הלילה,
אין סוגר לפי,
ואני נותנת דרור למקלדתי מבלי לחשוב על מה אני כותבת,
לא יודעת למה.
אז אני חייבת לשתף אותך במשהו..
לפעמים, אני רואה אנשים בצורה אחרת.
לפעמים אני רואה אותם כצבעים (החבר הכי טוב שלי הוא צבע אדום כהה וחזק, לדוגמא)
לפעמים אני רואה אותם כמספרים (חבר אחר הוא הספרה 9)
ולפעמים אני רואה אנשים כחיות..
ואת,
מההודעה הראשונה שקראתי,
אני מדמיינת את ג'סיקה ראביט.
אני לא יודעת לומר מה בך מעורר בי את התמונה הזו,
אבל כבר פעמיים שכמעט חמקה לי המילה "ג'סיקה יקירתי"
והחשש שבפעם השלישית לא אצליח לעצור את עצמי,
הוא זה שגורם לי לשתף אותך.
http://www.youtube.com/watch?v=fIXAT6fGUw4