינה - "טוב להיות בריא ושמח מחולה ואומלל." ערך של ה"מלכים" של ימינו והכוונה לפוליטיקאים ששחכו את היותם ככל אדם,ונוהגים כ"מלכים. הסופר מציב את ההוויה הישראלית אל מול השקפת העולם של מלך בדולינה, דבר המאפשר לנו הצצה אל ערכי הדמוקרטיה כפי שאמורים היו להתקיים אלמלא "מלכים" בעלי שררה. "האלכימאי"\ פאולו קואלו "שפת המדבר" היא זאת שמכוונת אדם שעזב את ביתו, את עבודתו, את חייו ויצא למסע אחר החלום, היא זאת שמכוונת אותו לעבר האושר, והאהבה. ספר מלא בהפתעות על עולם שבו אדם אחד, לשנייה היה קשוב לרשרושי ליבו, וכך הכל התחיל, ובאותו מקום הכל הסתיים, יכול היה הוא שלא ללכת צעד אחד ולהשיג את מה שהשיג, יכול היה הוא לחסוך מעצמו את הסבל, את הפחד והייאוש. אך את האוצר האמיתי הוא קיבל בזמן מסעו, הוא למד מהיא אהבה, ומהם דברי הנפש, הוא התעשר דרך טיפות זיעתו, ובורות ייאושו. "על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי" / פאולו קואלו "בכל אהבה טמון זרע צמיחתנו. ככל שאנו אוהבים יותר, כך אנו מתקרבים לחוויה רוחנית. אלו שאכן זכו להארה, אלו שנשמתם מוארת באור האהבה, הצליחו להתגבר על כל העכבות והדעות הקדומות של תקופתם... אהבת אמת היא מעשה של התמסרות מוחלטת. ספר זה הוא על אודות חשיבותה של התמסרות זו... במוקדם או במאוחר עלינו להתגבר על פחדינו, כי אנו יכולים ללכת בדרכנו הרוחנית רק באמצעות חוויית האהבה היומיומית." (פאולו קואלו) פילר וחברה הכירו זה את זה בילדותם, החיים הפרידו ביניהם, וכאשר הם נפגשים שוב לראשונה אחרי 11 שנה.... היא, אשה שהחיים לימדו אותה להיות חזקה ולא לחשוף את רגשותיה. הוא, גבר המסוגל לחולל ניסים והמחפש בדת פיתרון לקונפליקטים שלו. שניהם שותפים לרצון להשתנות ולמצוא דרך אחרת, ולשם כך עליהם לגבור על מכשולים פנימיים. "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" / מארק האדון ספר הכתוב בגוף ראשון מאת כריסטופר בון, נער בן 15 הסובל מתיסמונת אספרגר. כריסטופר יודע בעל פה את כל ארצות העולם ואת ערי הבירה שלהן ואת כל המספרים הראשוניים עד למספר 7,507. למרות שכריסטופר זוכר דברים רבים מאוד, ופותר בקלות בעיות מסובכות במתמטיקה ואף מנוסה בשיטות הקודים של ה-CIA הוא מתקשה בלהבין רגשות אנושיים,בדיחות לא מצחיקות אותו, מטאפורה היא שקר בעיניו והבעות פניו של העומד מולו לא אומרות לו דבר. כשאבא שלו שואל, "אתה מבין שאני אוהב אותך?" הוא עונה, "כן, כי לאהוב מישהו זה לעזור לו כשהוא מסתבך בצרות, ולדאוג לו, ולומר לו את האמת." אבל אמיתות חייו של כריסטופר מחנפצות לילה אחד כשהכלב של השכנים נרצח. חיפוש תמים אחר הרוצח מוביל אותו לגילויים כואבים עליו ועל משפחתו, וכל עולמו קורס באחת. לראשונה בחייו הוא עוזב את הבית ונפגש פנים אל