שרשור חורף~

Yuske

New member
שרשור חורף~

גשם, פוך, שלג, בגדים חמים, סוודרים, מעילים, מיים, וחום ונעים.... זה לאט לאט התחיל עם רדת השמש באמצע היום ועבר לגשם מטפטף וכאלה.... אני גאה להציג בפניכם... השרשור השלם לחורף 2007!
 

Yuske

New member
המממ

אני רק רוצה לקום ביום שבת גשום ביותר... כולי עטוף בשמיכה ובגדים חמים ולראות איזה סרט טוב בטלוויזיה עם כוס של שוקו חם... נראה לי אני אקנה אבקת שוקו...מאז שהתגייסתי לא הכנו שוקו וכבר מזה שנה ומשהו מתחשק לי שוקו בזמנים ראנדומאליים ולא קשורים לחלוטין...
 

chi12

New member
אני בעד אבקת שוקו!

לדעה זו אין בסיס מוצק, כי אני בכלל לא שותה שוקו. איזה קר מתחיל להיות, יצאתי עם מטריה שבורה כשירד גשם, לדעתי היא היתה נשברת אם היא לא היתה שבורה מרוב רוח. צריך מטריות חדשות! עוד לא מאד גשום, רק הרבה רוח וקר~ היום בבוקר עוד הייתי עם חולצה קצרה (רק בתוך הבית) ועכשיו המעיל שלי על הקולבD: (אז כנראה שלא השתנה הרבה), קר ומגניב אבל זה מעצבן שהשמיים שחורים זה יוצר אוירה מדכאת, הוכיחו את זה במחקרים...
 

StellarWind

New member
רק אצל אנשים מסויימים.

דיכאון חורף זה דבר מוכר, אבל לא אצלי למשל. מבחינתי שמיים אפורים זה לא דבר רע. רק תוספת צל ופחות מהשמש המכתית של המדינה הזו. X_X
 

Yuske

New member
אגב גד....

מה עם הציורים של הדיג'ימונים מהשרשור שפות?
 

StellarWind

New member
האמת...

אני בהתקף פוקימון מזעזע כרגע וכל מה שאני מצייר לאחרונה זה דברים שקשורים לאזור שלי... <<
 

Yuske

New member
הו

אני מקווה שאתה מנזיל ציורים גם של זה כשתסיים כן? וואי פוקימון...הייתי כותב מלא פאנפיקים של זה...ולעולם לא סיימתי אפ אחד מהם@_@.... (כן זה עדיין חלק חשוב מחיי אני לא מכחיש)
 

Digi Lista

New member
אין על החורף../images/Emo99.gif../images/Emo215.gif../images/Emo183.gif

