בואו נדבר רגע על הרצון הכל כך גדול "להיות בגמר".
האם זה באמת חשוב? ל-מה זה חשוב?
אני מבינה אם מישהו רוצה לזכות במליון יותר מאשר אחד שרוצה להיות בחמישייה.
והרי לזכות במליון אין לו סיכוי והוא יודע את זה - כולם בבית מרגישים שזה או ג'וזי, או יהודה או זהבה.
אגב, גם בעונות אחרות תמיד חשבתי שמי שיוצא חודש לפני הגמר מרוויח - כי הדייר המודח
"חם" כל עוד התוכנית באוויר. זה היה עם פאולינה.
ובואו רגע נדבר על הרווח של תום לצאת מבית האח לעומת ההפסד שלו להישאר שם.
הרווח - חופש בראש ובראשונה. הבנאדם משתגע שם, הוא זניח לחלוטין, משמין מיום ליום. הרווח השני והגדול יותר,
בהנחה שהוא אכן אוהב את גל כפי שהוא מציג (המילה נבחרה בקפידה) - היא גל עצמה.
ההפסד - לעבור עוד שלושה שבועות משמימים, אולי התקהות של הרגשות שלו לגל, אולי שלה אליו -
כן, כן, אהבה צריך לתחזק - מגיע לחמישייה יוצא מקום 3-5 - גמר של קורונה, ללא קהל, ללא המולה "רגילה" של גמר.
הבנאדם עורך דין. אם היה חלק מה"תעשיה" אז מובנת כל דקה שהיה שוהה שם, אבל בסך הכל הוא חוזר לריצות הבוקר שלו,
למשרד האפור שלו, לחדר הכושר שלו והופ למיטה.
מה ערך המוסף של הגמר עבורו?