פנים עם העולם הגדול. זה ספר שמאפשר הצצה לעולם הפנימי של ילד ה"סובל מאוטיזם", זה עולם שלא מוכר לנו, ואולי רק בגלל העובדה הזאת נראה לנו עצוב, בודד ומנוכר, אך לא זאת האמת, ילדים אלה סובלים רק בעינינו, ויש כאלה הסבורים שהם גורמים סבל לסביבה, אך עולמם לעיתים טוב בהרבה משלנו, בזכות התמימות והאשליה אולי. אני לא חושבת שיש ספר שיכול להעביר מסר כזה בצורה טובה יותר. "1984" / ג'ורג' אורוול אני קוראת אותו ממש עכשיו, ועוד לא הגעתי לאמצע, אבל פשוט לא יכולתי שלא להכניס אותו לרשימה הזאת. רומן התקופה הנבואי המפתיע באקטואליות שלו, הספר יצא לאור בשנת 1949 ובו נבואותיו של הסופר כלפי עתידו החברתי של העולם, עולם השרוי במלחמה תמידית, בו המפלגה היא ערך עליון, אין מקום לאישיות ולפרט. כל תנועה, מילה ומחשבה נרשמת ומועברת לשלטונות, משטרת המחשבות חוטפת "פושעי מחשבה" בלילות, ומאותו רגע מעלימה את קיומותם. המפלגה שולטת בעבר ובעתיד, היא יכולה להעלים ארועים ולהמציא תקריות ואף נפשה לעולם לא תערער על אמיתות הדברים. שני אחידים, גבר ואישה מנסים למצוא לעצמם זכות ויחיד משלהם, על ידי פרשת אהבה הנחשבת ונהיית לביטוי של מרי, התקוממות , ומהפכה. "למאטיס יש את השמש בבטן" \ יהודית קציר אשה צעירה פוגשת גבר נשוי שגילו כפול מגילה. בהתחלה אינה אוהבת אותו. אחר - כך היא אוהב יותר מדי. הם נוסעים, הם חוזרים, הם נפרדים. היא אינה יכולה לשכוח אותו. יגאל, הגבר הנשוי, היה הבטחה לקשר נצחי שהתנפצה, כמו זו של האב שנטש אותה, וכמו זו של נועה, אהובתה הראשונה של ריבי. כמי שנלחמה על מקומה בעלילה, לא להיות אפיזודה צדדית, פונה ריבי להתחיל את המסע מחדש, הפעם בזיכרון ובכתיבת רומאן, שבו היא יכולה להיות הדמות הראשית, ובניגוד לחיים יש לה שליטה וחופש ``לערבב אותנו יחד``, להפרות בעצמה את הפרחים, בלי תלות. ולמציאות אין שום מצב אמיתי לפני שצפתה בה. ובלי קשר לעלילה, זה קרוב לוודאי הספר הספר עם הכתיבה הכי מדהימה שיצא לי לקרוא, אני לא מדברת על רמה ספרותית עם מילים שחצי אחוז מהאוכלוסיה מכיר, אני מדברת על תיאורים עוצרי נשימה, תיאורים שכל כך קרובים לכל קורא וקורא, הסופרת מעבירה תחושות בצורה כל כך מוחשית ונפלאה. על ששת הספרים הנ"ל אני אמליץ מכל הלב, הם השפיעו המון על השקפת העולם שלי כיום, והם בהחלט חלק נכבד ממה שאני היום.
בכל מקרה, השבוע נזכרתי בדיסק שקניתי בשנת 2000, אלבום סולו של מארק נופלר, אקס סולן + גיטריסט ליד + כותב שירים עיקרי (קיצר, להקה של איש אחד כמו שאתם מבינים, דמות עיקרית לגמרי) של Dire Straits, שנקרא Sailing to Philadelphia. יש בו לפחות 3 שירים שאני מאד אוהב (ואני די בררן), שהם שיר הנושא, What it is, Silvertown Blues. קיצר, זה אחלה אלבום. די מומלץ לטעמי.