אני ממש אוהבת חורף וגשם(בעיקר כשאני לא צריכה להביא ילדים נכים להסעה כי אז זה ממש מפחיד להחליק ולדאוג שלא ירטבו גם אם יוצא שאני זאת שנרטבת),יש לי קבוע בתיק גם בחודשי הקיץ מטרייה ואני אוהבת להיכנס לשלוליות כשיש לי זמן לזה...באופן כללי אני כמעט כול יום שותה שוקו חם ככה שאין לי מה לחכות במיוחד לחורף בשביל זה,מה שכן בחורף השוקו כיפיי יותר וגם השמיכות פוך שלי(גם בקיץ אני ישנה עם שמיכת פוך אחת,בחורף עם שלוש בממוצע כי החדר שלי קפוא),בחורף יש גם את ההשקעה הגדולה ביותר בתכנים בטלוויזיה וכמובן קרמבו... הבעיה היחידה שלי עם החורף היא שאני רגישה מאוד למחלות וגם עכשיו כבר מעל שבוע שאני עם שיעול כבד ומציק וכול הסירופים שלקחתי לא ממש עוזרים,הלכתי לרופא והוא אמר שזה אמור לעבור לבד כי זה לא משהו רציני סתם שיעול יבש אבל הוא יבש וטורדני במיוחד וקשה לי לדבר 2 משפטים ברצף וזה מעצבן בגלל שהיום הולדת שלי בשבת הזאת וזה לא נראה לי סימפטי להיות חולה ביום הולדת וגם לא בכלל... והיי,כמעט שכחתי את אחד החגים היותר אהובים עליי-חנוכה. אחלה רעיון לשרשור
בכול מקרה אם אני כבר על המחשב וזה לא יקרה הרבה היום נוכח העובדה שתיכף אני יוצאת לקורס(בתקווה שהשיעולים לא ימנעו ממני לקחת חלק פעיל...)אני רוצה לשתף במשהו שקרה בשישי-שבת והביא לי כמה נקודות זכות שבהחלט חשובות לי...אני לא בטוחה שסיפרתי אבל מעל חצי שנה שאני לוחצת על ילדים מהביה"ס(אלה שברמה הגבוהה יותר,לא הכיתה שלי)לבוא ל"בית הגלגלים" שזו עמותה שפועלת בארבעה מקומות בארץ(הרצליה,ירושלים,דרום וצפון)מעל 25 שנים,הייתי בשבת מדריכים בתחילת אוקטובר וגם בשנה שעברה הצטרפתי לניסיון עם איזו קבוצה מהצפון שממנה הכרתי חלק מהחניכים ומהמדריכים עקב העבודה בבית ספר(היה נחמד,אבל הם גדולים מידיי ואני מעדיפה את הגילאים הקטנים יותר),העמותה אמורה לעזור לחניכים(נכים פיזית בדרגות כאלה ואחרות,ללא פיגור)לפתח עצמאות במשך השנים וכמובן ליצור קשרים קרובים וכיף,ברגע שהבנתי על מה מדובר התחלתי במאמצים אדירים לשכנע להצטרף (למעשה בשטיפת מוח מטורפת)כמה חניכים פוטנציאליים בטווח גילאים שחיפשתי לעבוד איתם(מדובר על קבוצה חדשה שנפתחה לפני קצת יותר מחצי שנה בסניף הצפון של גילאי 9-11),לצורך השכנוע הפעלתי את כול הכלים האפשריים מבחינתי-הראיתי להם תמונות באינטרנט כולל של ילדים מהקבוצה המדוברת שבירור קצר העלה שלמדו פעם בבית ספר,חניכים מכיתות בוגרות יותר באו וסיפרו אחרי שביקשתי מהם,מדריכים מהקבוצה הבוגרת שעובדים בביה"ס נתנו פרטים נוספים,שכנעתי גם את ההורים של חלקם(שהרי גם להם לא קל אולי לראות שהילדים שלהם מסתדרים מעל 24 שעות מחוץ לבית אך במקביל הנסיעה של הילדים לשם תעניק תעניק למשפחות קצת חופש מהטיפול היומיומי) ואפילו דיברתי עם המנהלת,המחנכות והעובדת הסוציאלית שיעזרו לי,אבל רוב המאמצים היו בעיקר שלי(אם אותי מישהו היה מנסה לשכנע ככה בעקביות יש מצב שהייתי מכניסה לו כאפה קטנה כדי שירגע
),עברה חצי שנה והגענו לשבת הראשונה של הקבוצה השנה-אחרי כול המאמצים משהו היה חייב להצליח,לא?...כמובן שבלי בעיות קטנות שהצריכו לחימה מצידי אין סיכוי שהעניינים יזוזו,ביום שני שעבר כשאחת הילדות כבר הייתה ממש בקטע של להצטרף לקבוצה אחרי השטיפת מוח שעברה על ידי במשך כול הזמן(הגענו למצב שהיא מדברת מיוזמתה על הרצון ללכת ומפיצה בעצמה ובגלל שהיא באה לא מעט לכיתה שלי הקשר שלה איתי מאוד קרוב),הכי קטע שלא הייתי לפני זה בקבוצה הזאת אבל דיברתי כאילו יש לי הכרות ארוכת שנים,אחרי שהצפתי את העולם ביום שני שעבר הודיע לי המדריך הראשי של הקבוצה(הוא נמצא כבר 8 שנים בעמותה אבל הקבוצה שעבד איתה סיימה כי הם מעל 21 והוא עבר לקטנים)שלשבת הראשונה לא מקבלים חניכים חדשים-זו החלטה שהתקבלה על ידו ברגע האחרון,נראה למישהו שאחרי שפעלתי כול כך הרבה אני איצור אכזבה לילדה?נכנסתי לפעולה ואמרתי לו בהרחבה את דעתי על מה שיקרה אם היא לא תבוא אחרי כול השכנועים והמאמצים והבהרתי שאין לי שום כוונה להודיע לה שלא תבוא ושאם לו יש אומץ לפגוע בה ככה הוא מוזמן ושיהיה ברור שאני למקום הזה לא אעזור לא בגיוס חניכים ולא בגיוס מדריכים(הצלחתי לגייס גם את כול הבנות שירות של הביה"ס,לא בהכרח לקבוצה הספציפית הזאת),שמע את זה מנהל הסניף בצפון(המדריך התייעץ איתו) והודיע לו שירגע ומיד ולא רק זה אלא שהוא אישית יקח ויחזיר את הילדה מהבית(יחד איתי כמובן),עד הרגע האחרון חששתי שהילדה תתחרט כי הילדה הזאת לא זזה במשך כמעט 10 שנות קיומה מהסינר של אימא(אפילו אצל דודים ומשפחה היא לא מוכנה לישון)אבל בשישי-שבת הזה היא הפתיעה אותי ואת כולם בענק!היא השתלבה מדהים בקבוצה כאילו היא רגילה שנים לצאת מהבית ולהיות שם,לא בכתה בלילה(כמו שהאמא ציינה שקורה בבית),ביקשה עזרה בכול מה שהייתה צריכה,שרה שירים,שיחקה עם החניכים האחרים ובאמת חוותה חוויה מדהימה כשהאמא בטלפון ואני מנסות לגונן עליה אפילו יותר ממה שבפועל היה צריך,היה סופשבוע מקסים ומלא סיפוק מבחינתי כי ההצלחה הזאת של הבאת הילדה היא חלק מפעולות שלי,המחנכת של הילדה מעודדת אותה ולספר לכיתה הכול וכבר ביום ראשון ביקשו עוד ילדים להצטרף,אחד מהם גם לא יצא מעולם מהבית ללא האמא או אחד האחים ומעולם לא ישן מחוץ לבית(אמא שלו צלצלה לאימא של הילדה במהלך השבת,הן חברות טובות ומה שהיא שמעה רק שיכנע אותה לתת לו את האופציה ליסוע אם ירצה בכך) ועכשיו הנושא החם בקרב הילדים בשתי הכיתות שבגיל וברמה זה הנסיעה למפגש בחודש הבא(המפגשים נערכים שישי-שבת אחת לחודש,לפי קבוצות)ואין ספק שכול המאמצים השתלמו
 
