חסרי סבלנות שכמותכם,הנה זה בא...
התעכבתי עם הסיכום אך הייתה לכך מטרה. ע"מ להבין את משמעות הביקור הנוכחי במועדון התיאטרון מן הראוי שאסגור קצת חובות ואקדים את תיאור רשמיי מהמסיבה באיזכור מספר אירועים מקדימים. כידוע לחלקכם תחילתו של הסיפור
נמצאת שם. הרבה דברים קרו מאז המאמר הנ"ל. בגדול, האמנתי שעומדות בפני רק 2 אופציות. אמונה זו נבעה מכך שחשבתי שיש רק שחור ולבן (עוד לפני שהפנמתי את התס"מ). גם חלק מהגורמים שהביאו אותי לתחילת המסע השתנו והשתפרו באופן חיוב. חלק מהשיפור נבע בצורה ישירה מההתעמתות העצמית שלי עם האני האמיתי שבי, התעמתות, שלמרות הקושי שבה תרמה לקצת יותר לשלוות הנפש שלי ככל שהשלמתי עם הגילויים שלי. הבנתי שאני נהנה מהמגע המיני ושבהחלט הייתי יכול אף להתאהב בגבר. מאידך הבנתי שאני מעדיף ואוהב דברים מסוימים במגע ובאופיה של אישה בכלל, ובזו שאני אוהב וחולק איתה את חיי ,בפרט. אני לא יכול להגיד היכן בדיוק אני ממוקם על הסקאלה אך ברור לי שהדואליות הזו קיימת והיא תלווה אותי לעולם. כרגע יש מספיק סיבות לא לקבל החלטה לכאן או לכאן, מה שאומר מבחינתי שאני נשאר במצבי הקיים ומנסה להפיק ממנו את מירב האושר. בכל התהליך של מציאת התשובות לשאלות שלי לא הקפדתי להסתיר יותר מדי את הדברים (אני משאיר לכם לנסות להבין מה עמד מאחורי זה, אני בעצמי לא יודע). וכך יצא שנחשפתי באופן חלקי. הבנתי שבשלב זה אין כבר טעם להסתיר את הכל כי היה לי ברור שלעולם לא ארצה לנתק ולהמשיך להתכחש לחלק השני שבי, גם אם לעולם לא אממש אותו במלואו. החשיפה אמנם לא הפתיעה אותי אם כי היא הגיעה קצת מוקדם מדי . הבנתי שבשלב זה עליי לסיים את הקשר שהיה לי ולהתרכז במה שעלי לעשות על מנת להחזיר את עולמי למסלולו הרגיל בתוספת הגילויים והקשרים שכבר יצרתי. נאלצתי לפגוע בחבר היקר שהיה בן זוג מושלם לכל התהליך וסייעתי לו להבין שמגיע לו יותר ממה שאוכל לתת לו (הוא הבין את זה לבד אך היה לו קשה לקבל, וגם לי, עד עצם היום הזה, ולכן, גם לא ממש נפרדנו). את החשיפה שלי כלפי אישתי עידנתי , מאחר ולא ראיתי טעם בחשיפה מלאה של כל התהליך שכלל גם פרטנר גברי. כיום, ברור לאשתי כי יש בי אלמנטים של דו-מיניות (קצת קשה להסביר שהדילדו שקניתי לא מיועד לה
), סקרנות ואולי אף משיכה למין הגברי(אם כי לא הודיתי בכך), יתרה מזאת הבאתי אותה להכיר את חבריי הגאים ולמעשה את מי שהיה הפרטנר שלי ואת בן זוגו הנוכחי. וכך לאחר מספר מפגשים ולאחר שיחות נוספות שקיימנו בעניין הקשר שלי עם העולם הגאה, היא הסכימה לבוא איתי ועם "מכרינו הגאים" למסיבה במועדון. הגענו למועדון ב 23:45, תור ארוך באופן בלתי רגיל בכניסה, ומאחר וכבר חוויתי פיגוע אחד באותו יום החלטתי שלא בא לי לעמוד כמו ברווז במטווח מתוך איזו הנחה דבילית שהתור יתקצר בשלב כלשהו (לא שיערתי שהשלב הזה יגיע משהו כמו…בסוף המסיבה), יתרה מכך, מכרינו עוד סעדו ביוטבתה באותו הזמן(פיכס…) החלטנו להמתין קלות (משהו כמו שעה) .בזמן שכבר עמדנו בתור, בחנה אשתי היטב את הנוכחים ונאלצתי להסכים איתה ש: א. באו המון ילדים ב. באו המון חתיכים. ראשונים איתרנו את
