אכתוב משפט קצר בעקבות הערב העמוס והמאוד טעון שחווינו מול הדיירים,
הדבר היחיד שירגיע את ג'וזי, זה לא חיבוק מיודה, ליאור, זהבה,תום, גם לא מגל, דרור וקארין.
גם לא חיבוק של מרי, שלי ועוד כמה שעדיין אוהבים אותו..
הדבר היחיד שיוריד מגוזי עול כבד ועומס רגשי מטורף שיושב עליו ומכביד לו על הנשמה המתייסרת שלו זה.....
חיבוק פיוס אבהי מרמי.
קצת נאיבי ואופטימיות היא גם החולשה שלי
חיבוק כן וגם אם רמי היה מסוגל לכך לא יודעת אם האפקט יביא את השלום המיוחל
במקרה של השניים הרבה דם רע עבר בינהם המקס' שאפשר לקוות זה שביתת נשק
ויותר מזה, מהזווית של ג'וזי אני רואה בהתנהלות שלו בבית פריצת דרך בהיבט האישי
נכנס לעונה עם כל הפוטנציאל להיות בחונטה הנכונה אבל
אפילו המשחק לא לגמרי עמעם את הקול הפנימי שלו
אם היה שחקן כפי שמנסים לייחס לו הדבר הקל היה לטשטש את החושים
ולהתמזג באווירת הבסדר הכללית
אבל ראינו את הקושי והקונפליקטים ללכת נגד עצמו
ולא קל להתנער מדפוסים של ביצת סלב וצורך באווירת גוד וייב
אבל לחיות בשקר היה קשה לו יותר
אני אומרת שילך עד הסוף עם האמת
המקס' שמקווה עבורו זה להשלים עם המצב
ולא לתת במה לרמי
הוא שרד דברים קשים ממנו
את החיבוק יקבל כשייצא ויראה את האהבה שמחכה לו