וואו,איזה יופי!../images/Emo24.gifאני ממש שמחה לשמוע!../images/Emo140.gif

כל הכבוד לך! חח ידעתי שיהיה לך מה לתרום לשרשור הזה.תרגישי טוב,מאמי! טוב,על טעם ועל ריח אין להתווכח.אני מעדיפה קיץ.החורף מכניס אותי לדיכאון.
 

Yuske

New member
וואו

מה שכתבת העלה חיוך דיי גדול על הפנים שלי^^ סופסופ משהו טוב אה?...(מלבד הקטע של הלא מרגישה טוב---תרגישי טוב במהרה ומייד!!!) ואגב משהו שחשבתי כבר דיי הרבה זמן להגיד לך ליסטה... את עושה מצווה ענקית עם הילדים, באמת! לא בכל יום יש מישהו שמוכן להשקיע מהזמן שלו ויותר בשביל אנשים אחרים ולפי ההיכרות היחסית קצרה שלי איתך, את עושה מעל ומעבר ויותר מזה בהרבה! ויותר מזה..את נהנת מזה! מה שיוצר מצב שאת גם עוזרת (והמון) וגם נהנת מזה (לרוב כן^^") אז בכלל... אז על זה יש לי להגיד ישר כוח ואני מוריד בפנייך את הכובע!! אין לנו מסטיק בבית><
 

remundo

New member
כל הכבוד

זה מדהים (מצטערת אבל אין לי עוד מה להגיד ;; אבל כן קראתי הכל! אני בעצמי לא הייתי יכולה לעשות את כל זה, המקסימום היה לשכנע אותם ללכת לשם אבל גם לסדר את זה כשאומרים שזה בלתי אפשרי זה כבר מעבר ליכולת שלי, לכן תמיד כשאני שומעת על מישהו שעומד נגד הממסד ומצליח זה מרגש אותי, אולי גם נותן לי קצת תקווה לעצמי. למרות שכל מה שתיארת כאן הרבה יותר גדול ומדהים מהקטע הקטן הזה שעמדת על שלך והצלחת לשנות שם משהו, זה החלק שהכי תפס אותי. חוץ מזה שכל הרעיון של הארגון הזה נהדר ואני חושבת שההורים צריכים לשלוח לשם את הילדים לא רק כדי "להיפטר מהם לשבת" אלא גם כי הילדים נהנים שם ויותר חשוב-כי זה ילמד אותם להיות יותר עצמאיים, וזה טוב יותר להורים ובעיקר טוב יותר לילדים-בעיקר להרגשה של הילדים ולאיזה מן אנשים הם יגדלו להיות. הילדה הזאת ועוד ילדים אחרים שצמודים יותר מידי להורים בדרך כלל והתמודדו יפה ובגבורה עם מצב חדש שהם ציפו לקראתו ונהנו ממנו זה כבר שלב אחד קדימה לקראת התמודדות עם העולם. דבר אחד אני לא מבינה: אם לילדים האלה יש רק נכות פיזית ולא שכלית, למה הם לא יכולים ללמוד בבתי ספר רגילים?)
 

chi12

New member
אני ממש שמחה בשבילך

שהמאמצים שלך משתלמים, את כל כך משקיעה וזה באמת מגיע לך, ח"ח.
 
למעלה