שרשור הצלחות סופ"ש

[LaVieBoheme]

קצת ללכת

השבוע הייתי אצל רופאת המשפחה שלי במרפאה שהיא בערך רבע שעה- 20 דקות הליכה מהבית שלי
בדרך הלוך היה לי טרמפ ובדרך חזור הרגשתי שזה טיפשי לקחת מונית אז הלכתי ברגל.
מאז האשפוז ממש פחדתי לאמץ את הגוף יותר מהליכה ממש קצרה כי בבית חולים הייתי חלשה נורא אבל דווקא היה בסדר.
הייתה שמש נעימה והלכתי לאט לאט, נהניתי מזה.

אני חושבת שהגיע הזמן להתחיל ספורט בצורה קצת יותר רצינית. אז הבנתי את זה בראש עכשיו רק צריך להזיז ת'תחת.
אולי שבוע הבא אשרשר בשרשור ההצלחות שעשיתי הליכה הליכה

 

[דניאל הפסיכולוג]

הצלחה הפוכה

עליתי חצי קילו ואני לא מתרגש מזה.

 

[ליבי3617]

זו הצלחה מאד ישרה דווקא

לדעת שאנחנו בתהליך, וכמו בכל תהליך - לא הכל לינארי.

 

[מרים 882]

ירדו ה 2 קילו שעלו בחגים.

 

[קפה על הבקר]

איזה כיף לך,אני עליתי 3 ק"ג בחגים ובינתיים

ירדתי 2.3 ק"ג. לא שכ"כ אכלתי בחגים אלא שבכ"ז יש הרבה יותר סעודות ואוכל מבושל וכו'

 

[מיטל90210]

אם ניתן לתאר זאת כהצלחה

הלכתי למסעדה בשבוע שעבר וכמובן שהראש תמיד חושב שמן

הזמנתי איזו מנה כמובן בגודל רגיל , כמובן שלא סיימתי ואמרתי מזל שעשיתי ניתוח.

לפעמים זה נראה לי כמו משהו שלא קרה , אני עשיתי ניתוח לקיצור קיבה ?? לא יכול להיות . אבל אז כאשר למשל במסעדה ליד העבודה קניתי חמגשית

ולוקח לי שלושה ימים לסיים אותה אז אני מבינה שאולי כן .

האם גם לכם קורה שאתם מסתכלים על תמונות מלפני הניתוח ושואלים את עצמכם ? מי זה הבן אדם השמן הזה ? כאילו התרגלתי כבר להיות ככה וכמובן שאין מה להשוות למקודם

אני מסתכלת על אנשים שמנים ואומרת שפעם גם אני הייתי ככה וזה לא נראה לי הגיוני .

** כמו כן אתם הרבה יותר בתהליך ממני כי לי יש בעייה של להתמיד בפעילות גופנית , וגם מבחינת ארוחות ואני אוכלת שוקולד לפעמים , ולא הלכתי לפסיכולוג אחריי הניתוח בישביל לנתק את הרגש מהאוכל

ולכן הרבה פעמים אני מרגישה שאני לא חלק מכם אבל אז כאשר אני קונה חמגשית או הולכת למסעדה , או אפילו בבית אוכלת משהו ולא יכולה אז אני אומרת וואלה גם אני עשיתי ניתוח.

( גם אין לי כבר כמעט צלקות אז זה כזה הולך ומתרחק .. מבינים ? ) לא יודעת האם זה מתאים לפה זאת לא בדיוק הצלחה

אבל הניתוח היה אחד הדברים הכי חכמים שעשיתי אין ספק ואני מרגישה את זה כל יום . אם אם כל המעידות האלה של שוקולד וכו' .

 

[ליבי3617]

עניין התהליך

מיטל יקירתי את תמיד חלק מאיתנו ולכן אני אשמח שתמשיכי לשתף.
מטרת השרשור החצי שבועי הזה הייתה להדגיש חוזקות ולחזק את מה שטעון חיזוק.