קסאנדו והד"ר, עליזים וצבעוניים כהרגלם, ובהמשך את
ספיינבאר שהוצג אחר כבוד בפני אשתי (מה,שלא אציג בפניה את אחת הפנינות הזוהרות שבחוג מכריי ?) בהמשך, בחרה אשתי להצטרף אל בן זוגו של אנג´ל(פרטנרי לשעבר) בצפייה על הרוקדים מהקומה שמעל (מה לעשות שניהם אינם חסידי ריקודים ושניהם היו נבוכים איש איש וסיבותיו הוא). מה שאיפשר לי ולאנג´ל לפזז לנו בכיף על הרחבה ולצאת לסיור רחב יותר ע"מ לפגוש את
גלעד יא (נטול בן זוגו שהעדיף להשקיע בלימודים ולא בריקודים – כל הכבוד על סדר העדיפויות הנבון), את
עודד אָחתיך בלווית בן זוגו (הגיע הזמן שאתחיל לבלות יותר בבתי חולים, עושה רושם שהרבה רופאים הומואים), וכמובן את
עוגי (אחי לתער) . בשלב מאוחר יותר פגשתי את מי שקשריה הגנטיים להנהלה הולכים לפניה עד כדי כך שלא היה צריך להגיד לי ש
המהממת היא זו הניצבת מולי. ולפתע לחיצת יד מפתיעה ,ומי אם לא
המלך עמרי- בחיוך מקסים מפה לאוזן (יפה לך !). נוכחות יפה תרתי משמע של חברי הפורום, ויאללה לריקודים. מדי פעם קפצתי לבדוק מה שלום המשקיפים ממעל וכך מצאנו את עצמנו עומדים חבוקים אני עם אשתי ואנג´ל עם חברו ומדי פעם יד נשלחת זה אל ישבנו של האחר
מבעד לבגדים(החוטיני עושה לו את זה) היה מאד מעניין,היה צפוף מאד והיה חם ביותר (אפילו המארגנים הודו שהמיזוג היה בלתי מורגש). וכך בילינו לנו עד 3:30 ואח"כ עוד יצאנו ודיסקסנו על מאורעות הערב ואשתי הבינה שאין לה מה לחשוש מפני הגעתי למקומות כאלה כי אף אחד לא התחיל איתי (תודה רבה לכל הנוכחים על ההתחשבות) ומאידך היא הסכימה שזו הייתה מסיבה ממש טובה, אם כי המראה של הזוג שנמרח על הספה בבגדים חצי מופשלים קצת פגע ברושם הטוב. אז, בגדול, השמיים לא נפלו, והאדמה לא נשמטה מתחת לרגלינו ואף לא נרשמו תקריות מביכות. אשתי לומדת לקבל את העניין שלי ואת הסקרנות שלי ומצד שני אני דואג להסביר ולהמחיש לה את חשיבותה ואת תפקידה בחיי. וזאת לצד הצרכים והתשוקות האחרות שיש לי (מה לעשות, בקטע של הסקס הגברים עדיין מנצחים
) שאיני רואה כל טעם לשתף אותה בהם בשלב זה מחשש שמא השיתוף הזה יזיק יותר משיועיל . ומה יהיה ב- 14.11 ? ימים יגידו, בינתיים אני חי לפי העיצה הטובה מכולם ,מיום ליום, בצעדים קטנים ,כאשר כל יום טומן בחובו הפתעות אחרות (בצורת עיתון הזמן הוורוד שאשתי הביאה לביתנו כמה שעות לפני המסיבה
)