שרשור ירושלמי למשתמשי הרכבת הקלה

מצב
הנושא נעול.

ronatd

New member
היכן מצלצלים
יותר מאדם אחד (בד"כ נשים מבוגרות) הוגיע שהוא לא מוצא את כפתור הפעמון להודיע לנהג שהוא צריך לרדת
זה מזכיר לי
כשקניתי פעם ראשונה טלפון סלולרי לפני כמעט 20 שנה, חיפשתי בחוברת ההוראות איך מקבלים צליל חיוג dialtone. ולא מצאתי. והשתגעתי מזה שאני לא מוצא. וחיפשתי וחיפשתי שוב ושוב. אף אחד לא אמר לי שבטלפון סלולרי אין צליל חיוג.
 
שרשור ירושלמי למשתמשי הרכבת הקלה
תופעות ירושלמיות, מצחיקות, המתגלות לנו עם תחילת הנסיעות של הרכבת הקלה
ריצה אחרי רכבת
היום במו עיניי ראיתי בחורה צעירה הרצה לרכבת בכדי לא לפספס אותה. עד כאן סביר והגיוני, אך למרבה ההפתעה היא לא ניסתה להיכנס לרכבת דרך הדלת הראשונה בה נתקלה אלא רצה על לקרון הראשון, והקישה על חלון תא הניהוג בבקשה מהנהג שיפתח את הדלת
 

קליט

New member
ריצה אחרי רכבת
היום במו עיניי ראיתי בחורה צעירה הרצה לרכבת בכדי לא לפספס אותה. עד כאן סביר והגיוני, אך למרבה ההפתעה היא לא ניסתה להיכנס לרכבת דרך הדלת הראשונה בה נתקלה אלא רצה על לקרון הראשון, והקישה על חלון תא הניהוג בבקשה מהנהג שיפתח את הדלת
מה רע לבקש מהנהג לפתוח את הדלת ? . . .
 

davidfainshtein

Member
מנהל
מה רע לבקש מהנהג לפתוח את הדלת ? . . .
זו שאלה של אדם שבחיים לא היה באירופה
ולא נסע ברכבת תחתית, למשל. אני קורא הרבה סיפורים של נהגי מטרו במוסקבה, למשלף שמספרים איך יש אנשים שמתעקשים לתפוס דלתות בעת סגירתן ובכך משבשים את הלו"ז ומעכבים אלפי אנשים, כאילו זו הרכבת האחרונה. ואני מדבר על תדירות של 90 שניות בשעות השיא, כן?
 

davidfainshtein

Member
מנהל
זו שאלה של אדם שבחיים לא היה באירופה
ולא נסע ברכבת תחתית, למשל. אני קורא הרבה סיפורים של נהגי מטרו במוסקבה, למשלף שמספרים איך יש אנשים שמתעקשים לתפוס דלתות בעת סגירתן ובכך משבשים את הלו"ז ומעכבים אלפי אנשים, כאילו זו הרכבת האחרונה. ואני מדבר על תדירות של 90 שניות בשעות השיא, כן?
ואני כבר לא מדבר על זה שהנהג
לא פותח את הדלתות לפי דרישות הנוסעים. אם הנהג עוד לא נעל את הדלתות, הנוסע יכול לפתוח אותן בעצמו בלחיצת כפתור.
 
ואני כבר לא מדבר על זה שהנהג
לא פותח את הדלתות לפי דרישות הנוסעים. אם הנהג עוד לא נעל את הדלתות, הנוסע יכול לפתוח אותן בעצמו בלחיצת כפתור.
הקו האדום של הרכבת העילית בשיקגו,גם הוא חוויה
אתם תתגעגעו לקו האדום הירושלמי כשתיסעו על רעו משיקגו. זה הקו הכי ארוך מכל קווי הרכבת העילית ולכן נמצאים עליו כל אלה שנמצאים ברכבת רק בגלל שאין להם איפה להיות. שהרי בשיקגו אין אוויר הרים צלול כיין, אלא קייץ כמעט תל אביבי ורוח פרצים בשאר עונות השנה (נ.ב. יש גם שלג כבד בחורף). מה גם, שמי שבאמת צריך לנסוע לכל אורך הקו ועתותיו אינן בידו, לוקח את הרכבת הפרוורית. הקו הזה נעים הרבה פחות מהקו הירוק שמגיע לשכונות מצוקה קשות. עוד אוכלוסייה מעניינת בקו הזה היא אלו שעושים קופה לא חוקית על האנשים התמימים שעוד לא הבינו מהו הקו האדום. יש שם עדר קבצנים וחבורת מהמרים שרק המפסידים שבה מתחלפים. חוץ מזה, זה גם הקו עם הנוף הכי דפוק, כך שלתיירים אין מה לחפש בו.
 
