אצלי
הכל התחיל בגיל 12, כשראיתי לראשונה את הסרט "ריקוד מושחת" ואמרתי לעצמי שיום יבוא וגם אני ארקוד ככה עם בחורים שנראים כמו פטריק סוויזי (מה אתם צוחקים, אז הוא נחשב להיט..). ראיתי אחר כך את הסרט הזה עוד מיליון פעם בערך, אבל לא עשיתי עם זה כלום. 4 שנים מאוחר יותר, כשהייתי בשבוע הספר בכיכר רבין, שאז עוד היתה כיכר מלכי ישראל, היתה שם הרקדה של ריקודי עם. כן כן... מתוך סקרנות התקרבתי לראות, וגיליתי שכל שבת יש הרקדת ריקודי עם בכיכר, והתחלתי להגיע לשם. ככה למדתי ריקודי עם. מה שיפה זה שעד אז הייתי בטוחה שיש לי שתי רגליים שמאליות.. כשאני מסתכלת היום על הוידאו של טקס הסיום של בית הספר היסודי שבו רקדתי בקטע כזה של ריקודי עם אני מתפדחת נורא, פיגרתי אחרי כולם ונראיתי מגושמת להחריד.. אבל מה, התחלתי לרקוד ריקודי עם, ואז התברר דבר מדהים - שיש לי כשרון.. פתאום שמתי לב שאנשים מסתכלים עלי כשאני רוקדת, ומנסים ללמוד ריקודים באמצעותי.. זה נתן לי הרגשה כזאת טובה.. וככה התמדתי לי איזה שנה וחצי בריקודי עם, עד שיום אחד זה הכה בי - אני רוקדת עם אנשים בגיל של סבא שלי... ואז שמעתי שיש באוניברסיטת תל אביב בשבתות הרקדה של ריקודי שנות ה-60 של אחד, ירון מידן. החלטתי לנסות.. פתאום ראיתי שיש גם אנשים בגילי שרוקדים.. וככה למדתי לי לרקוד גם טנגו, וואלס, רוק´נ´רול, וגם צ´ה צ´ה, מרנגה וסלסה.. והשאר היסטוריה.. כיום הפייבוריט שלי זה סלסה, אבל כדי לא להשתעמם אני מקפידה לגוון ורוקדת גם במועדוני סלסה למיניהם וגם בהרקדות של שנות ה-60. זהו..
הכל התחיל בגיל 12, כשראיתי לראשונה את הסרט "ריקוד מושחת" ואמרתי לעצמי שיום יבוא וגם אני ארקוד ככה עם בחורים שנראים כמו פטריק סוויזי (מה אתם צוחקים, אז הוא נחשב להיט..). ראיתי אחר כך את הסרט הזה עוד מיליון פעם בערך, אבל לא עשיתי עם זה כלום. 4 שנים מאוחר יותר, כשהייתי בשבוע הספר בכיכר רבין, שאז עוד היתה כיכר מלכי ישראל, היתה שם הרקדה של ריקודי עם. כן כן... מתוך סקרנות התקרבתי לראות, וגיליתי שכל שבת יש הרקדת ריקודי עם בכיכר, והתחלתי להגיע לשם. ככה למדתי ריקודי עם. מה שיפה זה שעד אז הייתי בטוחה שיש לי שתי רגליים שמאליות.. כשאני מסתכלת היום על הוידאו של טקס הסיום של בית הספר היסודי שבו רקדתי בקטע כזה של ריקודי עם אני מתפדחת נורא, פיגרתי אחרי כולם ונראיתי מגושמת להחריד.. אבל מה, התחלתי לרקוד ריקודי עם, ואז התברר דבר מדהים - שיש לי כשרון.. פתאום שמתי לב שאנשים מסתכלים עלי כשאני רוקדת, ומנסים ללמוד ריקודים באמצעותי.. זה נתן לי הרגשה כזאת טובה.. וככה התמדתי לי איזה שנה וחצי בריקודי עם, עד שיום אחד זה הכה בי - אני רוקדת עם אנשים בגיל של סבא שלי... ואז שמעתי שיש באוניברסיטת תל אביב בשבתות הרקדה של ריקודי שנות ה-60 של אחד, ירון מידן. החלטתי לנסות.. פתאום ראיתי שיש גם אנשים בגילי שרוקדים.. וככה למדתי לי לרקוד גם טנגו, וואלס, רוק´נ´רול, וגם צ´ה צ´ה, מרנגה וסלסה.. והשאר היסטוריה.. כיום הפייבוריט שלי זה סלסה, אבל כדי לא להשתעמם אני מקפידה לגוון ורוקדת גם במועדוני סלסה למיניהם וגם בהרקדות של שנות ה-60. זהו..