את מנותחת שרוול מעצם זה שעברת את הניתוח, גם את יודעת את זה.
טכנית קשה לך לאכול הרבה.
לעניין התמונה, לי היה קשה לראות את עצמי במקום "ההוא" ולהפריד בין אני לפני הניתוח לזאת שאחרי. הרבה זמן לקח לי להסתנכרן על העובדה שאני הרבה אחרי.. כי אני במידה הנוכחית שלי כבר שנים.
זה עניין של המוח לתפוס באופן מלא את האני השמן מול האני הרזה וזה לוקח זמן.

את לוקחת חמגשית וזה מספיק לשלושה ימים, כל הכבוד. יש לא מעט אנשים שהיו מנשנשים את החמגשית עד שהיא הייתה נגמרת אז יש לך יתרון פה.
לגבי ספורט וטיפול נפשי, אנחנו כמובן יכולים להמליץ על הדרכים שעוזרות לנו לרדת במשקל ולשמור על ההישגים אבל כל אחד צריך לקחת את הזמן והפתרונות המתאימים לו.
אני בטוחה שברגע שתרגישי שתצטרכי טיפול נפשי, תרימי דגל ונעזור לך ונפנה אותך לגורמים הרלוונטיים.
להתמיד בפעילות גופנית זה עניין של הרגל. התחלת? יש לך משהו שאת נהנית לעשות?

אין שום בעיה בשוקולד מדי פעם כשמכניסים את זה למאזן הכוחות. כמו שלא תתחילי לבזבז כסף בקניונים כשאין לך את ההכנסה המתאימה.
באותה מידה אפשר בהחלט ליהנות מדברים טובים ומשמינים מדי פעם, כל עוד דואגים שזה יהיה במידה ולדאוג להוצאה קלורית מתאימה.

את כבר בתהליך.
את פשוט צריכה לסדר אותו קצת בשביל עצמך, להחליט על המטרות, לראות מה טוב לך ואיך את רוצה שהוא יתקדם.
אני פה לכל שאלה ובקשה

 

[מילקי110]

תודה ליבי

חזרתי לעצמי . זה לא שכל פעם זה עם כינוי אחר , פשוט סידרתי את עניין הסיסמה .

ממש תודה לך , ובנוגע לתהליך פשוט כאשר אני קוראת כאן ואני רואה איך אנשים מגוייסים , מכינים לעצמם ארוחות ועושים ספורט והם לגמרי בתהליך

אני לא כל כך , לפעמים אני אכן לוקחת אוכל מהבית אבל לפעמים לא . ובנוגע לספורט יש לי עיניין כזה של להיכנס לזה ואז זה נמאס , אני אוהבת מאד לשחות והייתי שוחה ויצא מצב טכני שהמנוי הסתיים

ועברתי דירה , ואני צריכה ללכת למקום אחר ליד הבית ואני כל הזמן דוחה אני יודעת שאני צריכה ללכת לשם לסדר אבל זה כזה : מחר , מחר , מחר ....

וזהו .. ממש יפה לראות איך אנשים מגוייסים .

נ.ב - לא יודעת איך את זוכרת מה אכלת נניח לפני שש שנים , כי כל הזמן נכנסים חדשים ושואלים כאן ואני בקושי זוכרת ואצלי זה פחות זמן ממך שנה ושמונה חודשים אני זוכרת שאכלתי יוגורטים , וגרבר קצת

אבל בקושי .. כפי שאמרתי הלפני הניתוח והתקופה השמנה כמו קצת נמחקה .. אני זוכרת זה שם אבל צריך לחשוב טוב טוב

במיוחד אני נזכרת - יש מישהי בעבודה אצלינו שכל יום היא אוכלת אוכל מוכן מבחוץ והיא שמנה , ואוכל מוכן היה הדבר שהכי אהבתי ועד היום לקנות מבחוץ

והיא לא שומרת וכל פעם שהיא באה יש ריח של צ'יפס וזה מזכיר לי תקופה ישנה איך פעם גם אני לא דפקתי חשבון , ואני לא מתסכלת עליה בבוז ממש לא אלא בהבנה , אני לגמרי מבינה אותה

 

[ליבי3617]

וזה גם תהליך

לזכור את עניין האוכל של "אז" זה עניין של רגש וזיכרון.
אצלי אוכל מתקשר הרבה לזכרונות אז אני זוכרת, זוכרת את הרגש ובהחלט זוכרת את האוכל.
ואל תשכחי שמ"תוקף תפקידי" אני גם מדקלמת את זה כבר שנים למנותחים החדשים.
ומעבר לזה יש לי זיכרון טוב

אז בואי תשני את הטרמינולוגיה ממחר להיום.
מה תוכלי לעשות היום? משהו קטן.. להתקדם.
אם זה לעשות הליכות קצרות 3 פעמים בשבוע, אם זה להכין לעצמך אוכל פעמיים בשבוע וממש לנסות להתמיד בזה.. תבחרי מה שמתאים לך.
ככה נכנסים לתהליך.