ריצה אחרי רכבת
היום במו עיניי ראיתי בחורה צעירה הרצה לרכבת בכדי לא לפספס אותה. עד כאן סביר והגיוני, אך למרבה ההפתעה היא לא ניסתה להיכנס לרכבת דרך הדלת הראשונה בה נתקלה אלא רצה על לקרון הראשון, והקישה על חלון תא הניהוג בבקשה מהנהג שיפתח את הדלת
כשהייתי באירופה בשנות השמונים,גם אני עשיתי כך
פשוט הכרתי מישראל רק אוטובוסים. אגב, לא הבנתי גם למה נהג הקרון-קטר לא מנקב את הכרטיס שלי.
 

david80

Member
שרשור ירושלמי למשתמשי הרכבת הקלה
תופעות ירושלמיות, מצחיקות, המתגלות לנו עם תחילת הנסיעות של הרכבת הקלה
שמעתי בתכנית הרדיו "דידי בבקיני"
על מישהו שהחליט לעשות תחרות ריצה עם הרכבת הקלה והוא ניצח בהפרש של 4 דקות!
 

darkshadow1

New member
שמעתי בתכנית הרדיו "דידי בבקיני"
על מישהו שהחליט לעשות תחרות ריצה עם הרכבת הקלה והוא ניצח בהפרש של 4 דקות!
לא ברור לי מה ניסו להוכיח שם-
הרי זה נכון גם לגבי נסיעה בתוך גוש דן (ראשל"צ-הרצליה) בשעות העומס, ועדיין אני לא רואה עשרות אלפי אנשים מחליפים את המאזדה 3 ברגליים.
 
לא ברור לי מה ניסו להוכיח שם-
הרי זה נכון גם לגבי נסיעה בתוך גוש דן (ראשל"צ-הרצליה) בשעות העומס, ועדיין אני לא רואה עשרות אלפי אנשים מחליפים את המאזדה 3 ברגליים.
מה הקשר בכלל?
הרי לא מדובר על נסיעה ברכב בשעות העומס. מדובר על אמצעי להסעת המונים שכל מטרתו לחסוך את האפקטים השליליים של נסיעה בכרב בשעות העומס. מטרתו למנוע התקעות בפקקים, ולאפשר לנוסע להגיע במהירות ממקום למקום. הנסיעה האטית של הרק"ל אמנם לא מבטלת לחלוטין את יתרונותיה, אך היא בהחלט מחלישה אותם. אילו ניתן היה להקים קו תת קרקעי בתוואי הרק"ל (עד כמה שהבנתי זה לא היה ישים בי-ם), הנוסעים היו נהנים מנסיעה מהירה מצד לצד של העיר וכמובן שלא היה סיכון של תאונות (או טילים משועפט...). והנה, ברח' אבן גבירול בת"א אין שום בעיה להעביר קו תת קרקעי, לא מבחינה טופוגרפית, לא מבחינת תשתיות ולא מבחינת קברים - וגאוני האוצר
מתעקשים על קו עילי שיגרום יותר נזק מתועלת. קו עילי באבן גבירול עלול ליצור מצב שאדם יוכל לנצח את הרק"ל לא בריצה, אלא כשהוא זוחל על ארבע ברברס...
 

