כבר היה דיון בנושא בעבר, אני מחזיקה בדעה שונה
דבר ראשון, וגם זה מניסיון, את הלק לא פתחו "עשרות ומאות בנות" לפניי. בזבזתי לא מעט שעות לקים בחנויות וזו הגזמה פרועה. אבל גם אם נניח שכן לצורך הדיון, אותן כמה שניות מצטברות בסופו של דבר לזמן שהוא פחות מהזמן של מריחה מלאה אחת. זה בערך כמו שתגידי שמרחק ההליכה של כל הבנות שמדדו את הנעליים שקנית בחנות מצטבר למאה מטר. בסדר; אז אחרי כל הקילומטרים הנעליים יסיימו את חייהן מאה מטר פחות, זה בטל בשישים. גם אם הלק יסמיך שימוש אחד לפני, זה בערך אותה משמעות.
לגבי מספר החודשים, הם מחויבים על פי חוק; זה לא אומר שום דבר בפועל. גם על קופסאות שימורים יש תאריך אחרון לשיווק אף שהמזון בהן נשמר לשנים רבות. גם על שמפו או סבון נוזלי יש רישום לזמן שימוש (24M בד"כ); אז מה, אנשים לא פותחים בחנות להריח? ודאי שכן. האם הם מתקלקלים אחרי שנתיים? גם כאן, מניסיון רב, ממש לא. לגבי מסקרה – מי שיכולה להרשות לעצמה ומרגישה שזה מה שנכון לה, תזרוק אחרי שלושה חודשים; אני לא נוהגת כך. מכיוון שאני מתאפרת מעט מאוד איפור מחזיק אצלי
שנים. יש לי מסקרות שהחזיקו אצלי גם חמש שנים ויותר (ולא התייבשו כי השתמשתי מעט) וכל עוד הן מריחות באופן תקין אני משתמשת ואין שום בעיה (ואני עוברת בדיקות עיניים סדירות ומשתמשת בעדשות). אם איאלץ לזרוק מסקרה כל שלושה חודשים זה אומר שהיא תיזרק אחרי 20 שימושים לכל היותר... לא רואה סיבה לעשות זאת.
בכל מקרה, לק הוא לא מסקרה כי הוא על הציפורניים (שהן עור קרני מת) ואין בו בעיה של זיהום חיידקי (הוא מכיל חומרים לא ידידותיים עבורם). אני לא מכירה נשים שזורקות לק אחרי שנה; האספניות כאן, בלוגריות בארץ ובחו"ל, נשים שאני מכירה אישית ואני עצמי שומרות לקים לשנים רבות. מכיוון שיש לי לקים שאצלי מאמצע שנות ה-90 של חברות שונות וכאלה שחרשתי להם המון, יש לי די והותר ניסיון בנושא כדי לא להתרגש ממה שהיצרנים כותבים על האריזה. אז כתבו. מה אכפת להם לכתוב? הרי כל מי שתשתכנע לזרוק ולקנות חדש זה רווח נקי מבחינתם...
לו הייתה בעיה אמיתית עם פתיחה של לק הוא היה נמכר בבקבוק חתום (כך או אחרת, יש יותר משיטה אחת). העובדה שזה לא המצב (באף לק שנתקלתי בו עד היום) מעידה על כך שזה לא נחוץ.
לגבי הפרדה לשכבות – זה ממש לא אומר שהלק מקולקל אלא רק שהוא עמד זמן רב. זה קורה גם עם רטבים למשל וגם אז זה לא אומר שהם מקולקלים... פשוט מנערים לפני השימוש. תעברי בהזדמנות בסניף של אפריל ותראי לא מעט לקים של אורלי (חדשים לחלוטין וסגורים) שנפרדו להם השכבות כי הם עומדים ומעלים אבק ללא שימוש ואף אחד לא מנער אותם. שמתי לב שגם לקים של לה-שה נוטים להיפרד לשכבות. זה כנראה תלוי פורמולה; יש לי לקים שלא נפרדו גם אחרי שנים רבות ולעומתם כאלה שמצריכים ניעור לפני כל שימוש. היפרדות לשכבות ממש לא מעידה על לק מקולקל ואין לה שום קשר לפתיחת הבקבוק או למידת הסמיכות שלו (כאמור, תעברי בחנויות ותיווכחי בעצמך). לאחרונה קניתי לק של אורלי (מקולקציה ישנה של 2010) ברשת אפריל ואכן הייתה בו שכבה עליונה שקופה; ניערתי אותו והוא כמו חדש (טוב, למעשה לא "כמו", הוא חדש) ומכיוון שגם השתמשתי בו הריני להעיד שהוא תקין לחלוטין.
יש הרבה מוצרים שנקנים לאחר שמישהו ניסה / מדד / פתח / בחן אותם מקרוב, בגדים ונעליים למשל. תכשיטים. מזרנים. ספרים. גם מוצרים קוסמטיים. אגב, כבר ראיתי לא פעם דיילות בפארמים שהדגימו ביוזמתן לק בפס על נייר (לא טסטר) או פתחו קרם (לא טסטר) כדי להדגים מרקם וריח (כמובן ללא שימוש). אף אחד לא מת מזה והמוצר לא הפך ל"משומש". לי זה לא מפריע וגם לנשים רבות זה לא מפריע (עובדה). כמו כן אני לא משתעשעת בלקים סתם (לא משעמם לי בחיים) אלא עושה זאת רק כשאני שוקלת ברצינות לקנות את הלק ואם הוא תקין והכול טוב אני אכן קונה אותו ברוב המקרים. אם הגישה שלך היא לקנות אך ורק לק שאין סיכוי שמישהו פתח אותו אי פעם – זכותך; אבל כל עוד לא תקני לק באריזה חתומה לא תוכלי לדעת בוודאות של 100%, אפילו אם תזמיני מחנות מקוונת. בחנויות פיזיות לקוחות בוחנים מוצרים, זה חלק מהחיים; בכל מוצר שאינו חתום קיים סיכוי שלקוחות אחרים נגעו, בדקו, הרימו, הציצו, הריחו וכו' וכולנו קונים מוצרים כאלה. זה ממש לא אומר שהם "משומשים" קל וחומר "מקולקלים".