 

[galגל555]

חזרתי מסופ"ש באילת...לא להאמין

מחמישי עד היום הייתי במלון באילת...היה נהדר .
לא להאמין שבכלל לא חששתי מההתמודדות עם העושר של המזנונים של האוכל...
ואכן- עמדתי בגבורה מול השפע והמשכתי עם הבחירות הנכונות.
בארוחות ערב אכלתי רק בשר עם מעט ירקות ובארוחות בוקר בחרתי בביצה וגבינות וכלל לא הגעתי לכל הלחמים המדהימים שהיו שם, אפילו בחרתי את הגבינות הפחות שמנות ונהניתי מכל רגע!!!
אפילו מבחינת מנות אחרונות- החלטתי מראש שלא לחסוך מעצמי טעימות מהדברים הטובים... ובס"ה אכלתי אולי שניים שלושה ביסים קטנים רק לטעם וזה לא ממש משך אותי...
אתם לא מבינים איך שמחתי והייתי גאה בעצמי וזה ממש לא היה לי קשה!!!
כנראה שעשיתי כמה מהלכים נכונים בכל התהליך הזה

חוץ מדבר קטן...הרשיתי לעצמי קצת לשתות אלכוהול (מה שלא עשיתי מאז הניתוח) ותוך כדי כך אכלתי קצת פיצוחים

אבל, מאחר ונופש זה דבר יוצא דופן ולא קבוע, אני סלחנית לעצמי, בתקווה שלא עליתי במשקל בגלל הפיצוחים וגם אם עליתי- כבר הערב הייתי בשיעור טניס והוצאתי קצת קלוריות.
איזה כיף היה לסיים ארוחות ולא להרגיש כבדה בלי יכולת לזוז כמו שראיתי את כולם סביבי!!!

 

[דניאל הפסיכולוג]

כמה דברים טובים בפוסט אחד! כל הכבוד.

 

[ליבי3617]

כל הכבוד לך!

גם אכלת נכון, גם לא התפתית, גם נהנית מדברים טובים וגם הבנת שזה בסדר ליהנות קצת יותר בחופשה
והכי מעולה שעשית ספורט.
כמעט בטוחה שלא עלית שום דבר בחופשה.
תישקלי רק בעוד כמה ימים כדי להיות בטוחה

 

[חנה101010]

ירדתי מידה בבגדים

אחרי שקולגה בעבודה העירה לי על כך שאני לובשת בגדים שגדולים עלי ושאפסיק עם זה, הלכתי לעשות שופינג. במילא אני צריכה לחדש את מלתחת החורף, שמתמהמה בינתיים, אז זאת הזדמנות נחמדה ללכת לקניות. להפתעתי גיליתי שירדתי עוד מידה בבגדים. אני לובשת עכשיו את אותה מידה שלבשתי כשהייתי חיילת. רק שמאז עברו כבר 30 שנה בערך...
אז קניתי כמה וכמה בגדים, וגם שמלה מהממת, מהסוג שאני חולמת עליו כבר כמה זמן. וזה אפילו ישב עלי כמו שצריך. מי היה מאמין.

 

[דניאל הפסיכולוג]

חנה כיף לקרוא. את פורחת!

 

[ליבי3617]

כיף לך

לפעמים צריך את השופינג כדי לראות את המידה האמיתית שלנו ולא מה שאנחנו חושבים.
ככה מרוויחים פעמיים. שופינג כיפי והבנה שבהחלט יש התקדמות.

 

[galגל555]

וואוו חנה, איזה כיף

את ממש בדרך הנכונה וממשיכה בה בלי להרפות לרגע... המשיכי כך, זה נותן השראה ענקית!!!