david80

Member
מה הקשר בכלל?
הרי לא מדובר על נסיעה ברכב בשעות העומס. מדובר על אמצעי להסעת המונים שכל מטרתו לחסוך את האפקטים השליליים של נסיעה בכרב בשעות העומס. מטרתו למנוע התקעות בפקקים, ולאפשר לנוסע להגיע במהירות ממקום למקום. הנסיעה האטית של הרק"ל אמנם לא מבטלת לחלוטין את יתרונותיה, אך היא בהחלט מחלישה אותם. אילו ניתן היה להקים קו תת קרקעי בתוואי הרק"ל (עד כמה שהבנתי זה לא היה ישים בי-ם), הנוסעים היו נהנים מנסיעה מהירה מצד לצד של העיר וכמובן שלא היה סיכון של תאונות (או טילים משועפט...). והנה, ברח' אבן גבירול בת"א אין שום בעיה להעביר קו תת קרקעי, לא מבחינה טופוגרפית, לא מבחינת תשתיות ולא מבחינת קברים - וגאוני האוצר
מתעקשים על קו עילי שיגרום יותר נזק מתועלת. קו עילי באבן גבירול עלול ליצור מצב שאדם יוכל לנצח את הרק"ל לא בריצה, אלא כשהוא זוחל על ארבע ברברס...
אל תסתכל בקרקע אלא...
רכבת קלה על קרקע אינה איטית בהרבה אלא שחסרונותיה העיקריים הם תפיסת נתיבים לרעת כלי הרכב. הגבלות המהירות היא בעיקר ההצטלבויות הרבות עם הכביש (שניתן להתגבר ע"י רמזורים חכמים, אכיפה, מחסומים (בדומה לרכבת רגילה) ואפשר אפילו לבטל את כל ההצטלבויות ע"י הפרדות מפלסיות בהשקעה זניחה לעומת מינהור הרכבת) וכן המרחק הקטן יותר בין התחנות. פניות חדות ושיפועים כמעט ואינם על הפרק לגבי אבן גבירול! גם רכבת ישראל נוסעת במפלס הקרקע ואף מצטלבת רבות עם הכבישים ולמרות זאת היא גומעת מת"א לחיפה ב-40 דקות!
 
אל תסתכל בקרקע אלא...
רכבת קלה על קרקע אינה איטית בהרבה אלא שחסרונותיה העיקריים הם תפיסת נתיבים לרעת כלי הרכב. הגבלות המהירות היא בעיקר ההצטלבויות הרבות עם הכביש (שניתן להתגבר ע"י רמזורים חכמים, אכיפה, מחסומים (בדומה לרכבת רגילה) ואפשר אפילו לבטל את כל ההצטלבויות ע"י הפרדות מפלסיות בהשקעה זניחה לעומת מינהור הרכבת) וכן המרחק הקטן יותר בין התחנות. פניות חדות ושיפועים כמעט ואינם על הפרק לגבי אבן גבירול! גם רכבת ישראל נוסעת במפלס הקרקע ואף מצטלבת רבות עם הכבישים ולמרות זאת היא גומעת מת"א לחיפה ב-40 דקות!

תגובתך כאילו נכתבה ע"י תושב ניו זילנד. רכבת ישראל שגומעת את המרחק מתל אביב לחיפה ב-40 דקות, כטענתך (איני יודע אם זה נכון, נניח שכן) - עם כמה כבישים בדיוק היא מצטלבת? איך אתה יכול לכתוב "מצטלבת רבות" כשכל מי שגולש כאן חמש דקות בערך יודע על ההשקעה העצומה (מיליארדים) בהפרדות מפלסיות לאורך קו החוף, בעיקר בחמש השנים האחרונות אך גם לפני כן? ובכל מקרה מה הקשר? האם במפגשי הכביש מסילה המעטים מאד שנותרו לאורך הקו הזה יש פוטנציאל חסימה כמו בכל צומת לאורך אבן גבירול? האם חוצים אותם מדי שעה עשרות אוטובוסים ומאות מוניות? איפה אתה חי? האם במפגשי המסילה האלה יש חנויות הנותנות לנהג הממוצע את התירוץ החביב עליו לחסום את המסילה - "רק עצרתי רגע לקנות סיגריות"?! לא ברור איך אתה יכול להשוות בכלל. פשוט מגוחך. הטענה השניה שלך מגוחכת עוד יותר. "לבטל את כל ההצטלבויות ע"י הפרדות מפלסיות בהשקעה זניחה". נפלת על הראש? 20-30 הפרדות מפלסיות לאורך אבן גבירול?! 20-30 פרוייקטים בסדר גודל של מחלף קפלן או המסגר-לה גרדיה?! ההשקעה בכך תגמד את כל פרוייקט הרק"ל בתל אביב! צריך להיות מנותק לחלוטין מהמציאות כדי לכתוב משפט כזה... איני בטוח בכלל שיש מקום פיסית לבנות את כל ההפרדות האלו, שחלקן כמעט צמודות זו לזו. שלא לדבר על ההרס המוחלט (!) של המרחב העירוני וקבורתו של רחוב אבן גבירול. זה רעיון אפילו יותר מטומטם מהרעיון של האוצר לקו עילי "מרוסק". כמובן שבנייתן תארך 15-20 שנה ותקבור סופית את הפרוייקט. אתה יודע בכלל מה הפרש העלות בין הקו העילי לתחתי? אתה יודע בכלל כמה תעלינה 20-30 ההפרדות המפלסיות שאתה שולף מהשרוול? על סמך מה אתה כותב "עלות זניחה"?
 

