כן, בסוף יש 'חד גדיא' ותמיד כיף
לזכור את הכל מבלי להסתכל וכו. חוצמזה שיש לי איזה ויז'ן בראש, משו עם ילדים שהלכו לחפש אגוזים, יש על זה שיר או משו ("תפרו לי בגד עם כיסים" או משו כזה). אבל (בית חילוני) לא שמעתי את זה מאז שסבא שלי ז"ל סיפר לי את זה לפני מלא זמן אז אני לא זוכר כבר. תמיד רציתי לחפש אגוזים בבית נטוש, זה כזה... הרפתקה. זה אפילו לא האגוזים, זה ללכת בלב שלם למשהו שאתה מודע לזה שאין לך מושג מה יקרה. או שככה התייחסתי לזה כילדה... קצת כמו להיות פיראט אוחצ'ה.