שרשור לילה\ בוקר\צהריים\ערב!
היום היה היום הכי ארוךם בחיים שלי...! לאמא שלי יש שבר בתבור והיא היתתה צריכה לעבור ניתוח.. היום היא עברה אטותו.. אבל אתמול בלילה היא הלכה להתאשפז ולעשות כמה בדיקות כדי שלמחרת יתחילו את הניתוח מוקדם. בלילה חזרתי ממסיבת אירוסין של בת דודה שלי.. וישר התלבשתי והלכתי לישון.. אבל לא נרדמתי.. חשבתי על אמא שלי.. בבוקר אחותי העירה אותי.. והייתי כולי מטושטשת (כי לא ישנתי כל הלילה), והתקלחתי והתלבשתי... שכן שלנו לקח אותנו לבית החולים שאמא שלי התאשפזה בו.. ואמרו לנו שהיא נכנסה לניתוח בשבע וחצי בבוקר.. ( ובאותו זמן השעה הייתה 11 וחצי) ישבנו וחיכינו כדי שהיא תצא מהניתוח.. חיכינו עד שעה שתיים בצהריים.. אני מאוד נבהלתי כי הניתוח ארך זמן רב.. אח"כ כשהיא התאושששה אחותי הגדולה נכנסה אליה לראות אותה כי לא הרשו לכולם להיכנס.. ואחרי דקה הוציאו אותה. בשעה שלוש וחצי היא התעוררה לגמרי ונכנסנו לחדר... היא נראתה על הפנים.. היא הייתה רדומה לגמרי אבל היא דיברה מתוך שינה ואמרה דברים מוזרים. היא קראה לי מתוך שינה ואמרה לי שהיא אוהבת אותי.. ואני התחלתי לבכות.. ולא הפסקתי איזה שעה... אח"כ הלכנו הביתה ואכלנו ארוחת ערב אצל השכנה.. ואני לא מפסיקה להיות עצובה ולחשוב על מה שהיה היום!!!
היום היה היום הכי ארוךם בחיים שלי...! לאמא שלי יש שבר בתבור והיא היתתה צריכה לעבור ניתוח.. היום היא עברה אטותו.. אבל אתמול בלילה היא הלכה להתאשפז ולעשות כמה בדיקות כדי שלמחרת יתחילו את הניתוח מוקדם. בלילה חזרתי ממסיבת אירוסין של בת דודה שלי.. וישר התלבשתי והלכתי לישון.. אבל לא נרדמתי.. חשבתי על אמא שלי.. בבוקר אחותי העירה אותי.. והייתי כולי מטושטשת (כי לא ישנתי כל הלילה), והתקלחתי והתלבשתי... שכן שלנו לקח אותנו לבית החולים שאמא שלי התאשפזה בו.. ואמרו לנו שהיא נכנסה לניתוח בשבע וחצי בבוקר.. ( ובאותו זמן השעה הייתה 11 וחצי) ישבנו וחיכינו כדי שהיא תצא מהניתוח.. חיכינו עד שעה שתיים בצהריים.. אני מאוד נבהלתי כי הניתוח ארך זמן רב.. אח"כ כשהיא התאושששה אחותי הגדולה נכנסה אליה לראות אותה כי לא הרשו לכולם להיכנס.. ואחרי דקה הוציאו אותה. בשעה שלוש וחצי היא התעוררה לגמרי ונכנסנו לחדר... היא נראתה על הפנים.. היא הייתה רדומה לגמרי אבל היא דיברה מתוך שינה ואמרה דברים מוזרים. היא קראה לי מתוך שינה ואמרה לי שהיא אוהבת אותי.. ואני התחלתי לבכות.. ולא הפסקתי איזה שעה... אח"כ הלכנו הביתה ואכלנו ארוחת ערב אצל השכנה.. ואני לא מפסיקה להיות עצובה ולחשוב על מה שהיה היום!!!