alantan

New member

תגובתך כאילו נכתבה ע"י תושב ניו זילנד. רכבת ישראל שגומעת את המרחק מתל אביב לחיפה ב-40 דקות, כטענתך (איני יודע אם זה נכון, נניח שכן) - עם כמה כבישים בדיוק היא מצטלבת? איך אתה יכול לכתוב "מצטלבת רבות" כשכל מי שגולש כאן חמש דקות בערך יודע על ההשקעה העצומה (מיליארדים) בהפרדות מפלסיות לאורך קו החוף, בעיקר בחמש השנים האחרונות אך גם לפני כן? ובכל מקרה מה הקשר? האם במפגשי הכביש מסילה המעטים מאד שנותרו לאורך הקו הזה יש פוטנציאל חסימה כמו בכל צומת לאורך אבן גבירול? האם חוצים אותם מדי שעה עשרות אוטובוסים ומאות מוניות? איפה אתה חי? האם במפגשי המסילה האלה יש חנויות הנותנות לנהג הממוצע את התירוץ החביב עליו לחסום את המסילה - "רק עצרתי רגע לקנות סיגריות"?! לא ברור איך אתה יכול להשוות בכלל. פשוט מגוחך. הטענה השניה שלך מגוחכת עוד יותר. "לבטל את כל ההצטלבויות ע"י הפרדות מפלסיות בהשקעה זניחה". נפלת על הראש? 20-30 הפרדות מפלסיות לאורך אבן גבירול?! 20-30 פרוייקטים בסדר גודל של מחלף קפלן או המסגר-לה גרדיה?! ההשקעה בכך תגמד את כל פרוייקט הרק"ל בתל אביב! צריך להיות מנותק לחלוטין מהמציאות כדי לכתוב משפט כזה... איני בטוח בכלל שיש מקום פיסית לבנות את כל ההפרדות האלו, שחלקן כמעט צמודות זו לזו. שלא לדבר על ההרס המוחלט (!) של המרחב העירוני וקבורתו של רחוב אבן גבירול. זה רעיון אפילו יותר מטומטם מהרעיון של האוצר לקו עילי "מרוסק". כמובן שבנייתן תארך 15-20 שנה ותקבור סופית את הפרוייקט. אתה יודע בכלל מה הפרש העלות בין הקו העילי לתחתי? אתה יודע בכלל כמה תעלינה 20-30 ההפרדות המפלסיות שאתה שולף מהשרוול? על סמך מה אתה כותב "עלות זניחה"?
ניתן לצמצם עלויות של קו תחתי
אפשר לבנות קו תחתי בחפירה וכיסוי - צמצום המדרכות וביטול שני נתיבים בזמן הבניה. גם זה לסירוגין כי אפשר לסיים תעלות בקטעים, לכסות ולפתוח מחדש בזמן סיום הדיפון והגימור למטה. כדי לסבר את האוזן, העלויות של כריה באמצעות TBM הם סדר גודל של פי ארבעה לעומת חפירה וכיסוי. עלות המנהור בלוס אנג'לס במחירי 2006: - קו האקספושן - 120 מליון דולר לק"מ (חפירה וכיסוי) - קו גולד - 517 מליון דולר לק"מ (כרייה - מנהרה כפולה) http://www.skyscrapercity.com/showthread.php?t=411653 הקטע שעליו הוויכוח (מבית מעריב ועד רחוב בני דן) הוא 3.3 ק"מ. כלומר כ-1.7 מיליארד דולר בכרייה או 400 מליון דולר בחפירה וכיסוי. כמובן שהמחירים מאז השתנו מעט, וגם צריך לקחת בחשבון את סוג הקרקע, מפלס המים וכדומה. אבל יש לא מעט נסיון בארץ בחפירה וכיסוי, מה שעשוי להקל. רח אבן גבירול הוא רחוב רחב יחסית, ומדובר בהקרבה זמנית לצורך שיפור בעתיד. לדעתי אם עיריית ת"א רוצה לקדם קו תת-קרקעי, עליה להציע את הפשרה הזו.
 

darkshadow1

New member
ניתן לצמצם עלויות של קו תחתי
אפשר לבנות קו תחתי בחפירה וכיסוי - צמצום המדרכות וביטול שני נתיבים בזמן הבניה. גם זה לסירוגין כי אפשר לסיים תעלות בקטעים, לכסות ולפתוח מחדש בזמן סיום הדיפון והגימור למטה. כדי לסבר את האוזן, העלויות של כריה באמצעות TBM הם סדר גודל של פי ארבעה לעומת חפירה וכיסוי. עלות המנהור בלוס אנג'לס במחירי 2006: - קו האקספושן - 120 מליון דולר לק"מ (חפירה וכיסוי) - קו גולד - 517 מליון דולר לק"מ (כרייה - מנהרה כפולה) http://www.skyscrapercity.com/showthread.php?t=411653 הקטע שעליו הוויכוח (מבית מעריב ועד רחוב בני דן) הוא 3.3 ק"מ. כלומר כ-1.7 מיליארד דולר בכרייה או 400 מליון דולר בחפירה וכיסוי. כמובן שהמחירים מאז השתנו מעט, וגם צריך לקחת בחשבון את סוג הקרקע, מפלס המים וכדומה. אבל יש לא מעט נסיון בארץ בחפירה וכיסוי, מה שעשוי להקל. רח אבן גבירול הוא רחוב רחב יחסית, ומדובר בהקרבה זמנית לצורך שיפור בעתיד. לדעתי אם עיריית ת"א רוצה לקדם קו תת-קרקעי, עליה להציע את הפשרה הזו.
העלויות שאתה מדבר עליהן לא רלוונטיות-
לפי מה שכתוב בלינק שהבאת העלויות האסטרונומיות בארה"ב כוללות פיצוי לבעלי הקרקעות שמתחתן מתבצעות העבודות- אז מגיעים למחירים לא שפויים. ולמר פארק (
), אסור גם לשכוח שאנשים לא כ"כ ישמחו אם רכבות יעברו להם מול החלון. די ברור שאם כבר עושים כזה דבר- יהיה יותר פרקטי לבנות את כל הקטע מתחת לאדמה.
 
העלויות שאתה מדבר עליהן לא רלוונטיות-
לפי מה שכתוב בלינק שהבאת העלויות האסטרונומיות בארה"ב כוללות פיצוי לבעלי הקרקעות שמתחתן מתבצעות העבודות- אז מגיעים למחירים לא שפויים. ולמר פארק (
), אסור גם לשכוח שאנשים לא כ"כ ישמחו אם רכבות יעברו להם מול החלון. די ברור שאם כבר עושים כזה דבר- יהיה יותר פרקטי לבנות את כל הקטע מתחת לאדמה.
אותי אתה מנסה לשכנע?
אני טוען כאן כבר כמה שנים שבניית הקטע כקו עילי היא התכנית המטומטמת ביותר שאפשר להעלות על הדעת. מה אני יכול לעשות שיש כאן אנשים שחושבים שמדובר בהברקת המאה?
 

alantan

New member
ניתן לצמצם עלויות של קו תחתי
אפשר לבנות קו תחתי בחפירה וכיסוי - צמצום המדרכות וביטול שני נתיבים בזמן הבניה. גם זה לסירוגין כי אפשר לסיים תעלות בקטעים, לכסות ולפתוח מחדש בזמן סיום הדיפון והגימור למטה. כדי לסבר את האוזן, העלויות של כריה באמצעות TBM הם סדר גודל של פי ארבעה לעומת חפירה וכיסוי. עלות המנהור בלוס אנג'לס במחירי 2006: - קו האקספושן - 120 מליון דולר לק"מ (חפירה וכיסוי) - קו גולד - 517 מליון דולר לק"מ (כרייה - מנהרה כפולה) http://www.skyscrapercity.com/showthread.php?t=411653 הקטע שעליו הוויכוח (מבית מעריב ועד רחוב בני דן) הוא 3.3 ק"מ. כלומר כ-1.7 מיליארד דולר בכרייה או 400 מליון דולר בחפירה וכיסוי. כמובן שהמחירים מאז השתנו מעט, וגם צריך לקחת בחשבון את סוג הקרקע, מפלס המים וכדומה. אבל יש לא מעט נסיון בארץ בחפירה וכיסוי, מה שעשוי להקל. רח אבן גבירול הוא רחוב רחב יחסית, ומדובר בהקרבה זמנית לצורך שיפור בעתיד. לדעתי אם עיריית ת"א רוצה לקדם קו תת-קרקעי, עליה להציע את הפשרה הזו.
לפי הבנתי, העלויות הללו אינן קשורות לפיצוי
במקרה של שני הקווים הללו.
 

darkshadow1

New member
לפי הבנתי, העלויות הללו אינן קשורות לפיצוי
במקרה של שני הקווים הללו.
אז איך אתה מסביר את העלויות?
בקו האדום אמורה להיות מנהרה באורך של 10 קילומטרים, אבל העלות נמוכה הרבה יותר.
 
ניתן לצמצם עלויות של קו תחתי
אפשר לבנות קו תחתי בחפירה וכיסוי - צמצום המדרכות וביטול שני נתיבים בזמן הבניה. גם זה לסירוגין כי אפשר לסיים תעלות בקטעים, לכסות ולפתוח מחדש בזמן סיום הדיפון והגימור למטה. כדי לסבר את האוזן, העלויות של כריה באמצעות TBM הם סדר גודל של פי ארבעה לעומת חפירה וכיסוי. עלות המנהור בלוס אנג'לס במחירי 2006: - קו האקספושן - 120 מליון דולר לק"מ (חפירה וכיסוי) - קו גולד - 517 מליון דולר לק"מ (כרייה - מנהרה כפולה) http://www.skyscrapercity.com/showthread.php?t=411653 הקטע שעליו הוויכוח (מבית מעריב ועד רחוב בני דן) הוא 3.3 ק"מ. כלומר כ-1.7 מיליארד דולר בכרייה או 400 מליון דולר בחפירה וכיסוי. כמובן שהמחירים מאז השתנו מעט, וגם צריך לקחת בחשבון את סוג הקרקע, מפלס המים וכדומה. אבל יש לא מעט נסיון בארץ בחפירה וכיסוי, מה שעשוי להקל. רח אבן גבירול הוא רחוב רחב יחסית, ומדובר בהקרבה זמנית לצורך שיפור בעתיד. לדעתי אם עיריית ת"א רוצה לקדם קו תת-קרקעי, עליה להציע את הפשרה הזו.
נו, ומה העלות של 20-30 הפרדות מפלסיות?
אין לך איזה אתר שמחשב זאת
, כדי שנדע מה העלות ה"זניחה" עליה כתב david80?
 

david80

Member
נו, ומה העלות של 20-30 הפרדות מפלסיות?
אין לך איזה אתר שמחשב זאת
, כדי שנדע מה העלות ה"זניחה" עליה כתב david80?
אני מכבד גולשים אחרים בפורום
ואני מצפה שיתנהגו אלי בהתאם! ושוב, אין לי בעייה שמפריכים את טענותי (כפי שכתבתי כאן) המשך ערב נעים
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה